מאיפו הביטחון שלך, בשקר עבודת ...
מתכנן? אתה קבלן רשום, לא? אני למדתי 5 שנים, אבל השראה גדולה יותר קיבלתי, כאשר בדקתי את היגיון הבניה הכפרי, במקומות השונות בעולם, בזמנים שונים. אז הבנתי הרבה יותר את הפונקציונליות האנושית, מאשר מהדוקטרינה של הבאוהאוס. בית של הסבתא שלי חכם יותר, מאשר קופסאות הזכוכית של אלילי הארכיטקטורה מודרנית, הבינלאומית. בזמן האוניברסיטה הרצנו את הבאוהאוס, היום, בא לי לכתוב על פשעי המתכננים האלה, שהורידו מהבניינים את הפרטים החיוניים ביותר, בשם הפשטות המקודשת! הבינלאומיות,שהבית בלונדון, במקסיקו או בישראל, אותו הדבר - שקר!רע ! בגלל זה בונים בארץ גגות רעפים, בסגנון שוודי, במקום להסתקל מסביב, ולבדוק את העבר! ביריכו, עיר של 6000 שנה, בנו בהגיון אנושי מדהים, מותאם לאקלים שלנו! עקרונות הבניה של יריכו יותר נכונים, מאשר כל חוק תכנון הבניה! אז, שנות הלימוד חשוב, אבל ממש לא קובעה את ערך עבודת המתכנן. עבדתי במשרד של אדריכלים מסודרים היתב, בעבודות גדולות, ממשלתיות,אבל את כלוב הכלב שלי לא היתי נותנת לתכנן להם! כי אין בהם טיפת כבוד לאדם, שמתכננים עבורו. מהר ההתנסות מסתקלים לאנשים,כך, גם העבודה שלהם גרוע בהתאם. לא מדובר בצבי הקר, שלדעתי, האדריכל המקורי ביותר של מדינת ישראל, לכן יש לו עבודה בברלין(!), כי שם מבינים, מכבדים את געוניותו - כמה שזה צחוק הגורל, לאדם, ניציל שואה. וכמה שזה מוזר לך, לאחר, כמה שנים, שעזבתי את הארכיטקטורה, לטובת העיתונות, ובין היתר למדתי פסיכולוגיה, במסגרת לימודי תקשורת, חפכתי אמפתי יותר, נתתי להתבתויות הלקוח יותר כבוד - עבודתי בתכנון השתפר בהרבה. לא מאמינה בטארור האדריכל, אפשר אולי לתכנן תצוגה יפה יותר, אבל תפקידנו, לדעתי, לתת מסגרת נוחה, נעימה, לחיי האנשים, הרוצים לגור שם. בתהליך התכנון, כמו בטיפול פסיכולוגי,תפקידי,להעביר את היעדה המתאימה לאדם,שבהבנה מלאה משתף פעולה. המחמאה גדולה ביותר בינעיי, שהאנשים אהבים להיות בבית, ובביקורי, אחרי חודשים, רואה את השפעת "הטיפול" - הם ממשיכים את המחשבה. לפני כ:10 שנים, צבעתי את תיקרת הסלון בגוון תכלת-אפור, ואת הקירות בגוון חול-מדבר. הלקוחה, "פולניה אמיתית", שכבר 20 שנה לא שינתה את צורת הליבוש, את התספורת שלה, כמעת קבלה שבץ... זה הייה ביום שישי... אמרתי לה, שעד יום ראשון כדאי לחשוב לה. אם, גם ביום ראשון היא חושבת, שזה לא טוב, בעצמי אצבעה ללבן... התקרה נישארה תכלת, והלקוחה, בסוף השיפוץ, הסתפרה לג´ינג´י קצר, קנתה בגדים חדשים, היתה זוהרת, צעירה בעשור. אחר-כך, כל לקוחותי, שהתנגדה לשבור את שיעמום הלבן, שלחתי אליה :היא תמיד הצליחה לשכנעה,גם את הבלתי משוכנעים. אדריכל טוב, לא יושב במשרד, אלא ביצועה העבודות, רוב הזמן בשטח. כמה שהתכניות מפורטות, עיקר בשיפוצים, תמיד יש הפתעה. רק משהו שעבר את כל תהליך התכנון, מסוגל למצאו פתרונות נכונים, בשטח. לא פעם, הקבלן טלפן אלי, שיש בעייה (למשל: אין מספיק מילוי על הבטון, אין גובה לצנרת), הפועלים עומדים ללא מעש, זמן זה כסף, כולם עצבנים. לוקחת מונית, ואני שם. קודם, שואלת את דעתו הקבלן - גם בגלל הכבוד שלו - אחר-כך, ביחד עוברים על כל האפשרויות, אבל לרגע לא שוכחת מה היתה סיבה המקורית לתכנון, ועם צורך השינוי לא לעבד את היתרון, בתכנון המקורי. נכון, בשביל זה צריך תמיד ללמוד, להיות בשטח, לקראו ספרות מקצועית, לבקר בתערוכות, ללכת ברגל, עם עיניים פתוחות, בכל מקום! בקשר לשכר טרחה: אף אחד לא מחייב אותי לעבוד לפי אחוזים. עם הזמן הרגשתי נכון יותר, לקבוע שכר טרחה, על בסיס השקעה שלי בעבודה, ולא לקשור לדברים, שאין להם קשר, לכמה שאני עובדת. ולא דוחפת את עצמי מעבר, שהלקוח מבקש. יש סיטואציה, שהלקוח צריך עיין מקצועי בוחנת, כדי לא לעשות טעויות, ואז במסגרת יעוץ אפשר לתת את השרות הדרוש. ויש מקרים, ששבוע שלם יושבת על תכנון מפורט של חדר ילדים, עם 32 פרטיים, תכניות בכמות של 5 גליונות, לביצוע נגר... לא מוכנה להבין - כי מבינה די טוב - לעבוד בלי חשבוניות, על מלאו העבודה. אני כזאת פריירית, אבל ישנה טוב. דרך הגב, אם כולם היו פריירים כמוני, הרבה פחות מיסים הינו צריכים לשלם. משהו מקבל משכורת נטו, קשה לו להבין, שאלף שקל שלו, זה 500 שקל בשבילי, כי היתר לקופת המדינה. קבלן רשום, נכבד, יש לך נסיון רב, במקצוע שלך, אין לי שום ספק בזה, אבל התכנון סיפור אחר, ודי אישי. יש אדריכלים (לא משנה איפו למדו), שכשרונם מגיע לרמת אומנות.אם הכשרון מתאחד עם חיפוס אין סופי, ועבודה קשה, שמו ישאר לדורי דורות. אם, רוצים להתבסס על כשרון בלבד, ניהיה רק "פוץ" זמני, אפילו עם התנהגות של סטרים. וישנם אנשי מקצוע טובים, פחות טובים, ואלוהים ישמור מיהם. לכן, לבחור אדריכל, במאת לא דבר קל.אומרת לך, אשת מקצוע ותיקה.
