אגדת סאראת´

[ההיסטוריון]

אגדת סאראת´

 

[ההיסטוריון]

חלק א´

"שאל, ותמיד קיים הסיכוי כי אוכל לענות לך, שוליה", ענה המאג הזקן בעודו לוגם מספל התה שהכין שולייתו. המאג לבש גלימות סגולות מבד משובח והייה נראה כי אינו מפנה תשומת לב רבה לקוסם המתלמד שישב מולו. "Sorcerer מוזר הגיע היום למגדל מועצת הקסם האפורה, מורי. אומנם זו היא עמדה גבוהה שאני מכבד את נושאיה רבות, אך אני חייב לציין כי זו היא בפרוש אינה עמדה מספיק גבוהה להצדיק את יחס הכבוד שזכה לו המאג המסוים הזה.." "עיננו לפעמים מטעות אותנו שוליה. אתה צעיר מכדי לקבוע האם התייחסו אליו בכבוד הראוי או לא." "מורי – איני חס וחלילה טוען שאני משכיל מספיק, אך הוא נכנס למגדל מבלי לברך אף אחד לשלום, ופנה בצעדים נמרצים לחדרו של הwizard. הרי אף אני יודע כי אין נכנסים לחדר זה בשום פנים ואופן. ציפיתי כי ייעצר על ידי אחד הקוסמים הבכירים ממני, אך אלו מהרו לפנות לו את הדרך ולהרכין ראשיהם. אפילו גילינדור האגדי, אף הוא-" "איך הוא נראה, שוליה?" המג הזקן התיישר, וקטע את שולייתו באמצע דיבורו. "זה הדבר הכי מוזר בו, מורי, על פניו – מסיכה, על ראשו - ברדס." "סאראת´," לחש המאג הזקן, ולאחר הוסיף "מה שאלתך?" "כיצד יתכן כי כבוד כה גדול יינתן לאדם המחזיק בדרגה זו? כיצד נכנס כך לחדרו של לוקן, מי הוא שהרי לא ראיתי אותו במגדל במשך שנות לימודי ולמה אף החשובים ממנו מרכינים מבטיהם לנוכח מבטו?" המג הזקן ישב בשקט שוקל את הבורות החדשה שזיהה עתה בשולייתו, הוא שקל את המשך לימודיו. "שב שוליה, שב והקשב לאגדה שמספרים במגדל כבר שנים רבות, אך היא מסרבת להעלם, שמע על זמנים קשים בהם הייה המגדל מפולג ועל תקופה בה הקסם כמעט פנה כנגד עצמו. אל תגיד מילה, אל תשאל שאלות, גם לאחר שאסיים את סיפורי, כי לא אוכל לענות לך עליהם – אספרך את כל אשר יודע אנוכי. " המג לגם לגימה מהתה שלו, והחל את סיפורו בקול עמוק ורציני. עיניו הבזיקו מהתרגשות, גופו הצטמרר מזיכרון הסיפור.

 

[ההיסטוריון]

חלק ב´

"...לפני שנים רבות התקבלו לוקן וסאראת´ למגדל, במרחק שבועות מספר זה מזה. השניים, בעלי כישרון מולד לקסם, הפכו מייד לאויבים. אמנם, בעלי כישרון, אך חסרי מיומנות, וככאלה לא יכלו לגרום נזק רב. המגדל התעלם מהריבים שאליהם נכנסו, לפעמים אף תמך באלו. פעמים רבות שינה לוקן את צבע לטאת המחמד של סאראת´, וזה בתמורה גרם לאשליות של כסאות היכן שלוקן רצה להתיישב. היריבות גרמה לשניהם ללמוד שעות רבות, כדי שלא לפגר מאחורי האויב. כוחם גבר ועימו גם המכות שהפילו זה על זה, אך מעולם לא גרמו מספיק נזק בכדי שהמגדל יפסיק את היריבות. זו גרמה להם להגיע לרמות שמעולם לא נראו בקרב ה-students. הזמן חלף, ושני התלמידים ידעו שהגיע הזמן שייקחו לעצם מורה, ויהפכו לשוליות. שניהם פנו אל ה-Wizard באותה תקופה, קורות´ (Coroth). כל אחד ישב בספרייה ימים רבים, למד את כל אשר יכל להספיק, בתקווה שידו תהיה על העליונה. העת הגיעה, ושניהם נקראו להתייצב לפני ראש מועצת הקסם האפורה, ה-Wizard קורות´. הוא בחן אותם, מעלה את רמת הקסם אט אט, מנסה לזהות חולשה. למעשה, הם אילפו כוחות שלעגו אף לחלק מהמאגוסים (Maguses). נחושים ולהוטים, אף אחד מהם לא וויתר, עד שהתמוטט לוקן. כוחו היה רב בהרבה מהדרגה שאליה הגיעו, ועד היום נעלמת סיבת חולשתו מעינינו. סאראת´, נהיה שולייתו של קורות´. לוקן הלך ללמוד אצל ה-Vizier. אך היריבות בין השניים רק גדלה. לוקן, שחש שעליו להציל את כבודו, נלחם כמו שלא נלחם מעולם, והקרב היה קשה על סאראת´. כעת, כשכוחם גדל, גרמו נזקים אדירים. לא היה אדם שלא כיבד את השניים, כפי שלא היה אדם שחיבבם. הם גרמו נזקים אדירים למגדל ופגעו באנשים רבים. בכל פעם שרבו נדחה מבחן העלת דרגתם ל- Magus, כעונש. כך בילו עשרות שנים, הזמן הארוך ביותר שהחזיק מישהו בדרגת שוליה. אך לבסוף החליטו מנהיגי המגדל להעמיד אותם במבחן. הם עברו את המבחנים בקלות, לא היו אלו מכשול לכוח האדיר שצברו. אך למרות הקלות שעברו בה את המבחנים, מעולם לא חלקו עם אף אחד את תוכנם. כך, כעבור שעות מספר, החזיקו בתואר ה-Magus. כל אנשי המגדל נשמו לרווחה. השניים הוכיחו עצמם, ולא יריבו שוב, או כך חשבו. לא יהיו עוד שריפות לכבות, לא יהיו עוד בניינים לשחזר. אך אלו אשר ניחנו בראיית העתיד, הצטמררו לאור מה שראו.

 

[ההיסטוריון]

חלק ג´ ואחרון

"...יריבותם נמשכה, למרות העלתם בדרגה. עם הזמן גבר כוחם, וכמוהו גם הנזקים שגרמו. פעמים רבות שרפו חדרים ופיצצו מעבדות, ופעם אף הפיל לוקן את גג המגדל. אך למרות כל אלו, ראשי המגדל העלוהם בדרגות, שוב ושוב, בניסון להחדיר בהם אחריות. שנים עברו, ועימם דרגות, ואט אט נדמה היה ששככה האש שבערה בשניים. אך זו נבערה בשנית כאשר סולק קורות´ ממוצעת הקסם האפורה - וזה סיפור לזמן אחר. לוקן וסאראת´ שניהם היו Vizirs במגדל, ולוקן קודם לדרגת ה-Wizard. סאראת´ רתח על קיפוחו וחמתו בערה. הוא החל משלח צווים שונים ומשונים במטרה להכשיל את שילטונו של לוקן. צווים אלו כללו הוראות לקוסם שעליו לעמוד על הראש משעה שתיים ועד שתיים וחמישה בצהריים. הוראות שעל כל Magus לזעוק לשמיים בשעה שבע בבוקר "או התרנגולות" ועוד צווים מוזרים יותר ומוזרים פחות. השיא הגיע כשסאראת´ ידע כי לוקן מתכוון לשלוח צו המורה לכל קוסם המוכר שיקויי קסם להעלות את מחיר שיקויי ההזיות, כי אלו נעשים נפוצים מדי ברחבי הארץ. סאראת´ הקדים לשלוח צו שבו נאמר שיש להוזיל את מחיר שיקויי ההזיות, ולהחזיק במחיר המוזל שלוש שנים. לוקן כעס כפי שלא כעס מעולם, וזימן אליו את ה Vizir. השניים דנו בדלתיים סגורות, אך צעקות נשמעו מן החדר, והיה ברור שאין העימות נעים. עד מהרה התחלפו הקולות באורות מהבהים, ואש החלה בוערת בחדר. השמיים התקדרו בעוד פרצו שומרי המגדל אל החדר בניסיון להציל את השניים, אך במקומם נמצאו שני מעגלים על רצפת החדר, המסמלים שיגור. ברקים ורעמים הבהירו שהשניים עוד מתעמתים אי שם בעולם. האדמה החלה רועדת וגשמי אש נראו ממרחק. האופק ההררי החל משתנה בעוד השניים הרימו גבעות, והפילו הרים בעוד הם מצווים על כוחות שלא למדו עוד לאלף. ברקים פגוע בקרקע במקומות שונים, וסלעים בוערים נחתו בכוח. השמיים הוארו במלאכותיות כשמתחי אש החלו יורדים על היער הסמוך. האש הקסומה התפשטה במהירות, ונבלמה מצדה האחד על ידי ההרים. אך מצידה השני החלה עוברת אל חלקת מישור העשבים הקטן המפריד בין היער למגדל. קוסמי המגדל יצאו בזריזות והחלו מורדים גשם למען יכבה את האש. אך זו, קסומה ועקשנית מיאנה לסור למרותם. במשך שעה ארוכה מאבקו הקוסמים את שהכניעו את האש. אך מייד לאחר, רעש אדירים נשמע לצידי הקוסמים כשסלע ענק פגע מטרים ספורים מהם. כמה מתוכם החזיקו ידיים ובנו מגן מעליהם ומעל המגדל. סלעים נפלו והחרישו אוזניים בעוד הם פוגעים במגן ובקרקע לצידו. הקרקע החלה מתרוממת, ועימה המגדל. זה, נטה לצידו עוד ועוד עד שנפל על הקרקע והתרסק ברעם מחריש אוזניים. הקוסמים הביטו בביתם ובחפציהם המרוסקים ופזורים על פני הקרקע. ימים נמשך הכאוס עד שלפתע, כאילו משום מקום, זרמה רוח נעימה והשמיים התבהרו במהירות. עיגול המסמל שיגור הופיע על הקרקע בעוד לוקן עמד ניצב אל מול קוסמיו. עייף היה, וכוחו אך הספיק לו לעמוד על רגליו ולומר מילים אלו, בעודו מתנשף: ´סאראת´ ואני הגענו להסכמה´ אמר ´מעתה הוא יהיה Sorcerer במגדל.´ הקוסמים הרימו את המגדל ואיחו אותו בכוח משותף. מאז סאראת´ נראה במגדל פעמים מועטות בלבד. וכשהופיעה הוא עטה על פניו מסיכה לבנה, ועטף את גופו בגלימות שחורות. יש האומרים שבקרב, הושחתו פניו. למרות היותו Sorcerer זוכרים כולם מה רב כוחו, ואף אחד לא העז מעולם לפקד עליו. קוסמים בכירים ממנו משתחווים לפניו, ורבים אף לא מעיזים להביט בעיניו, מחשש לעורר את חמתו. הוא היחיד שניגש אל ה-Wizard ללא גינוני טקס, ולא נראה כאילו לוקן מתנגד לכך..." המג הזקן הרים את כוסו בשנית והרחיקה כששפתיו נגעו בנוזל. "זה התקרר." קבע. "אכין אחר." ענה השולייה וקם בזריזות.