The Purple Sheep
New member
אגוז.
משהו שכתבתי בעל מסר חשוב. הוא מסתכל עלי. אני מרגיש את זה. אני חש את חום קרני השמש שיוצאות מתוך עניו ופוגעות בי אט אט, קרן קרן. הוא מסתכל עלי. וזה די מלחיץ האמת, לחשוב שמישהו בוהה בך עם כוונה מסוימת, לו רק יכולתי לשלוט בסיבובי הגלגלים בתוך מוחו האפל והחשוך, ולדעת. הוא מסתכל עלי. אולי עם כוונות מיניות? על זה לא חשבתי. אני לא חושב כשורה כשמישהו מסתכל עלי. הוא מסתכל עלי. הוא ימשיך עם זה עוד הרבה? זה מתחיל כבר לעיף. אותו כלומר, לא אותי, אני הוא הנצפה, אותי הוא רק מלחיץ. הוא מסתכל עלי. השמש כבר יורדת ונראה שהוא לא יתייאש בזמן הקרוב. אני מתכנן תוכניות, שוקל את מעשי, בוחן את צעדי, אך זה קשה כשהוא מסתכל עלי. אם הוא לא היה מסתכל עלי הכל היה פשוט יותר, אך במחשבה שניה אם הוא לא היה מסתכל עלי לא היה לי על מה לחשוב. הוא מסתכל עלי. ובשלב הזה אני כבר תשוש. תשישות היא מקור כל בעייתונו בחיים. הגעתי למסקנה הזאת בזמן שהוא הסתכל עלי, אפילו פיתחתי תאוריה ורשמתי אותה על גליל ניר הטואלט שניצב לו לידי, אך מי יודע למה התאוריות שלי שוות כשהוא מסתכל עלי, הרי אני לא חושב בבהירות כשהוא מסתכל עלי. ארור. ארור הוא האגוז. הוא שולט בכל! בשמש, במוטוריקה, במיניות, בעייפות, במאורות, במחשבות ובתאוריות. תכלית חיינו. שניה לפני שלקחתי לידי את מפצח האגוזים ושמתי קץ להסתכלות הממושכת והארוכה, עצרתי לרגע וחשבתי: האם אני באמת רוצה להרוס את תכלית חיינו? לא. עניתי לעצמי במבוכה. הורדתי באיטיות את המפצח ואמרתי לאגוז: "אתה רשאי להסתכל עלי, אגוז."
משהו שכתבתי בעל מסר חשוב. הוא מסתכל עלי. אני מרגיש את זה. אני חש את חום קרני השמש שיוצאות מתוך עניו ופוגעות בי אט אט, קרן קרן. הוא מסתכל עלי. וזה די מלחיץ האמת, לחשוב שמישהו בוהה בך עם כוונה מסוימת, לו רק יכולתי לשלוט בסיבובי הגלגלים בתוך מוחו האפל והחשוך, ולדעת. הוא מסתכל עלי. אולי עם כוונות מיניות? על זה לא חשבתי. אני לא חושב כשורה כשמישהו מסתכל עלי. הוא מסתכל עלי. הוא ימשיך עם זה עוד הרבה? זה מתחיל כבר לעיף. אותו כלומר, לא אותי, אני הוא הנצפה, אותי הוא רק מלחיץ. הוא מסתכל עלי. השמש כבר יורדת ונראה שהוא לא יתייאש בזמן הקרוב. אני מתכנן תוכניות, שוקל את מעשי, בוחן את צעדי, אך זה קשה כשהוא מסתכל עלי. אם הוא לא היה מסתכל עלי הכל היה פשוט יותר, אך במחשבה שניה אם הוא לא היה מסתכל עלי לא היה לי על מה לחשוב. הוא מסתכל עלי. ובשלב הזה אני כבר תשוש. תשישות היא מקור כל בעייתונו בחיים. הגעתי למסקנה הזאת בזמן שהוא הסתכל עלי, אפילו פיתחתי תאוריה ורשמתי אותה על גליל ניר הטואלט שניצב לו לידי, אך מי יודע למה התאוריות שלי שוות כשהוא מסתכל עלי, הרי אני לא חושב בבהירות כשהוא מסתכל עלי. ארור. ארור הוא האגוז. הוא שולט בכל! בשמש, במוטוריקה, במיניות, בעייפות, במאורות, במחשבות ובתאוריות. תכלית חיינו. שניה לפני שלקחתי לידי את מפצח האגוזים ושמתי קץ להסתכלות הממושכת והארוכה, עצרתי לרגע וחשבתי: האם אני באמת רוצה להרוס את תכלית חיינו? לא. עניתי לעצמי במבוכה. הורדתי באיטיות את המפצח ואמרתי לאגוז: "אתה רשאי להסתכל עלי, אגוז."
