חחחחחח
כן לוקח לאנשים זמן להתרגל לחוש ההומור (השחור) שלי רציתי לקרא לצוות שלי "לוחמי הגטאות" אבל הם לא רצו איזה מבאסים מה זה היה אדיר... היינו שמים קליפות תפוחי אדמה על העטיפה בסוף השנה היינו שורפים תמחברות בסוף המחברת היינו רושמים "חכו שניה דופקים תדלת" ... מי שלא מבין זה מהבדיחה: מה היה רשום בסוף היומן של אנה פראנק?..... חכו שניה דופקים בדלת. היה לנו יומולדת לצוות ביום השואה במחנ"ק לא היינו מאכילים את החניכים היה לנו אפילו תנועה צוותית... (כמו שעשו להיטלר) ויש לי עוד מלא... אבל לא בסוף קוראים לנו בשם אחר... אבל אנחנו תמיד נשאר בדם לוחמי הגטאות