אהבה זה כואב
הכרתי אותו בטרמפ חמש עשרה דק' לפני יום כיפור. כבר אז אמרנו שזה יהיה סיפור טוב לנכדים, בהתחשב בזה שמאז אותו ערב ועד עכשיו (7 חודשים) אנחנו ביחד ואני מאוהבת בו נורא. היה לי ברור מה יקרה- נהיה זוג חמוד, אחרי כחצי שנה נעבור לגור ביחד ובתום עוד חצי שנה - נתחתן. אני בת 20, עם יותר מדיי ניסיון בזוגיות, והוא בן 32, גרוש. עברו כמה חודשים של מוצי םוצי, כשאני רואה שהחלום שלי יותר ויותר מציאותי, עד שהוא הודיע שקיבל עבודה בת"א (גרנו בחיפה) ועובר לשם. אחרי שיכונעים ונידנודים מצידי באמת עברנו לגור יחד - כשהוא עובד, קרוב למשפחה ובעל חיי ח'ברה - ואני ממלאת את עצמי רק ע"י עבודה והבן זוג. לא עבר חודש והתחלנו לריב, לרדת אחד על השני. ערבים שלמים בהם אני פגועה ובוכיה. ועכשיו אנחנו על סף פרידה. ניסיתי ללכת, אבל ככ קשה לעזוב - הוא חכם, אינטיליגנטי ומצחיק. ובעיקר טוען שהוא אוהב (רגע אחרי שהשפיל אותי או סתם פתח עלי פה). ופתאום - כל החלומות, כל התוכניות שהיו לי נמוגו - ואני תקועה לבד בת"א - לא ודעת אפילו איפה לגור או ממי לבקש חיבוק של תמיכה. ואבודה, כ"כ אבודה וסחוטה רגשית.
הכרתי אותו בטרמפ חמש עשרה דק' לפני יום כיפור. כבר אז אמרנו שזה יהיה סיפור טוב לנכדים, בהתחשב בזה שמאז אותו ערב ועד עכשיו (7 חודשים) אנחנו ביחד ואני מאוהבת בו נורא. היה לי ברור מה יקרה- נהיה זוג חמוד, אחרי כחצי שנה נעבור לגור ביחד ובתום עוד חצי שנה - נתחתן. אני בת 20, עם יותר מדיי ניסיון בזוגיות, והוא בן 32, גרוש. עברו כמה חודשים של מוצי םוצי, כשאני רואה שהחלום שלי יותר ויותר מציאותי, עד שהוא הודיע שקיבל עבודה בת"א (גרנו בחיפה) ועובר לשם. אחרי שיכונעים ונידנודים מצידי באמת עברנו לגור יחד - כשהוא עובד, קרוב למשפחה ובעל חיי ח'ברה - ואני ממלאת את עצמי רק ע"י עבודה והבן זוג. לא עבר חודש והתחלנו לריב, לרדת אחד על השני. ערבים שלמים בהם אני פגועה ובוכיה. ועכשיו אנחנו על סף פרידה. ניסיתי ללכת, אבל ככ קשה לעזוב - הוא חכם, אינטיליגנטי ומצחיק. ובעיקר טוען שהוא אוהב (רגע אחרי שהשפיל אותי או סתם פתח עלי פה). ופתאום - כל החלומות, כל התוכניות שהיו לי נמוגו - ואני תקועה לבד בת"א - לא ודעת אפילו איפה לגור או ממי לבקש חיבוק של תמיכה. ואבודה, כ"כ אבודה וסחוטה רגשית.