אגב הסרבנות שהועלתה בדיון קודם -
אצל אבי, שהוא מטבעו הנוח שבבריות, החלה לעלות לאחרונה סרבנות ועקשנות עצומה, במיוחד כשמנסים לעזור לו בדברים הקשורים למחלתו. הוא מסרב לרשום דברים, אף שהמון אנשים ובכללם רופאים יעצו לו לעשות זאת, הוא מסרב להשתמש בקופסת תרופות עם תאים מיוחדים לשעות נטילת התרופות שלו, ומעדיף במקום זאת להסתבך ולהקדיש שעות למטלות הפשוטות ביותר. לעקשנות מתלווה רגזנות, שגם היא אינה אופיינית לאישיותו. באיזו מידה זו התנהגות אופיינית ומוכרת לכם? האם היא עולה כבר בשלבים הראשוניים יחסית של המחלה? האם היא נמשכת לאורך כל אורכה? אודה על כל התייחסות.
אצל אבי, שהוא מטבעו הנוח שבבריות, החלה לעלות לאחרונה סרבנות ועקשנות עצומה, במיוחד כשמנסים לעזור לו בדברים הקשורים למחלתו. הוא מסרב לרשום דברים, אף שהמון אנשים ובכללם רופאים יעצו לו לעשות זאת, הוא מסרב להשתמש בקופסת תרופות עם תאים מיוחדים לשעות נטילת התרופות שלו, ומעדיף במקום זאת להסתבך ולהקדיש שעות למטלות הפשוטות ביותר. לעקשנות מתלווה רגזנות, שגם היא אינה אופיינית לאישיותו. באיזו מידה זו התנהגות אופיינית ומוכרת לכם? האם היא עולה כבר בשלבים הראשוניים יחסית של המחלה? האם היא נמשכת לאורך כל אורכה? אודה על כל התייחסות.