אדישות
אני מתעורר לבוקר מואר אך בליבי מתחולל חושך מוחלט. אני מתעורר לבוקר מצויץ אך בליבי סורר שקט חסר שלווה. אני עוצם את עייני,אך רואה אותך. אני פוקח את עייני והן שורפות... והן שורפות,שורפות מהמים.. שורפות מרוחך, מדמיונך... אני צועד כשבאוזני צלילים אשר משתנים, אשר מתחליפים. אני צועד... לקרת מוות, לקרת חיים. בליבי אני נמצא בחדר חשוך... אך דרך עייני אני באוויר, אני בחוץ. קרני השמש על ראשי, על גבי... חמות ונעימות, אך מבפנים עדיין קריר,עדיין חסר תחושות... אני חושב רק על דבר אחד. אין בי ולא מחשבות אחרות, אין בי ולא טעיות שונות... אני מנסה להיזכר בך, בריחך... אני מנסה להיזכר בטעמך, בשפתייך. בעינייך שופעות החיים ומלאות האושר אבל אני מרוחק מידי, אני לא קרוב לחייך. אך עדיין מחשבותיי נחות אך ורק... עליך.
אני מתעורר לבוקר מואר אך בליבי מתחולל חושך מוחלט. אני מתעורר לבוקר מצויץ אך בליבי סורר שקט חסר שלווה. אני עוצם את עייני,אך רואה אותך. אני פוקח את עייני והן שורפות... והן שורפות,שורפות מהמים.. שורפות מרוחך, מדמיונך... אני צועד כשבאוזני צלילים אשר משתנים, אשר מתחליפים. אני צועד... לקרת מוות, לקרת חיים. בליבי אני נמצא בחדר חשוך... אך דרך עייני אני באוויר, אני בחוץ. קרני השמש על ראשי, על גבי... חמות ונעימות, אך מבפנים עדיין קריר,עדיין חסר תחושות... אני חושב רק על דבר אחד. אין בי ולא מחשבות אחרות, אין בי ולא טעיות שונות... אני מנסה להיזכר בך, בריחך... אני מנסה להיזכר בטעמך, בשפתייך. בעינייך שופעות החיים ומלאות האושר אבל אני מרוחק מידי, אני לא קרוב לחייך. אך עדיין מחשבותיי נחות אך ורק... עליך.