ההיגיון פשוט. גם אם הקליפה אינה אטומה ב-100% (והיא לא),
היא עדיין מבודדת את פנים האגוז ממגע ישיר עם האוויר, הלחות שבאוויר ורמת
ההתחמצנות שהאוויר גורם.
וככל שהאגוז גם נטחן, הרי ששטח המגע שלו עם האוויר רק גדל וגדל משמעותית מאד.
לכן, אגוז טחון, רצוי שייטחן קרוב ככל שניתן לרגע השימוש בו, ואגוז שמיועד למאכל,
רצוי שיקולף הכי קרוב למועד זלילתו.