אברקרומבי - best served cold
אני לא יודע אילו נסיבות חיים הביאו את אברקרומבי לכתוב פנטזיה כל כך צינית,אלימה, טראגית,שונאת אדם, מיזנטרופית, אנטי מלחמתית, או בקיצור "ריאליסטית"
אבל הוא עושה זאת היטב. יש לסופר כישרון יוצא דופן לתאר סיטואציה יום יומית ואז לשים בפי אחת הדמויות משפט שגורם לך להתכווץ בכיסא ותחושה לא נעימה בתוך הבטן. בעולם של אברקרומבי אין טוב ורע, יש פוליטיקה. ומה שמפריד בין גיבורים ופושעים זו הגאוגרפיה.
“That was the difference between a hero and a villain, a soldier and a murderer, a victory and a crime. Which side of a river you called home.”
אחד מגיבורי הטרילוגיה הוא ביאאז הקוסם, סוג של גדלף שחור, תככן, נקמן שאברקרומבי משתמש בו כדי לחקור את מגבלות הכח והשררה. לאותו קוסם אין גבולות. דומה מאוד לפרנק אנדרווד מהסידרה בית הקלפים. המטרה מקדשת את *כל* האמצעים.
בשבילי אותן ציטטות הופכות את הסדרה ליותר מעוד פנטזיה טובה. לג'ו אברקרומבי יש משהו ש-ג'רר"מ יכול רק לחלום עליו - סיפור עם סוף. כתוב.
“I’ve always thought it must be a fine enough life, being a whore. A successful one, at any rate. You get the days off, and when finally you are called upon to work you can get most of it done lying down
.”
“Not much honour in it,” said Shivers.
“Shit at least makes flowers grow. Honour isn’t even that useful.”
“What happens when you get old, though, and no one wants you no more? Seems to me all you’re doing is putting off the despair and leaving a pack of regrets behind you
.”
“That’s all any of us are doing, my friend. Every business is the same, and ours is no different. Soldiering, killing, whatever you want to call it. No one wants you when you get old.” He strutted past Shivers and into the courtyard, cane flicking backwards and forwards with each stride. “One way or another, we’re all of us whores!”
אני לא יודע אילו נסיבות חיים הביאו את אברקרומבי לכתוב פנטזיה כל כך צינית,אלימה, טראגית,שונאת אדם, מיזנטרופית, אנטי מלחמתית, או בקיצור "ריאליסטית"
אבל הוא עושה זאת היטב. יש לסופר כישרון יוצא דופן לתאר סיטואציה יום יומית ואז לשים בפי אחת הדמויות משפט שגורם לך להתכווץ בכיסא ותחושה לא נעימה בתוך הבטן. בעולם של אברקרומבי אין טוב ורע, יש פוליטיקה. ומה שמפריד בין גיבורים ופושעים זו הגאוגרפיה.
“That was the difference between a hero and a villain, a soldier and a murderer, a victory and a crime. Which side of a river you called home.”
אחד מגיבורי הטרילוגיה הוא ביאאז הקוסם, סוג של גדלף שחור, תככן, נקמן שאברקרומבי משתמש בו כדי לחקור את מגבלות הכח והשררה. לאותו קוסם אין גבולות. דומה מאוד לפרנק אנדרווד מהסידרה בית הקלפים. המטרה מקדשת את *כל* האמצעים.
בשבילי אותן ציטטות הופכות את הסדרה ליותר מעוד פנטזיה טובה. לג'ו אברקרומבי יש משהו ש-ג'רר"מ יכול רק לחלום עליו - סיפור עם סוף. כתוב.
“I’ve always thought it must be a fine enough life, being a whore. A successful one, at any rate. You get the days off, and when finally you are called upon to work you can get most of it done lying down
.”
“Not much honour in it,” said Shivers.
“Shit at least makes flowers grow. Honour isn’t even that useful.”
“What happens when you get old, though, and no one wants you no more? Seems to me all you’re doing is putting off the despair and leaving a pack of regrets behind you
.”
“That’s all any of us are doing, my friend. Every business is the same, and ours is no different. Soldiering, killing, whatever you want to call it. No one wants you when you get old.” He strutted past Shivers and into the courtyard, cane flicking backwards and forwards with each stride. “One way or another, we’re all of us whores!”