othersomeone
New member
אהבה וכסף
אני אנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי בסיפור כי באמת מעניין אותי למצוא פיתרון שיהיה טוב לשני הצדדים.
אז ככה - אני וחברה שלי היינו ביחד ארבעה חודשים, אחרי שכשנתיים בערך היינו ידידים, ובתקופה הזאת היה לי הכי טוב בעולם. אחרי ה4 חודשים האלה היא החליטה לנסוע לעבוד בעגלות לכריסמס בארצות הברית לתקופה של גם כ4 חודשים כדי לחסוך כסף ללימודים. היה לי מאודד קשה עם הפרידה הזאת אבל הבנתי אותה כי בארץ היא עבדה בעיקר במלצרות ומה שהיא עושה שם ביום היא עושה בארץ בשבוע.. שמרנו כל הזמן על קשר מרחוק - שיחות בסקייפ, מכתבים בווצאפ. מדי פעם וידאו. עדיין היו געגועים והיה קצת קשה אבל ידעתי שאני אראה אותה בקרוב לכן לא הייתה לי בעייה להמשיך עם זה.
עכשיו שבוע לפני שהיא הייתה אמורה לחזור היא החליטה להשאר שם עוד חודש כי הציעו לה בונוס אם תעשה זאת. אחר כך היא החליטה כבר להישאר עד סוף האשרה שלה. כשהמועד הזה הגיע היא שלחה בקשה להארכת הויזה ואמרה שתחזור לקראת בחינות הכניסה ללימודים. כבר הייתי בטוח שהיא חוזרת, אבל איכשהו קרה שהיא פיספסה את הטיסה לארץ 3 פעמים ופיספסה את מועד הבחינות. מפה לשם היא כבר מעל 7 חודשים בארצות הברית ומתכוונת להישאר עוד 4 נוספים, שבסופם היא אומרת שתחזור אבל אם להסתמך על נסיון העבר.. מי יודע..
כרגע אנחנו במצב שכל פעם שאנחנו מדברים אנחנו רק רבים על מתי היא חוזרת ולמה היא נשארת. אני כבר לא מסוגל להראות שאני אוהב אותה מרוב שנפגעתי מזה שהיא לא חוזרת, והיא חושבת שפשוט לא אכפת לי ממנה.
מבחינתי באמת שאני לא מבין. הטיעונים שלי זה שהיא חסכה דיי הרבה כסף ב7 חודשים האלה. שאם היא תצטרך עוד כסף היא תמיד יכולה לחזור לעבוד שם, ונוכל לתכנן את זה כמו שצריך ואני גם אבוא איתה.
מבחינתה היא אומרת כמה רע היה לה לעבוד בארץ וכמה קצת היא הרוויחה. ושאין לה שום דבר לחפש בארץ חוץ ממני. והיא לא רוצה לחזור לעבוד שם בעתיד כי יהיה מאוד קשה להסתגל לעבודה הזאת מחדש.
היא רוצה שאני אטוס אליה. אני כרגע בעבודה שדיי טוב לי בה, ובדיוק שכרתי דירה בתל אביב ככה שלטוס לתקופה ארוכה כרגע לא ממש אפשרי. אין לי בעייה לבוא לבקר לכמה שבועות אבל אני יודע כמה קשה יהיה לי לעזוב אותה שוב, לכן אני לפחות רוצה שהיא תחזור קצת יותר מוקדם.. היא לא מסכימה לחזור לפני כי מבחינתה כל חודש שם זה המון כסף.
קיצור - מה אתם חושבים? מי צודק? ומה לעשות כדי שכל הצדדים יהיו מרוצים?
אני אנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי בסיפור כי באמת מעניין אותי למצוא פיתרון שיהיה טוב לשני הצדדים.
אז ככה - אני וחברה שלי היינו ביחד ארבעה חודשים, אחרי שכשנתיים בערך היינו ידידים, ובתקופה הזאת היה לי הכי טוב בעולם. אחרי ה4 חודשים האלה היא החליטה לנסוע לעבוד בעגלות לכריסמס בארצות הברית לתקופה של גם כ4 חודשים כדי לחסוך כסף ללימודים. היה לי מאודד קשה עם הפרידה הזאת אבל הבנתי אותה כי בארץ היא עבדה בעיקר במלצרות ומה שהיא עושה שם ביום היא עושה בארץ בשבוע.. שמרנו כל הזמן על קשר מרחוק - שיחות בסקייפ, מכתבים בווצאפ. מדי פעם וידאו. עדיין היו געגועים והיה קצת קשה אבל ידעתי שאני אראה אותה בקרוב לכן לא הייתה לי בעייה להמשיך עם זה.
עכשיו שבוע לפני שהיא הייתה אמורה לחזור היא החליטה להשאר שם עוד חודש כי הציעו לה בונוס אם תעשה זאת. אחר כך היא החליטה כבר להישאר עד סוף האשרה שלה. כשהמועד הזה הגיע היא שלחה בקשה להארכת הויזה ואמרה שתחזור לקראת בחינות הכניסה ללימודים. כבר הייתי בטוח שהיא חוזרת, אבל איכשהו קרה שהיא פיספסה את הטיסה לארץ 3 פעמים ופיספסה את מועד הבחינות. מפה לשם היא כבר מעל 7 חודשים בארצות הברית ומתכוונת להישאר עוד 4 נוספים, שבסופם היא אומרת שתחזור אבל אם להסתמך על נסיון העבר.. מי יודע..
כרגע אנחנו במצב שכל פעם שאנחנו מדברים אנחנו רק רבים על מתי היא חוזרת ולמה היא נשארת. אני כבר לא מסוגל להראות שאני אוהב אותה מרוב שנפגעתי מזה שהיא לא חוזרת, והיא חושבת שפשוט לא אכפת לי ממנה.
מבחינתי באמת שאני לא מבין. הטיעונים שלי זה שהיא חסכה דיי הרבה כסף ב7 חודשים האלה. שאם היא תצטרך עוד כסף היא תמיד יכולה לחזור לעבוד שם, ונוכל לתכנן את זה כמו שצריך ואני גם אבוא איתה.
מבחינתה היא אומרת כמה רע היה לה לעבוד בארץ וכמה קצת היא הרוויחה. ושאין לה שום דבר לחפש בארץ חוץ ממני. והיא לא רוצה לחזור לעבוד שם בעתיד כי יהיה מאוד קשה להסתגל לעבודה הזאת מחדש.
היא רוצה שאני אטוס אליה. אני כרגע בעבודה שדיי טוב לי בה, ובדיוק שכרתי דירה בתל אביב ככה שלטוס לתקופה ארוכה כרגע לא ממש אפשרי. אין לי בעייה לבוא לבקר לכמה שבועות אבל אני יודע כמה קשה יהיה לי לעזוב אותה שוב, לכן אני לפחות רוצה שהיא תחזור קצת יותר מוקדם.. היא לא מסכימה לחזור לפני כי מבחינתה כל חודש שם זה המון כסף.
קיצור - מה אתם חושבים? מי צודק? ומה לעשות כדי שכל הצדדים יהיו מרוצים?
