מלון מצפה הימים
נזכרתי שעוד לא סיפרתי עליו.
הוא נמצא על הר - ממרפסותיו נשקף נוף מדהים!!! ברוב החדרים אין נוף לנוף, אבל יש לו מרפסות נרחבות שמפצות.
כשנכנסים זה נראה כמו סנטוריום גמילה.
לובי מפואר בו יושבים אנשים בחלוקי מגבת לבנים ונעלי בד לבנים ושותים תה ממגים גדולים.
נו היו גם כאלה עם בגדים רגילים... יש בלובי מטבחון פתוח עם מבחר ענק של תמציות תה ושל עשבי תבלין למיניהם להכנת תה. היה גם קפה אבל אני לא ראיתי מישו מכין קפה. חלקם קוראים ספר, חלקם משוחחים בקבוצות קטנות. שלטים מבקשים להימנע מדיבור בטלפון נייד. אני ,כדי להתמזג, קראתי שם את הספר "לאכול להתפלל ולאהוב"
ועוד לא דיברתי על הג'קוזי החיצוני הפונה לנוף.
על האוכל הצימחוני שהיה בהחלט מיוחד. ועל המסג' עם ענפי הזית.
אני הזמנתי את המסג'ים. בעלי כל הזמן חיכה לאיזו מסג'יסטית נאה (לא שהיו שם כאלה
) הופיע לו איזה ג'לוב - ממש כמו בסיינפלד
צחקתי המון. זו הייתה מתנת יומולדת- הוא לא אמור להנות ממנה.
סתאאםםםם.
בחזרה, כדי שלא נחטוף הרעלת בריאות, נכנסנו לבויה בנמל תל אביב וחגגנו בפסטיבל פירות ים על כוס יין הבית(איכסס). שלומות לכם. רק שמחות