אגרת לתושבי בנימין מפנחס ולרשטיין
י"ד בסיון תשס"ד, 3ביוני 04 איגרת לתושבי בנימין - תיחום היישובים: קו החנק על ההתיישבות תחת ערפל של ערימות מילים, הולך ונחתם הסכם לייבוש היישובים, שמשמעותו חמורה יותר מכל גזירות הייבוש וההקפאה של הקיצוניות בממשלות השמאל. וכך נכתב בהתחייבותו של דב וייסגלס לקונדוליזה רייס, בסעיף הראשון – שימו לב לכל מילה: "הגבלות על הרחבת ההתנחלויות: בהתאם לעקרונות המוסכמים על פעילות ההתנחלויות, ייעשה מאמץ בימים הקרובים להגדיר בצורה טובה יותר את קווי עבודות הבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון (הגדה המערבית). צוות ישראלי בצירוף השגריר קרצר יבחן תצלומי אוויר של ההתנחלויות ויגדיר במשותף את קווי עבודת הבנייה של כל אחת מההתנחלויות"... הניסוח המפולפל אולי מנסה לטשטש את חומרת המשמעות: לראשונה מתחייבת ישראל בפני האמריקאים (ולא בפני הפלשתינים) שהיא מסמנת את קו הבתים הקיים ומעבר להם היא מתחייבת שלא לבנות יותר. עד מתי? אין בהתחייבות שום הגבלת זמן. זהו מסמך מחייב שתוקפו לא אמור לפוג. היכן? בכל "הגדה המערבית" – אין הבדל בין גנים וכדים לבין מעלה אדומים או גבעת זאב, כפר האורנים ועפרה. מה זה אומר? זה אומר שמדינת ישראל לראשונה מתחייבת שקו הבתים הקיים הוא סוף יכולתם של היישובים להתפתח ולבנות. אין אזורי עדיפות, אין מקומות בהסכמה לאומית, אין קשר לתכניות מאושרות על ידי ממשלות ישראל קודמות, ואין מגבלת זמן. על פי התחייבות זו יוקפאו כל היישובים בהסכם שאין לו תאריך תפוגה. ראינו במו עינינו את המפות, ואכן קו אדום תוחם את היישובים בצמוד לקו הבתים הקיים. האם משמעות הדבר שישראל מקבלת על עצמה את נקודת המוצא האידיאולוגית האמריקאית, לפיה אנחנו עם פולש שיושב על אדמה לא-לו? ומה עושים? היינו מצפים מנציגינו בכנסת מהמפד"ל, האיחוד הלאומי וכמובן מהליכוד, שיעמדו על רגליהם האחוריות, יקימו קול זעקה, יתמקחו על סנטימטרים במפות ויאיימו איומים קואליציוניים. אבל אנחנו לא שומעים דבר. האם ייתכן שהם עדיין לא הבינו את המשמעויות? מחובתנו לעשות כעת בכוחות משותפים כל מאמץ שצעד כזה לא יקרה, כי הצעד הבא אחריו ברור: מי שמתחיל כעת בפינוי יישובים מבודדים, ומצדיק את מהלכו זה בכוונה להציל את היישובים האחרים, לכאורה, חושף בכך את כוונותיו העתידיות הנסתרות לגבי כל שאר היישובים ביהודה ושומרון. ואם מישהו בינינו משלה את עצמו שעקירה תסתיים בנצרים או באלי סיני – לא מבין מה הולך ונרקם לנגד עיניו. שלשום נערך כנס חירום בנושא זה, והועלו קווים לפעולה. המאמצים נמשכים בכיוונים שונים, ואנו נמשיך לעדכן בהמשך ההתפתחויות. בברכת חזק ואמץ, פנחס ולרשטיין, ראש המועצה
י"ד בסיון תשס"ד, 3ביוני 04 איגרת לתושבי בנימין - תיחום היישובים: קו החנק על ההתיישבות תחת ערפל של ערימות מילים, הולך ונחתם הסכם לייבוש היישובים, שמשמעותו חמורה יותר מכל גזירות הייבוש וההקפאה של הקיצוניות בממשלות השמאל. וכך נכתב בהתחייבותו של דב וייסגלס לקונדוליזה רייס, בסעיף הראשון – שימו לב לכל מילה: "הגבלות על הרחבת ההתנחלויות: בהתאם לעקרונות המוסכמים על פעילות ההתנחלויות, ייעשה מאמץ בימים הקרובים להגדיר בצורה טובה יותר את קווי עבודות הבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון (הגדה המערבית). צוות ישראלי בצירוף השגריר קרצר יבחן תצלומי אוויר של ההתנחלויות ויגדיר במשותף את קווי עבודת הבנייה של כל אחת מההתנחלויות"... הניסוח המפולפל אולי מנסה לטשטש את חומרת המשמעות: לראשונה מתחייבת ישראל בפני האמריקאים (ולא בפני הפלשתינים) שהיא מסמנת את קו הבתים הקיים ומעבר להם היא מתחייבת שלא לבנות יותר. עד מתי? אין בהתחייבות שום הגבלת זמן. זהו מסמך מחייב שתוקפו לא אמור לפוג. היכן? בכל "הגדה המערבית" – אין הבדל בין גנים וכדים לבין מעלה אדומים או גבעת זאב, כפר האורנים ועפרה. מה זה אומר? זה אומר שמדינת ישראל לראשונה מתחייבת שקו הבתים הקיים הוא סוף יכולתם של היישובים להתפתח ולבנות. אין אזורי עדיפות, אין מקומות בהסכמה לאומית, אין קשר לתכניות מאושרות על ידי ממשלות ישראל קודמות, ואין מגבלת זמן. על פי התחייבות זו יוקפאו כל היישובים בהסכם שאין לו תאריך תפוגה. ראינו במו עינינו את המפות, ואכן קו אדום תוחם את היישובים בצמוד לקו הבתים הקיים. האם משמעות הדבר שישראל מקבלת על עצמה את נקודת המוצא האידיאולוגית האמריקאית, לפיה אנחנו עם פולש שיושב על אדמה לא-לו? ומה עושים? היינו מצפים מנציגינו בכנסת מהמפד"ל, האיחוד הלאומי וכמובן מהליכוד, שיעמדו על רגליהם האחוריות, יקימו קול זעקה, יתמקחו על סנטימטרים במפות ויאיימו איומים קואליציוניים. אבל אנחנו לא שומעים דבר. האם ייתכן שהם עדיין לא הבינו את המשמעויות? מחובתנו לעשות כעת בכוחות משותפים כל מאמץ שצעד כזה לא יקרה, כי הצעד הבא אחריו ברור: מי שמתחיל כעת בפינוי יישובים מבודדים, ומצדיק את מהלכו זה בכוונה להציל את היישובים האחרים, לכאורה, חושף בכך את כוונותיו העתידיות הנסתרות לגבי כל שאר היישובים ביהודה ושומרון. ואם מישהו בינינו משלה את עצמו שעקירה תסתיים בנצרים או באלי סיני – לא מבין מה הולך ונרקם לנגד עיניו. שלשום נערך כנס חירום בנושא זה, והועלו קווים לפעולה. המאמצים נמשכים בכיוונים שונים, ואנו נמשיך לעדכן בהמשך ההתפתחויות. בברכת חזק ואמץ, פנחס ולרשטיין, ראש המועצה