אדריכלים חצופים בורחים מעיני הציבור בלי אתר ברשת ובלי שקיפות

tapuzoed

New member
אדריכלים חצופים בורחים מעיני הציבור בלי אתר ברשת ובלי שקיפות

היתכן שאדריכלים שבונים במרחב הציבורי לא יאפשרו לראות מה הם בונים, לא יסכימו לשימוע
על העיצוב של הבניינים ולא יקיימו את המינימום של שקיפות - אתר אינטרנט?

ברשימה השחורה הזו 2 דוגמאות בולטות:
משרד משה צור אדריכלים..

המשרד אף נמנע מהצגת חלופות עיצוב ומנחית את עיצוביו על הועדה המקומית
(לעיתים לגובה עשרות קומות שנראים מכל העיר..) בלי שום דיון ובלי שום שיתוף ציבור..
אין שקיפות מינימלית - אתר אינטרנט..
משרד לאה רובננקו אדריכלים
כנ"ל מגדלי דירות מכוערים. עיצוביו המכוערים למדי של המשרד לעשרות מגדלי מגורים
כבר הפכו ל"שם דבר" בקרב האדריכלים. אין שקיפות, אין אתר אינטרנט, אין שיתוף ציבור
במבנים ציבוריים שוב בריחה מעיני הציבור.
 

tapuzoed

New member
לדעתי זה ועוד איך התפקיד שלהם כמי שמתערבים במרחב הציבורי

 
ממה שאני יודעת

כל התוכניות מובאות בפני הועדות לתכנון ובניה השונות.
בדרך כלל שם מוצגות התוכניות עם מבטים וחזיתות וכד'.
אם הציבור רוצה לדעת, הוא צריך ללכת ולהתעניין.
<זה מה שעשיתי כשנודע לי שעומדים לבנות ליד הבית שלי....>

האינטרס של אדריכל להראות את התכנון ולהתפאר ביצירותיו.
ייתכן שבמקרים דנן אין להם במה להתפאר
ולכן העבודות שלהם לא מפורסמות.
 

ש מים

New member


באין הוראות עיצוב מחייבות, החוק והוועדות הם חסרי שיניים.
(הפיתרון, אגב, הוא: "תחרות עיצוב"...)
 

tapuzoed

New member
העלת נקודה מעניינת. לדעתי החוק לא מספיק תקיף בנושא הזה!

א. צריך לחייב אדריכלים, עורכי דין, רופאים, קבלנים, סופרמרקטים..
בעצם כל מי שנותן שירות ישיר לציבור שאין עליו גוף מפקח ממשלתי,
להיות בעל אתר אינטרנט מעודכן לפחות ברמה שנתית עם כל המידע -
מספר רישוי ותעודות, העובדים, הרשעות אם יש, ובמקרה של מתכננים
להציג באתר שלהם הדמיות של פרויקטים גדולים ובולטים שהם מתכננים.
אפשר לקבוע רף שכל בניין ציבורי וכל בניין דיור מעל 5 קומות יוצגו לפחות
בשתי חזיתות, באור יום, ותוכנית הצללה לחודש דצמבר בחורף
כך שיראו את המצב שיווצר לאחר הבנייה.
 

tapuzoed

New member
ונקודה שנייה באותו נושא לחייב את הועדות המקומיות

לחייב אותן לנהל אתר נגיש לציבור (לא האתרים שלהן כיום שמאד קשה להתמצא
בהם וממילא מדובר בפרטי התיקים בד"כ בלי הדמיות או חלקיות בלבד.
על הועדות לנהל אתר שיתן הסברים לציבור על תוכניות גדולות ושהן יחייבו את היזמים
להציג לציבור כמה שיותר מידע - מינימום שתי חזיתות ותוכנית הצללה בחודש חורף
של כל פרויקט..
הועדות צריכות לתת לתושבים תיבת פניות אינטרנטית שיוכלו להעיר וההערה הזו
צריכה להיחשב חלק מהדיון בהתנגדויות, במקום למנות חוקרים שכן או לא שואלים
את כל מי שיש לו נגיעה הרי למגדל למשל יש נגיעה למבטים מכל העיר..
 
חוסר סבירות

אי אפשר להאכיל את הציבור בכל המידע ובכפית זהב.

לחייב אדריכלים באתרים מושקעים ובשתוף ציבור- לא סביר, פוגע בחופש העיסוק, גוזל כספים וזמן.
זה תפקיד הרשויות. הן אלו שמפקידות ומאשרות תכניות. לא כל תכנית שעולה במוחו הקודח של אדריכל צריכה וראויה לדיון ופרסום.
אבל - תכנית שמופקדת ושהרשויות מקדמות- פה כבר יש מקום לדיון.
לחייב רשויות ב"כל פרויקט" כמו שכתבת- לא סביר! לא סביר להכין הצללות לבניין של 4 קומות.

לנושא ההתנגדויות-
החוק מגדיר מי יכול להגיש התנגדות, והרחיב אותה מאד בשנים האחרונות. ועדיין תיבה אינטרנטית לא עומדת בתנאי החוק- תצהיר וחתימת עו"ד למשל.
אני יותר ממסכימה שיש חוסר שקיפות ובעיתיות בחוק הנוכחי, וחושבת שהתנגדויות הן לרוב ההפך משיתוף ציבור. עצם זה שאפשר רק להתנגד לתכנית ולא חייבים לתאם תכנית עם בעלי עניין מלכתחילה זו בעיה, שמובילה לזה שבהליך התנגדויות יש 'מקצה שיפורים' של תכנית קיימת בלבד, במקום תכנון שהוא יותר מוצלח מלכתחילה.
אבל שוב- זה החוק. וצריך לשנות אותו.
יתכבד tapuzoed ויציע לכנסת שינוי של חוק התכנון והבניה שיצליח לעבור חקיקה....
 

ש מים

New member
בשביל מה "חתימת עורך-דין"?

אלא אם הכוונה להקשות על האזרח? ("המטרידן הסדרתי"?)
חוץ מאשר להקשות על מגיש ההתנגדות, מדובר בקשקוש בריבוע!
 

tapuzoed

New member
כי מדינת בג"צניה עסוקה בלסדר עבודה לכל חברי לשכת אוכלי-הדין

 
למעלה