a r t h e m i s
New member
אדריאנה טייכר, לזכרה
** על אדריאנה טייכר , או כפי שכינו אותה כולם "אדי" החלטתי לכתוב בפורום, בעיקר ע"מ שביום מן הימים יוכלו נכדיה לעשות חיפוש מהיר בגוגל ולגלות שגם שמה הוזכר ברשת. ומגיע לה שיזכרו ויזכירו אותה. לפני כחצי שנה כתבתי עליה בפורום "הישן" בווינט. עם פניה אנונימית לעירייה לקרוא לכיכר שנבנתה לאחרונה ברחוב- על שמה- אם היא לא תנצח את המחלה (היא נלחמה אז במחלה ועוד היתה בחיים ). לצערי העירייה לא יכלה להיענות לפנייתי וכולי תקווה שפרויקט הספסלים שהעליתי בפגישה עם אמיר שוצמן (הנצחת תושבי העיר ע"ג ספסלים) ייצא לפועל וששמה יונצח שם. אדריאנה טייכר. לזכרה. אדי יקרה, לילה ואני נפרדת ממך. אני שמחה שזכיתי להכיר אותך ואני מדגישה שזכיתי, כי היתה זו חוויה מיוחדת במינה: אדי שמספרת ומשתפת, אדי שמתעניינת ובאמת איכפת לה, אדי שמקבלת את פניך בחום וגם אם היא כועסת אינה שומרת טינה ליותר משניה. אדי עם לב טוב וע-נ-ק , בעלת ידע בלתי רגיל ואינטיליגנציה אדירה. אדי עם חוש הומור משובח ומודעות אבלתי רגילה (לפני חודש שאלה אותי "מתי ההוא שם למעלה יפסיק לעשות ממני צחוק וכבר יסיים את הסבל שלי?"). אדי שמחליטה לצאת למלחמה עקשנית במחלה ולא מוותרת עד הרגע האחרון. ברגע זה בוודאי אדי מספרת למלאכים מה קרה בשנת 78, או ליתר דיוק בשעה ותאריך מסויים, מתווכחת אם אירוע מסויים היה בשעה 8:00 או 10:00 ובוודאי מוכיחה שהיא גם צודקת. והמלאכים מן הסתם משיבים לה שאין כמו הזכרון הפנומנלי שלה. והם צודקים. ביום מן הימים, כששעתו של כל אחד ואחת מאיתנו תגיע, אני בטוחה שאת פניו במרומים תקבל אדי בחיוך ענק וחיבוק גדול ועד אז תעשה סדר שם למעלה ותנצח על הועד ביד רמה. ובשאר הזמן תציץ למטה לעברנו ותשמור עלינו עד כמה שהיא יכולה. *** אדי הגיבורה , שנלחמה בסרטן במשך שנה וחצי, נפטרה ביום שישי בצהרים ותובא למנוחות עוד שעה קלה***
** על אדריאנה טייכר , או כפי שכינו אותה כולם "אדי" החלטתי לכתוב בפורום, בעיקר ע"מ שביום מן הימים יוכלו נכדיה לעשות חיפוש מהיר בגוגל ולגלות שגם שמה הוזכר ברשת. ומגיע לה שיזכרו ויזכירו אותה. לפני כחצי שנה כתבתי עליה בפורום "הישן" בווינט. עם פניה אנונימית לעירייה לקרוא לכיכר שנבנתה לאחרונה ברחוב- על שמה- אם היא לא תנצח את המחלה (היא נלחמה אז במחלה ועוד היתה בחיים ). לצערי העירייה לא יכלה להיענות לפנייתי וכולי תקווה שפרויקט הספסלים שהעליתי בפגישה עם אמיר שוצמן (הנצחת תושבי העיר ע"ג ספסלים) ייצא לפועל וששמה יונצח שם. אדריאנה טייכר. לזכרה. אדי יקרה, לילה ואני נפרדת ממך. אני שמחה שזכיתי להכיר אותך ואני מדגישה שזכיתי, כי היתה זו חוויה מיוחדת במינה: אדי שמספרת ומשתפת, אדי שמתעניינת ובאמת איכפת לה, אדי שמקבלת את פניך בחום וגם אם היא כועסת אינה שומרת טינה ליותר משניה. אדי עם לב טוב וע-נ-ק , בעלת ידע בלתי רגיל ואינטיליגנציה אדירה. אדי עם חוש הומור משובח ומודעות אבלתי רגילה (לפני חודש שאלה אותי "מתי ההוא שם למעלה יפסיק לעשות ממני צחוק וכבר יסיים את הסבל שלי?"). אדי שמחליטה לצאת למלחמה עקשנית במחלה ולא מוותרת עד הרגע האחרון. ברגע זה בוודאי אדי מספרת למלאכים מה קרה בשנת 78, או ליתר דיוק בשעה ותאריך מסויים, מתווכחת אם אירוע מסויים היה בשעה 8:00 או 10:00 ובוודאי מוכיחה שהיא גם צודקת. והמלאכים מן הסתם משיבים לה שאין כמו הזכרון הפנומנלי שלה. והם צודקים. ביום מן הימים, כששעתו של כל אחד ואחת מאיתנו תגיע, אני בטוחה שאת פניו במרומים תקבל אדי בחיוך ענק וחיבוק גדול ועד אז תעשה סדר שם למעלה ותנצח על הועד ביד רמה. ובשאר הזמן תציץ למטה לעברנו ותשמור עלינו עד כמה שהיא יכולה. *** אדי הגיבורה , שנלחמה בסרטן במשך שנה וחצי, נפטרה ביום שישי בצהרים ותובא למנוחות עוד שעה קלה***
