אגרטלי הבדולח
יום אחד קיבל מלך אשור מנחה מידידן במרחקים: עשרים אגרטלי בדולח. והיו האגרטלים מלאכת מחשבת, עין לא ראתה כפיתוחים המופלאים שפותחו בדפנותיהם ביד אומן. ציוה המלך לפנות חדר מיוחד בגנזכיו ומשרת אחד הופקד על האגרטלים, לנקותם מדי יום ביומו ולשמור עליהם כעל בבת עינו. היה המשרת שוקד על מלאכתו בזהירות רבה. אולם יום אחד כשלה רגלו והפיל ארצה אגרטל אחד והוא נשבר לרסיסים. חרה אפו של המלך וציוה לכרות ראשו של המשרת הרשלן. באותם ימים חי באשור אדם אחד מופלג בזקנה ובחכמה. שמע הישיש את גזירת המלך נטל מטהו ויכתת רגליו לארמון. ``אדוני המלך`` אמר הישיש ``יודע אני איך לתקן את האגרטל שנופץ. אנא הביאני לחדר הגנזך ששמורים בו יתר האגרטלים ואני אדביק אחד לאחד את הרסיסים עד שאיש לא יכיר כי אמנם נשבר הכלי היקר``. שמח המלך שמחה רבה וירד עם הישיש לגנזכו. על גבי שולחן מידות עמדו בשורה תשעה עשר האגרטלים מכוסים יריעות משי. שלח הישיש יד שמאלו והסיר היריעה ובימינו הפיל ארצה בתנופה אחת את כל האגרטלים כולם עד כי נשברו למכיתות קטנות. אמר הישיש למלך: לא תשעה עשר אגרטלים היו כאן אלא תשעה עשר רוצחים. מוקדם או מאוחר היו משרתיך מפילים אותם ואתה היית גוזר עליהם דין מוות. מוטב שתהרוג אותי, את האחד, במקום התשעה עשר. אשר לי, איני מצר על ימי איש ישיש אני והגעתי עד קץ דרכי. שמע המלך את דברי הישיש ונכלם. מיד ציווה לקרוא דרור למשרת שנידון למוות ואת ידי הישיש מילא מתנות לרוב וישלחהו מעל פניו.
יום אחד קיבל מלך אשור מנחה מידידן במרחקים: עשרים אגרטלי בדולח. והיו האגרטלים מלאכת מחשבת, עין לא ראתה כפיתוחים המופלאים שפותחו בדפנותיהם ביד אומן. ציוה המלך לפנות חדר מיוחד בגנזכיו ומשרת אחד הופקד על האגרטלים, לנקותם מדי יום ביומו ולשמור עליהם כעל בבת עינו. היה המשרת שוקד על מלאכתו בזהירות רבה. אולם יום אחד כשלה רגלו והפיל ארצה אגרטל אחד והוא נשבר לרסיסים. חרה אפו של המלך וציוה לכרות ראשו של המשרת הרשלן. באותם ימים חי באשור אדם אחד מופלג בזקנה ובחכמה. שמע הישיש את גזירת המלך נטל מטהו ויכתת רגליו לארמון. ``אדוני המלך`` אמר הישיש ``יודע אני איך לתקן את האגרטל שנופץ. אנא הביאני לחדר הגנזך ששמורים בו יתר האגרטלים ואני אדביק אחד לאחד את הרסיסים עד שאיש לא יכיר כי אמנם נשבר הכלי היקר``. שמח המלך שמחה רבה וירד עם הישיש לגנזכו. על גבי שולחן מידות עמדו בשורה תשעה עשר האגרטלים מכוסים יריעות משי. שלח הישיש יד שמאלו והסיר היריעה ובימינו הפיל ארצה בתנופה אחת את כל האגרטלים כולם עד כי נשברו למכיתות קטנות. אמר הישיש למלך: לא תשעה עשר אגרטלים היו כאן אלא תשעה עשר רוצחים. מוקדם או מאוחר היו משרתיך מפילים אותם ואתה היית גוזר עליהם דין מוות. מוטב שתהרוג אותי, את האחד, במקום התשעה עשר. אשר לי, איני מצר על ימי איש ישיש אני והגעתי עד קץ דרכי. שמע המלך את דברי הישיש ונכלם. מיד ציווה לקרוא דרור למשרת שנידון למוות ואת ידי הישיש מילא מתנות לרוב וישלחהו מעל פניו.