אגוז קשה``-אפילוג

[באתי פתאום]

אגוז קשה``-אפילוג

הגעתי ליום השנה ה-2 למותו,לבד,הנחתי אבן קטנה על קברו ולחשתי לו:כל כך הרבה אנשים אהבו אותך(למעשה,כל מי שבא במגע איתך),היה צפוי לך עתיד מזהיר בחיים בכלל-ובצבא,ביחידה שלך בפרט.אך עם כל זאת בתוך תוכי אני יודעת שאתה יותר שלם עכשיו,יותר שליו עכשיו,רוח הסערה שסבבה/אפפה אותך באופן תמידי ודאי שככה כבר.כל חייך סבבת סביב הים,אהבת להיות בים,היית בדרך גם לפקד על היחידה הטובה ביותר שעוסקת בלוחמה בים,צלילה בשבילך היתה כמעין ריפוי בעיסוק,אך הגיע הזמן שתעלה לחוף,לחוף המבטחים שנמצא שם למעלה-אגב תמסור ד``ש חמה לאילן ממני-אני יודעת שאתם ביחד עכשיו,כמו שאמרת לי פעם אחרי מותו:``מיכלי,אילן ואני מעולם לא נפרדנו-אלא רק לקחנו הפוגה קלה``-ובכן,כנראה שצדקת. 3 שנים לאחר מותו של שניר,נולד בני הבכור -שניר- שמו בישראל נקרא. לבעלי אמרתי שזה על שם הנחל,אך ביני לביני אני יודעת שזה על שם האהבה הגדולה שהיתה לי בעבר,על שם החצי השני שלי,האישיות שהשלימה אותי בכל דבר.זה יהיה הסוד שלי-כאן למטה-,ושלך שניר-שם למעלה-. הייה שלום אהובי,``אהובי הנצחי`` ----סוף--The End---- אמנם זה לא סוחף כמו הסיפור של עינתי--אך כרגע זה מה שהיה לי להציע... באתי-

 

[ליהי האחת]

באתי זה מקסים ואני מצפה לעוד