למרות שאנחנו לא בפורום רומנטיקה..
ולמרות שהשאלה אולי אכן שייכת לשם... בעצם זה תלוי בהאם אתה רומנטי או לא...
כלומר, מי שמאוד מציאותי יכול להבין שהשאלה מתייחסת להאם זה אפשרי לתקשר עם בן/בת זוג באופן שותף בשפה זרה, והאם אנשים יהיו מוכנים להשקיע את המאמץ. כלומר השאלה אכן שייכת לפורום הזה או פורום "בינו לבינה". מצד שני, מי שמאוד רומנטי יכול להבין שהשאלה היא בעצם האם אתם מספיק רומנטיים כדי לא לראות בזה מכשול, ואולי אף להפך, ואז השאלה יכולה להיות שייכת לפורום "אהבה ורומנטיקה". ועכשיו לשאלה שלך... זה נושא קצת רגיש. אני הולך לענות בשיא הכנות ואני מקווה שזה לא יפגע באף אחת. בכל מקרה, אין שום כוונה כזאת. אני מצהיר מראש שמבחינתי אישה עיוורת/אילמת/חירשת שווה לכל אחת אחרת, למרות שזה עלול להישמע כאילו אני דווקא מחפש אישה כזאת... אני פשוט אנסה להראות שגם במשהו שנחשב ל"מום" או "נכות", אפילו "נכות קשה" אפשר למצוא יתרונות ואף יופי. אתחיל מזה שבגלל שאני בין הרומנטיים, אפילו מאוד רומנטיים, ואולי אפילו רומנטיים בהגזמה פרועה, אני מן הסתם אשתדל לתת לקשר כזה צ'אנס שווה לצ'אנס שאני נותן לכל קשר חדש אחר. כפי שכבר נאמר כאן, יש הרבה דרכים לתקשר, והאמת היא... כבר מזמן יש לי פנטזיה על אהבה לאישה עיוורת. בפנטזיה שלי אני מתקשר איתה בעיקר במגע ובדיבור, כאשר גם אני לרוב עם עיניים סגורות. אני חושב, ואולי אני ממש לא בכיוון, אבל כך לפחות נראה לי, שאישה עיוורת יכולה להיות בעלת חוש מישוש מפותח יותר, יכולה לחוש ולהרגיש מגע בצורה יותר טובה - ומגע זה נושא מאוד חשוב באהבה בשבילי, אני אדם שמאוד אוהב מגע וחייב מגע ללא הפסקה (ואני לא מדבר רק על מגע מיני, כמובן). בכלל, מגע הוא אמצעי תקשורת נפלא לא רק לבני זוג. אפשר להגיד שהוא אמצעי תקשורת בסיסי בין בני אדם, ולצערי בימינו יש תמיד מן "דיסטאנס" כזה בין אנשים שלא מכירים, ואפילו כאלה שכן, שמונע מהם לגעת. כל מגע עלול להיחשב היום להטרדה מינית... וחבל... אם כל הנוראיות שבהטרדה מינית, אני חושב שאם היינו מפחדים פחות ממגע, היינו פתוחים יותר ולחוצים פחות, אבל כבר סטיתי יותר מדי מהנושא... אז נחזור לנושא... אני גם חושב שלאישה עיוורת אולי יהיה קל יותר לדמיין ולהמציא עולמות מוזרים ביותר שלא קשורים לעולם האמיתי שאנחנו מכירים, ואני מאוד אוהב לטייל בדמיוני בעולמות כאלה שאני ממציא. תמיד חלמתי על בת זוג שאוכל לעשות את זה ביחד איתה, מישהי בעלת דמיון יצירתי ופרוע במיוחד. כמובן שאני לא אומר שהיא צריכה להיות עיוורת בשביל זה, אבל סתם חשבתי... על היתרונות האפשריים בלהיות עיוור (למרות שאני מאחל לכולם להיות עם דמיון הכי יצירתי בעולם בלי להיות עיוורים בשביל זה). בכל מקרה, אולי זאת אחת הסיבות לפנטזיה המוזרה (או שלא?) שלי על אהבה עיוורת תרתי משמע... סיבה אחרת לפנטזיה הזאת היא סיבה היסטורית. פעם מאוד לא אהבתי את הגוף שלי והייתי בטוח שאף אישה לא מסוגלת להימשך אליי, אלא אם כן... היא עיוורת... אבל זה שייך לעבר, היום אני אוהב את עצמי וגם יש לי הוכחות לכך שנשים שרואות 6/6 נמשכות אליי בלי שום בעיה... כך שלא זה מה שחשוב לי באישה. לסיכום, אם אפגוש אישה שחוש ראיה/שמיעה או דיבור לא בשיאם אצלה, וארגיש שהיא מתאימה לי ואני לה, מבחינתי זה לא יהווה מכשול, לפחות לא באופן אוטומטי. אשתדל גם למצוא תכונות בה שאולי נוצרו דווקא עקב המצב שלה, שגורמות דווקא לשיפור הקשר... הנה עוד משהו לסיום... בספר הפנטזיה "Amber" של רוג'ר ז'לז'ני ישנו סיפור מיוחד על אהבה בין גבר (נסיך) לאישה עיוורת ממלכה אחרת. הם שודכו בכוח והשידוך היה עונש שהטילו עליו בממלכה שלא שלו. העונש היה נישואין לאותה האישה למשך שנה. כיוון שהוא היה נסיך בממלכה אחרת, זה היה מקנה לה סטטוס גבוה שם גם אם הם היום מתגרשים לאחר תקופת העונש. הוא מן הסתם חשב שהוא בטוח יתגרש ממנה לאחר שהעונש יסתיים או אפילו יברח לפני כן, אך הם התאהבו... באמת. בהמשך הספר הם נהיו מלך ומלכה והיא מצטיירת כמלכה אנושית מאוד, חכמה ודי חסרת תאוות בצע או רצון לנקמה (שזה היה מאוד שונה מרוב גיבורי הספר הזה). אחת הסיבות לכך, לפי הספר, היא העובדה שהיא נולדה עיוורת והצטרכה להתגבר על קשיים רבים בחייה. זה גם הפך אותה ליותר רגישה, יותר חזקה ויותר חכמה... אולי התכונות האלה הן גם הסיבה שאותו הבחור שבהתחלה התחתן איתה כעונש שנכפה עליו, לאחר מכן התאהב בה באמת...