אם אומללות היא שלילית ואושר חיובי
כי אומללות גורמת סבל מצוקה ואיננה רצויה ואילו אושר הוא רצוי, אז רגשות שמשוייכים ומגבירים אומללות הם שליליים, ואלה שמשוייכים לאושר ומבססים אותו הם חיוביים. המשמעות איננה שרגשות שליליים אינם תקינים. גם אדם מאושר יחוש כעס, עצב ואפילו קנאה. אלה רגשות שיש להם הצדקה והם עשויים להניע את האדם לשפר את מצבו. השאלה מה המידה והמרכזיות שלהם. מי שכעס, שנאה, קנאה, עצב, הם מרכזיים וקבועים בחייו שונה ממי שחש אותם באופן זמני ובהקשרים מוגבלים. הראשון רצוי שיעבוד על הקטנת המקום שהרגשות השליליים תופסים בחייו, כי הוא בטח לא מרגיש טוב בחברתם.