אגדת המספר הקבוע פאי שלא היה ולא נברא
לא קיים בהמצאת המספרים מספר מיוחד , שמגיע לו התואר מספר קבוע, פרט למספר הזה 1 ששמו.....אחד
השיא של המצאת המספרים, הוא המצאת שני סוגים של 1 והם 1 בדיד , ו 1 רציף.
1 בדיד ניתן רק לצבירה, ואילו 1 רציף ניתן גם לצבירה, וגם לחלוקה אחידה.
ומדוע 1 בדיד ו 1 רציף הם השיא של המצאת המספרים ?
כיוון ש 2 בדיד נוצר מצבירת 1 בדיד, פעם ועוד פעם.
ואילו 2 רציף נוצר מצבירת 1 רציף, פעם ועוד פעם.
ובנוסף.., אנטי 2 נוצר מחלוקת 1 רציף לשני חלקים שווים, ושימוש בחלק יחיד מחלוקה זו.
תיאור דומה לזה יתאים ליצירת כל המספרים הבדידים והרציפים, 3 , 4 , 5 , 6 , 7 וכן הלאה ללא סוף , וליצירת כל האנטי מספרים אנטי 2 , אנטי 3 , אנטי 4 , אנטי 5 , וכן הלאה ללא סוף.
המצאת המספרים היא המצאת שפה של כמויות ערטילאיות שלא נתפסות בחושים. שפת כמויות זו מאוד מצומצמת ביכולות שלה, וכל מה שהיא מסוגלת להביע זה כמויות. ועל אף היכולות המצומצמות של שפת המספרים, שפה זו מאוד חשובה לחיים המעשיים של האדם ולחברה האנושית.
לחברה האנושית יש כמובן את שפת המלים , שהיא עשירה מאוד ומסוגלת להביע מחשבות, רגשות, געגועים , אהבה ועוד....אבל שפת המלים לא יכולה להביע כמויות באופן מדויק, ולכן יש לאדם צורך חיוני בשפת המספרים.
היות והסימן המובהק של מספר הוא הכמות שלו, אז כל מה שאפשר לציין בקשר ל 1 הוא זה, ש 1 מביע כמות.
כמובן שזו כמות ערטילאית שלא נתפסת בחושים, ולכן אין יותר מה להגיד. 1 מביע כמות ....וזה הכל
אפשר גם להגיד כי הכמות של 1 שווה לכמות של עצמה.
אפשר גם להגיד כי הכמות של 1 שווה לכמות של 1
היות וברור שבשפת המספרים אפשר לדבר רק על כמות, אז אפשר לקצר ולהגיד 1 שווה 1
שפת המספרים היא שפה ענייה ודלה מאוד המסוגלת להביע רק כמויות, והיא גזרה על עצמה להשתמש כמה שפחות במלים.
לכן היא רושמת את הסימן הזה = במקום המלה שווה
כך מתקבל הרישום המקוצר והתמציתי 1 = 1
לרישום הזה 1 = 1 הוענק השם ........משוואה כמותית
כל המצאת המספרים עומדת על המצאת 1 בדיד ו 1 רציף, ועל המצאת המשוואה הכמותית 1 = 1
מכאן קצרה הדרך להצהרה ברורה.
המספר היחידי שראוי לשאת את התואר קבוע, הוא רק 1
לעיסוק במספרים אפשר להעניק כל שם שנרצה, ורצוי ( אך לא חובה ) ששם זה יזכיר מספרים, כמו לדוגמה , ספריאדה , ספורלה , אספירה, אבל למרבה הפלא נבחר שם רחוק מאלה, המורכב מצירוף אותיות מפחיד קצת מ ת מ ט י ק ה
היות וכל מספר מביע כמות, אני מציע להשתמש בשם כמתנות. והעוסקים במספרים יהיו כמתנים, כמתן, כמתנית.
השם כמתנות כבר מרגיע יותר ממתמטיקה, והוא מספר לנו שמדובר בעיסוק פשוט, כמו נגרות, חקלאות, מסגרות , וכן הלאה.
נחלק חלק עתה את העוסקים במספרים , לכמתנים ומתמטיקאים.
המתמטיקאים חושבים שהעיסוק במספרים הוא עיסוק לא פשוט הדורש כישורים אנושיים מיוחדים, ואילו הכמתנים חושבים שזה עיסוק ממש פשוט המתאים לכל אדם, מכיוון שידיעת הכמות טבועה בכל אדם.
המתמטיקאים והכמתנים נחלקים גם בנושא של "מספר קבוע"
הכמתנים יודעים בוודאות כי בכל המצאת המספרים, רק 1 יכול לשאת את התואר מספר קבוע. ואילו המתמטיקאים טוענים שיש הרבה מספרים קבועים בתוך המצאת המספרים, וצריך רק לגלותם.
והכמתנים מתעקשים ועומדים על דעתם: רק 1 יכול לשאת את התואר של המספר הקבוע היחידי, ואין יותר מספרים קבועים בהמצאת המספרים.
והמתמטיקאים עונים לכמתנים : אתם הרי חושבים שהעיסוק במספרים הוא פשוט ומובן לכל אדם, וכאן הטעות שלכם.
מתמטיקאים מפורסמים שלנו מצאו עד היום " כמה קבועים מתמטיים" והחיפוש עוד נמשך.
קשה מאוד למצוא "קבועים מתמטיים" אבל החיפוש נמשך.
והכמתנים עונים להם: החיפושים שלכם לא יועילו, בהמצאת המספרים אין שום מספר הראוי לשאת את התואר "קבוע מתמטי" פרט ל 1.
ובכדי לרכך את הגלולה המרה, הוסיפו הכמתנים זאת.
אם אתם מחפשים מספרים קבועים פרט ל 1 ? לכו אל המקום שבו יש צורות קבועות , ומקום זה הוא הגיאומטריה.
הכמתנים מציגים מספרים קבועים המופיעים בגיאומטריה
מספרים קבועים האלה אינם פשוטים, והם נובעים משני מספרים.
דוגמאות למספרים קבועים הנובעים משני מספרים :
כל הריבועים דומים זה לזה וצורתם זהה.
לריבועים יש אותו מספר , הנובע משני מספרים. מספר האורך של אלכסון הריבוע, ומספר האורך של צלע הריבוע.
גישת הכמתנים פשוטה ומעשית, והם אומרים.
אם ניקח את מספר אורך האלכסון של ריבוע נבחר, ונחלק אותו במספר אורך הצלע של הריבוע, נקבל תמיד מספר קרוב ל 1.4
מסקנה: המספר הקרוב ל 1.4 , הוא מספר צורה של ריבועים.
מספר צורה זה יופיע בכל גודל של ריבוע , זעיר או ענק.
מספר צורה זה יכול לשאת את התואר מספר קבוע, אך יש לזכור כי הוא נובע משני מספרים המתקבלים בעקבות מדידת אורך האלכסון של ריבוע נבחר, ומדידת אורך צלע של הריבוע.
וכאן נזעקו המתמטיקאים , ואמרו לכמתנים. מה פתאום מדידה בגיאומטריה ? הרי כל ציור ממשי של ריבוע הוא תמיד לא מדויק, וכל מדידה של אורך האלכסון ואורך הצלע ,היא תמיד לא מדויקת. לכן מספר הצורה שתשיגו הוא לא מדויק.
גם אנחנו המתמטיקאים מסוגלים להשיג את מספר הצורה של ריבוע, אבל הישג זה מתקבל בלי ציור של ריבוע, ובלי מדידות אורך עם סרגל.
אנחנו המתמטיקאים משתמשים בחישובים המבוססים על משפט פיתגורס, ומשיגים בקלות את מספר הצורה 1.41421 , שהוא הרבה יותר מדויק 1.4
והכמתנים ענו להם – גם מספר הצורה שהשגתם בחישוב לא מדויק ממש, ואם תבדקו את הדרך שהשגתם את המספר הזה, תגלו שגם דרך זו דומה למדידה עם סרגל.
וכמובן שהמתמטיקאים השיבו ....אתם מדברים שטויות. החישובים שאנחנו עורכים ממש מתוחכמים, והם בכלל לא דומים למדידה פשוטה עם סרגל.
והכמתנים השיבו – החישובים כן דומים למדידה עם סרגל, מכיוון שהמספר הזה שהצגתם 1.41421 גם הוא לא מדויק.
אם תרצו לדייק, עליכם להגיד כי מספר הצורה של ריבועים נמצא בין 1.41421 ל 1.41422 , אבל ערכו המדויק לא ידוע לכם.
אתם צודקים אמרו המתמטיקאים, אבל מה פתאום זה דומה למדידה ?
והכמתנים ענו להם: זאת בדיוק תוצאה של מדידה, המסתיימת תמיד בשני מספרים קרובים זה לזה. ככל שהמדידה מדויקת יותר המספרים האמורים קרובים יותר לזה. תוצאה של מספר יחיד, לעולם לא תופיע בעקבות מדידה.
נכון, אמרו המתמטיקאים, אנחנו יודעים שכל מדידה ממשית מסתיימת תמיד עם שני מספרים, ולא עם מספר יחיד. אבל בסופו של דבר, מספר הצורה שהשגנו 1.41421 הוא הרבה הרבה הרבה יותר מדויק מאשר מספר הצורה הקרוב ל 1.4 שהשגתם במדידה עם סרגל.
אל תזלזלו במדידות אמרו הכמתנים, עוד תזדקקו להם כאשר תחפשו את מספרי הצורה של מעגלים.
השתגעתם אמרו המתמטיקאים ? מספרי צורה של מעגלים ? הרי כל המעגלים דומים ולכולם יש אותו מספר צורה.
השתגעתם אתם אמרו הכמתנים - הרי קו עגול סגור המצויר בעזרת מחוגה, הוא שיוצר את הצורה ששמה המקובל הוא מעגל.
נו אז מה אמרו המתמטיקאים ?
והכמתנים השיבו – אז קו עגול סגור הוא הוא המעגל
נכון אמרו המתמטיקאים, אבל מה יוצא מההבחנה, שקו עגול סגור הוא הוא המעגל.
מה יוצא אמרו הכמתנים ,הנה היא התשובה
לכל מעגל יש צורה ייחודית, כיוון שלקו העגול סגור היוצר את הצורה ששמה מעגל, יש צורה אחידה - ייחודית.
והיות שקו עגול סגור הוא הוא המעגל, אז לכל מעגל יש צורה ייחודית משלו, והמעגלים אינם דומים זה לזה.
עכשיו בטוח שהשתגעתם אמרו המתמטיקאים.
כל אדם בר דעת יגיד לכם שהמעגלים דומים זה לזה וצורתם זהה, ואתם אומרים שהמעגלים לא דומים זה לזה ?
הם לא דומים אמרו הכמתנים, מכיוון שקו עגול סגור הוא הוא המעגל, ולכל קו עגול סגור יש צורה אחידה מסוימת, שהיא רק שלו.
לקו עגול סגור שאורכו 2 מטר, יש צורה אחידה מסויימת, ולקו עגול סגור שאורכו 2 מ"מ יש צורה אחידה אחרת.
לכן מעגל זעיר, בכלל לא דומה למעגל ענק.
ולכן, וזה העיקר – מספרי הצורה של מעגל זעיר ומעגל גדול לא יהיו שווים.
ברור לי שהשתגעתם אמרו המתמטיקאים, מזמן ארכימדס ועד היום, כולם יודעים שהמעגלים דומים זה לזה וצורתם זהה, ולכן לכולם חייב להיות מספר צורה יחיד שערכו המקורב 3.14
ולנו ברור שאתם השתגעתם, אמרו הכמתנים למתמטיקאים. השיגעון שלכם נמשך כבר 2000 שנים, ויש לכם הזדמנות לברוח ממנו. מספרי הצורה של מעגלים נמצאים בתחום צר בין 3.14 ל 3.16 , ורק צריך למצוא את הקשר בין מספר הצורה של מעגל, לאורך הממשי של קו עגול סגור, שהוא הוא המעגל.
והמתמטיקאים השיבו לכמתנים: איך מצאתם את התחום הצר בין 3.14 ל 3.16 ?
על ידי מדידה אמרו הכמתנים.
מה ? שוב פעם מדידה ? אמרו המתמטיקאים ,זה ממש שיגעון . מי שמע שמודדים משהו בתחום הגיאומטרי ?
והכמתנים ענו בחביבות : למדידה זו הומצא מכשיר מיוחד, ושמו היקפן. ניסוי ההיקפן הדגים מדידה מדויקת מאוד, והיא הצליחה לקבוע את התחום הצר בין 3.14 ל 3.16 ששם נמצאים מספרי הצורות של המעגלים.
לפני שנציג המתמטיקאים התעלף, הוא הספיק למלמל.
אחרי 2000 שנים, הגיעה לעולם גיאומטריה חדשה של מעגלים. בגיאומטריה זו יש לכל מעגל מספר צורה ייחודי, הקשור לגודל הממשי של המעגל.
מספרי הצורות נמצאים בתחום צר, בין 3.14 ל 3.16
א.עצבר
לא קיים בהמצאת המספרים מספר מיוחד , שמגיע לו התואר מספר קבוע, פרט למספר הזה 1 ששמו.....אחד
השיא של המצאת המספרים, הוא המצאת שני סוגים של 1 והם 1 בדיד , ו 1 רציף.
1 בדיד ניתן רק לצבירה, ואילו 1 רציף ניתן גם לצבירה, וגם לחלוקה אחידה.
ומדוע 1 בדיד ו 1 רציף הם השיא של המצאת המספרים ?
כיוון ש 2 בדיד נוצר מצבירת 1 בדיד, פעם ועוד פעם.
ואילו 2 רציף נוצר מצבירת 1 רציף, פעם ועוד פעם.
ובנוסף.., אנטי 2 נוצר מחלוקת 1 רציף לשני חלקים שווים, ושימוש בחלק יחיד מחלוקה זו.
תיאור דומה לזה יתאים ליצירת כל המספרים הבדידים והרציפים, 3 , 4 , 5 , 6 , 7 וכן הלאה ללא סוף , וליצירת כל האנטי מספרים אנטי 2 , אנטי 3 , אנטי 4 , אנטי 5 , וכן הלאה ללא סוף.
המצאת המספרים היא המצאת שפה של כמויות ערטילאיות שלא נתפסות בחושים. שפת כמויות זו מאוד מצומצמת ביכולות שלה, וכל מה שהיא מסוגלת להביע זה כמויות. ועל אף היכולות המצומצמות של שפת המספרים, שפה זו מאוד חשובה לחיים המעשיים של האדם ולחברה האנושית.
לחברה האנושית יש כמובן את שפת המלים , שהיא עשירה מאוד ומסוגלת להביע מחשבות, רגשות, געגועים , אהבה ועוד....אבל שפת המלים לא יכולה להביע כמויות באופן מדויק, ולכן יש לאדם צורך חיוני בשפת המספרים.
היות והסימן המובהק של מספר הוא הכמות שלו, אז כל מה שאפשר לציין בקשר ל 1 הוא זה, ש 1 מביע כמות.
כמובן שזו כמות ערטילאית שלא נתפסת בחושים, ולכן אין יותר מה להגיד. 1 מביע כמות ....וזה הכל
אפשר גם להגיד כי הכמות של 1 שווה לכמות של עצמה.
אפשר גם להגיד כי הכמות של 1 שווה לכמות של 1
היות וברור שבשפת המספרים אפשר לדבר רק על כמות, אז אפשר לקצר ולהגיד 1 שווה 1
שפת המספרים היא שפה ענייה ודלה מאוד המסוגלת להביע רק כמויות, והיא גזרה על עצמה להשתמש כמה שפחות במלים.
לכן היא רושמת את הסימן הזה = במקום המלה שווה
כך מתקבל הרישום המקוצר והתמציתי 1 = 1
לרישום הזה 1 = 1 הוענק השם ........משוואה כמותית
כל המצאת המספרים עומדת על המצאת 1 בדיד ו 1 רציף, ועל המצאת המשוואה הכמותית 1 = 1
מכאן קצרה הדרך להצהרה ברורה.
המספר היחידי שראוי לשאת את התואר קבוע, הוא רק 1
לעיסוק במספרים אפשר להעניק כל שם שנרצה, ורצוי ( אך לא חובה ) ששם זה יזכיר מספרים, כמו לדוגמה , ספריאדה , ספורלה , אספירה, אבל למרבה הפלא נבחר שם רחוק מאלה, המורכב מצירוף אותיות מפחיד קצת מ ת מ ט י ק ה
היות וכל מספר מביע כמות, אני מציע להשתמש בשם כמתנות. והעוסקים במספרים יהיו כמתנים, כמתן, כמתנית.
השם כמתנות כבר מרגיע יותר ממתמטיקה, והוא מספר לנו שמדובר בעיסוק פשוט, כמו נגרות, חקלאות, מסגרות , וכן הלאה.
נחלק חלק עתה את העוסקים במספרים , לכמתנים ומתמטיקאים.
המתמטיקאים חושבים שהעיסוק במספרים הוא עיסוק לא פשוט הדורש כישורים אנושיים מיוחדים, ואילו הכמתנים חושבים שזה עיסוק ממש פשוט המתאים לכל אדם, מכיוון שידיעת הכמות טבועה בכל אדם.
המתמטיקאים והכמתנים נחלקים גם בנושא של "מספר קבוע"
הכמתנים יודעים בוודאות כי בכל המצאת המספרים, רק 1 יכול לשאת את התואר מספר קבוע. ואילו המתמטיקאים טוענים שיש הרבה מספרים קבועים בתוך המצאת המספרים, וצריך רק לגלותם.
והכמתנים מתעקשים ועומדים על דעתם: רק 1 יכול לשאת את התואר של המספר הקבוע היחידי, ואין יותר מספרים קבועים בהמצאת המספרים.
והמתמטיקאים עונים לכמתנים : אתם הרי חושבים שהעיסוק במספרים הוא פשוט ומובן לכל אדם, וכאן הטעות שלכם.
מתמטיקאים מפורסמים שלנו מצאו עד היום " כמה קבועים מתמטיים" והחיפוש עוד נמשך.
קשה מאוד למצוא "קבועים מתמטיים" אבל החיפוש נמשך.
והכמתנים עונים להם: החיפושים שלכם לא יועילו, בהמצאת המספרים אין שום מספר הראוי לשאת את התואר "קבוע מתמטי" פרט ל 1.
ובכדי לרכך את הגלולה המרה, הוסיפו הכמתנים זאת.
אם אתם מחפשים מספרים קבועים פרט ל 1 ? לכו אל המקום שבו יש צורות קבועות , ומקום זה הוא הגיאומטריה.
הכמתנים מציגים מספרים קבועים המופיעים בגיאומטריה
מספרים קבועים האלה אינם פשוטים, והם נובעים משני מספרים.
דוגמאות למספרים קבועים הנובעים משני מספרים :
כל הריבועים דומים זה לזה וצורתם זהה.
לריבועים יש אותו מספר , הנובע משני מספרים. מספר האורך של אלכסון הריבוע, ומספר האורך של צלע הריבוע.
גישת הכמתנים פשוטה ומעשית, והם אומרים.
אם ניקח את מספר אורך האלכסון של ריבוע נבחר, ונחלק אותו במספר אורך הצלע של הריבוע, נקבל תמיד מספר קרוב ל 1.4
מסקנה: המספר הקרוב ל 1.4 , הוא מספר צורה של ריבועים.
מספר צורה זה יופיע בכל גודל של ריבוע , זעיר או ענק.
מספר צורה זה יכול לשאת את התואר מספר קבוע, אך יש לזכור כי הוא נובע משני מספרים המתקבלים בעקבות מדידת אורך האלכסון של ריבוע נבחר, ומדידת אורך צלע של הריבוע.
וכאן נזעקו המתמטיקאים , ואמרו לכמתנים. מה פתאום מדידה בגיאומטריה ? הרי כל ציור ממשי של ריבוע הוא תמיד לא מדויק, וכל מדידה של אורך האלכסון ואורך הצלע ,היא תמיד לא מדויקת. לכן מספר הצורה שתשיגו הוא לא מדויק.
גם אנחנו המתמטיקאים מסוגלים להשיג את מספר הצורה של ריבוע, אבל הישג זה מתקבל בלי ציור של ריבוע, ובלי מדידות אורך עם סרגל.
אנחנו המתמטיקאים משתמשים בחישובים המבוססים על משפט פיתגורס, ומשיגים בקלות את מספר הצורה 1.41421 , שהוא הרבה יותר מדויק 1.4
והכמתנים ענו להם – גם מספר הצורה שהשגתם בחישוב לא מדויק ממש, ואם תבדקו את הדרך שהשגתם את המספר הזה, תגלו שגם דרך זו דומה למדידה עם סרגל.
וכמובן שהמתמטיקאים השיבו ....אתם מדברים שטויות. החישובים שאנחנו עורכים ממש מתוחכמים, והם בכלל לא דומים למדידה פשוטה עם סרגל.
והכמתנים השיבו – החישובים כן דומים למדידה עם סרגל, מכיוון שהמספר הזה שהצגתם 1.41421 גם הוא לא מדויק.
אם תרצו לדייק, עליכם להגיד כי מספר הצורה של ריבועים נמצא בין 1.41421 ל 1.41422 , אבל ערכו המדויק לא ידוע לכם.
אתם צודקים אמרו המתמטיקאים, אבל מה פתאום זה דומה למדידה ?
והכמתנים ענו להם: זאת בדיוק תוצאה של מדידה, המסתיימת תמיד בשני מספרים קרובים זה לזה. ככל שהמדידה מדויקת יותר המספרים האמורים קרובים יותר לזה. תוצאה של מספר יחיד, לעולם לא תופיע בעקבות מדידה.
נכון, אמרו המתמטיקאים, אנחנו יודעים שכל מדידה ממשית מסתיימת תמיד עם שני מספרים, ולא עם מספר יחיד. אבל בסופו של דבר, מספר הצורה שהשגנו 1.41421 הוא הרבה הרבה הרבה יותר מדויק מאשר מספר הצורה הקרוב ל 1.4 שהשגתם במדידה עם סרגל.
אל תזלזלו במדידות אמרו הכמתנים, עוד תזדקקו להם כאשר תחפשו את מספרי הצורה של מעגלים.
השתגעתם אמרו המתמטיקאים ? מספרי צורה של מעגלים ? הרי כל המעגלים דומים ולכולם יש אותו מספר צורה.
השתגעתם אתם אמרו הכמתנים - הרי קו עגול סגור המצויר בעזרת מחוגה, הוא שיוצר את הצורה ששמה המקובל הוא מעגל.
נו אז מה אמרו המתמטיקאים ?
והכמתנים השיבו – אז קו עגול סגור הוא הוא המעגל
נכון אמרו המתמטיקאים, אבל מה יוצא מההבחנה, שקו עגול סגור הוא הוא המעגל.
מה יוצא אמרו הכמתנים ,הנה היא התשובה
לכל מעגל יש צורה ייחודית, כיוון שלקו העגול סגור היוצר את הצורה ששמה מעגל, יש צורה אחידה - ייחודית.
והיות שקו עגול סגור הוא הוא המעגל, אז לכל מעגל יש צורה ייחודית משלו, והמעגלים אינם דומים זה לזה.
עכשיו בטוח שהשתגעתם אמרו המתמטיקאים.
כל אדם בר דעת יגיד לכם שהמעגלים דומים זה לזה וצורתם זהה, ואתם אומרים שהמעגלים לא דומים זה לזה ?
הם לא דומים אמרו הכמתנים, מכיוון שקו עגול סגור הוא הוא המעגל, ולכל קו עגול סגור יש צורה אחידה מסוימת, שהיא רק שלו.
לקו עגול סגור שאורכו 2 מטר, יש צורה אחידה מסויימת, ולקו עגול סגור שאורכו 2 מ"מ יש צורה אחידה אחרת.
לכן מעגל זעיר, בכלל לא דומה למעגל ענק.
ולכן, וזה העיקר – מספרי הצורה של מעגל זעיר ומעגל גדול לא יהיו שווים.
ברור לי שהשתגעתם אמרו המתמטיקאים, מזמן ארכימדס ועד היום, כולם יודעים שהמעגלים דומים זה לזה וצורתם זהה, ולכן לכולם חייב להיות מספר צורה יחיד שערכו המקורב 3.14
ולנו ברור שאתם השתגעתם, אמרו הכמתנים למתמטיקאים. השיגעון שלכם נמשך כבר 2000 שנים, ויש לכם הזדמנות לברוח ממנו. מספרי הצורה של מעגלים נמצאים בתחום צר בין 3.14 ל 3.16 , ורק צריך למצוא את הקשר בין מספר הצורה של מעגל, לאורך הממשי של קו עגול סגור, שהוא הוא המעגל.
והמתמטיקאים השיבו לכמתנים: איך מצאתם את התחום הצר בין 3.14 ל 3.16 ?
על ידי מדידה אמרו הכמתנים.
מה ? שוב פעם מדידה ? אמרו המתמטיקאים ,זה ממש שיגעון . מי שמע שמודדים משהו בתחום הגיאומטרי ?
והכמתנים ענו בחביבות : למדידה זו הומצא מכשיר מיוחד, ושמו היקפן. ניסוי ההיקפן הדגים מדידה מדויקת מאוד, והיא הצליחה לקבוע את התחום הצר בין 3.14 ל 3.16 ששם נמצאים מספרי הצורות של המעגלים.
לפני שנציג המתמטיקאים התעלף, הוא הספיק למלמל.
אחרי 2000 שנים, הגיעה לעולם גיאומטריה חדשה של מעגלים. בגיאומטריה זו יש לכל מעגל מספר צורה ייחודי, הקשור לגודל הממשי של המעגל.
מספרי הצורות נמצאים בתחום צר, בין 3.14 ל 3.16
א.עצבר
