אגדה שהית באמת
שלום לכולם, אינני מספר סיפורים וגם הדיסקלצטיה... אבל מעשה שהיה כך היה. בערב יום ג´ האחרון המראנו הרפז, CHC ואני לטיסת לילה לה הוצא מירשה בזמנים המקובלים. תיכננו לצאת לאיזורי האימונים של מגידו ולחזור להקפות. נפגשנו בזמן שנקבע, תדלקנו ובהגיע שעת הרצון (20:00 בערך) המראנו על וטיפסנו לגובה 800´ לעפולה, כמתוכנן וכמקובל. עד כאן נורמלי אלא שאז התחיל הלא נורמלי... פלוט אישר לנו לאיזור ותוך 15 שניות ביטל ואמר שהאיזור "בעצם"(!!!?) סגור. טוב, אמרנו נצא ישר לראש פינה ונקיף שם. שקט בצד השני ואז "שלילי" הנתיב סגור. טוב נחזור להקפות... שלילי, טיסות לילה בזבוב. בסדר אז נצא לתמרור לביקור תנחומים... לא ולא חיזרו לנחית... אם לא די בכל זה אז מעפולה התעקשו פקחי זבוב, איתם היינו בקשר, שננמיך למירבי 500´ (300 מעפ"ש) בגלל תהליכים... נחתנו ותאמינו לי בתור פקח צבאי בזבוב לשעבר שמכיר את נהלי הכניסה של המהירים לא היה שם אף אחד. כל זה היה אולי נורמלי (או שהתרגלנו) אלא שטלפונית סודר העניין , שבעצם היה מסודר גם קודם (מירשה) ודקותיים אחרי הנחיתה במגידו המראנו וטסנו לראש פינה בלי שום הפרעות, אזהרות או מיגבלות בדרך. אין לי אלא שלוש מסקנות: א. הצבא חושב שיש לו מדינה ולא הפוך ב. פקח צבאי רואה בתעופה האזרחית מטרד ג. אי ןלנו על מי לסמוך אלא על גודלנו, כי כוחנו במסה וביחד עוד נעשה שינוי... ד. כל התשובות נכונות. בי יובל.
שלום לכולם, אינני מספר סיפורים וגם הדיסקלצטיה... אבל מעשה שהיה כך היה. בערב יום ג´ האחרון המראנו הרפז, CHC ואני לטיסת לילה לה הוצא מירשה בזמנים המקובלים. תיכננו לצאת לאיזורי האימונים של מגידו ולחזור להקפות. נפגשנו בזמן שנקבע, תדלקנו ובהגיע שעת הרצון (20:00 בערך) המראנו על וטיפסנו לגובה 800´ לעפולה, כמתוכנן וכמקובל. עד כאן נורמלי אלא שאז התחיל הלא נורמלי... פלוט אישר לנו לאיזור ותוך 15 שניות ביטל ואמר שהאיזור "בעצם"(!!!?) סגור. טוב, אמרנו נצא ישר לראש פינה ונקיף שם. שקט בצד השני ואז "שלילי" הנתיב סגור. טוב נחזור להקפות... שלילי, טיסות לילה בזבוב. בסדר אז נצא לתמרור לביקור תנחומים... לא ולא חיזרו לנחית... אם לא די בכל זה אז מעפולה התעקשו פקחי זבוב, איתם היינו בקשר, שננמיך למירבי 500´ (300 מעפ"ש) בגלל תהליכים... נחתנו ותאמינו לי בתור פקח צבאי בזבוב לשעבר שמכיר את נהלי הכניסה של המהירים לא היה שם אף אחד. כל זה היה אולי נורמלי (או שהתרגלנו) אלא שטלפונית סודר העניין , שבעצם היה מסודר גם קודם (מירשה) ודקותיים אחרי הנחיתה במגידו המראנו וטסנו לראש פינה בלי שום הפרעות, אזהרות או מיגבלות בדרך. אין לי אלא שלוש מסקנות: א. הצבא חושב שיש לו מדינה ולא הפוך ב. פקח צבאי רואה בתעופה האזרחית מטרד ג. אי ןלנו על מי לסמוך אלא על גודלנו, כי כוחנו במסה וביחד עוד נעשה שינוי... ד. כל התשובות נכונות. בי יובל.