אב חד הורי עם הרבה רגשות אשמה.
אחי התגרש לפני כשנה ויש לו בן, בן 3.5. בעקבות גירושים קשים אחי מרגיש כל הזמן שהוא צריך לפצות את בנו ולתת לו הכל בזמן הקצר שהוא אצלו. הוא עדיין מאכיל אותו, עדיין מחזיק לו את כוס השתיה שהוא שותה, מביא לו כל מה שהוא מבקש, מחזיק אותו כל הזמן על הידיים וכדומה. הילד לא עושה כלום חוץ מלהיות צמוד לאביו. אם אחי הולך לרגע ועוזב אותו (לדוג' לשירותים) הילד נכנס למתח ובהלה. ניסינו אני ואחיי לדבר איתו כמה פעמים אך הוא אינו מוכן לשמוע ומבקש שלא נתערב לו בחיים. אחי אב מקסים ואוהב מאד מאד את בנו הבעיה היחידה שהוא לא מחנך אותו לעצמאות, להשגיות, לסקרנות ובמילים בוטות הופך את הילד למוגבל ובעיתי מאד. כבר היום אני ואחיי רואים ילד שלא ישחקו איתו בבית הספר ושהוא יהיה ילד מנודה. מהכרותי עם ילדים בסביבות הגיל 3.5 - 4 שנים, הם מתנהגים שונה לגמרי. כשאחי ובנו מגיעים לסביבה עם מבוגרים וילדים הילד דורש שאחי יצטרף אליו ולשאר הילדים (לדוג' חדר המשחקים) אם אחי מסרב הילד בוכה ובסופו של דבר אחי מתרצה ונשאר איתו בחדר עם כל הילדים האחרים. גם לאחר שאחי מתרצה אין אינטאקציה בין הילד לשאר הילדים על מנת שאחי יוכל להתרחק. לאחרונה ילד נוסף במשפחתינו בסביבות גיל 4.5 טען באוזני הוריו שהילד (בנו של אחי) "כל הזמן בוכה וצמוד לאבא שלו אז לא כיף איתו". חשוב לציין ששני הילדים נפגשים הרבה והם חברים טובים. אני ואחיי מאד אוהבים את אחי ואת בנו ואנו חוששים לעתיד מאושר יותר לילד ולאביו. אנו מבקשים עזרה איך לפנות לאחי ולהסביר לו את חומרת המצב, ואת הנזק הרב שהוא גורם לבנו. אחי היום מעדיף לתת הכל לבנו בזמן הקצר שהוא איתו וכמו שציינתי לא מחנך את בנו כלל. תודה
אחי התגרש לפני כשנה ויש לו בן, בן 3.5. בעקבות גירושים קשים אחי מרגיש כל הזמן שהוא צריך לפצות את בנו ולתת לו הכל בזמן הקצר שהוא אצלו. הוא עדיין מאכיל אותו, עדיין מחזיק לו את כוס השתיה שהוא שותה, מביא לו כל מה שהוא מבקש, מחזיק אותו כל הזמן על הידיים וכדומה. הילד לא עושה כלום חוץ מלהיות צמוד לאביו. אם אחי הולך לרגע ועוזב אותו (לדוג' לשירותים) הילד נכנס למתח ובהלה. ניסינו אני ואחיי לדבר איתו כמה פעמים אך הוא אינו מוכן לשמוע ומבקש שלא נתערב לו בחיים. אחי אב מקסים ואוהב מאד מאד את בנו הבעיה היחידה שהוא לא מחנך אותו לעצמאות, להשגיות, לסקרנות ובמילים בוטות הופך את הילד למוגבל ובעיתי מאד. כבר היום אני ואחיי רואים ילד שלא ישחקו איתו בבית הספר ושהוא יהיה ילד מנודה. מהכרותי עם ילדים בסביבות הגיל 3.5 - 4 שנים, הם מתנהגים שונה לגמרי. כשאחי ובנו מגיעים לסביבה עם מבוגרים וילדים הילד דורש שאחי יצטרף אליו ולשאר הילדים (לדוג' חדר המשחקים) אם אחי מסרב הילד בוכה ובסופו של דבר אחי מתרצה ונשאר איתו בחדר עם כל הילדים האחרים. גם לאחר שאחי מתרצה אין אינטאקציה בין הילד לשאר הילדים על מנת שאחי יוכל להתרחק. לאחרונה ילד נוסף במשפחתינו בסביבות גיל 4.5 טען באוזני הוריו שהילד (בנו של אחי) "כל הזמן בוכה וצמוד לאבא שלו אז לא כיף איתו". חשוב לציין ששני הילדים נפגשים הרבה והם חברים טובים. אני ואחיי מאד אוהבים את אחי ואת בנו ואנו חוששים לעתיד מאושר יותר לילד ולאביו. אנו מבקשים עזרה איך לפנות לאחי ולהסביר לו את חומרת המצב, ואת הנזק הרב שהוא גורם לבנו. אחי היום מעדיף לתת הכל לבנו בזמן הקצר שהוא איתו וכמו שציינתי לא מחנך את בנו כלל. תודה