אדם מעניין - אבי (אלברט) אלבחרי

אדם מעניין - אבי (אלברט) אלבחרי

לצורך כתיבת ספרי, אני עורך ראיונות. יצא לי לראיין אדם מיוחד ששמו אבי אלבחרי. והנה קטעים מדבריו בשילוב עם קורות החיים שלו מתוך תיאטרון עדות, חדרה. בו הוא נוטל חלק פעיל. אבי אלבחרי נולד ב - 1937 בסראייבו יוגוסלביה, אמו היא דודתו של מי שלימים הפך להיות הרמטכ"ל התשיעי של צה"ל - דוד אלעזר (דדו) . עם הכיבוש הגרמני של העיר , באפריל 1941, נשלח אל דודו לעיר הנמל ספליט ונמסר לנזירות שהסתירו אותו תחת שם בדוי, והוטבל לנצרות .עם שיחרור יוגוסלביה ב1945 הוציא אותו מוני, דודו הפרטיזן (אביו של דדו) מהמנזר כשהוא מאיים על הנזירים באקדח: "אם הנער לא יצא מכאן אני אפוצץ את המקום לרסיסים, לא תישאר פה אבן על אבן." אבי נשלח לסראייבו, שם הוכנס לבית יתומי מלחמה . דודתו קיבלה עליו אפוטרופסות והוא עבר אצלה מסכת התעללויות , הקהילה היהודית העבירה אותו לבית יתומים יהודי בבלגרד. אבי אומץ על ידי משפחה ועלה אתם לארץ , כאן נשלח למוסד דתי בכפר הרואה, מעולם נוצרי עבר לפתע לעולם יהודי דתי, מעבר שלא הסכין עימו ויצר קשיים רבים. במקרה שמע כי יש לו בן דוד שהוא איש צבא וקצין. הוא שיגר מכתבי בקשה לקיבוץ עין שמר, רק לאחר שנתיים הוציא אותו משם בן דודו – סגן אלוף דוד אלעזר ושלחו לקיבוץ רוחמה שבנגב הצפוני . לאבי ומירה אישתו ארבעה ילדים וחמישה נכדים. אחד מהם, דוד, שנולד במאי 1976 קרוי על שמו של דדו, הוא שחקן וחוזר בתשובה הנמנה על חסידות חב"ד. אבי כתב ספר בשם "עשר השנים האבודות" ובו מספר על סראייבו ועל ילדותו בשואה.
 
למעלה