Revolution kid
New member
"אהבה ללא גבולות"
ביום שבת הקודם, ממש בשעות אלו הודיעו בכלי התקשורת הישראלית ששתי ילדות נעלמו מבתיהם. השבוע התברר הסוף המר של שתי הפרשות האלו. נור אבו-טיר והודיה קדם נרצחו. שתיהן ילדות, יצורים תמימים, עוד לא הספיקו לעשות רע לאף אחד, עוד לא הספיקו לעשות טוב. גם הודיה וגם נור נרצחו על לא אבל בכפם, על סיפורה של נור הוטל צו איסור לפרסום, אבל סיפורה של הודיה ידוע לכל, מדובר בסרט אימה בו האב רוצח את ביתו. אב, רוצח את ביתו, שהיא קודם אשיות חיה, אדם נושם ועצמאי, אך מעבר לכך, בשר מבשרו, דם מדמו. אני זוכר, כשהייתי ילד למשפחה ברוכת ילדים, חמש במספר, הייתי נוהג לשאול את אימא "את מי היא אוהבת יותר מכולם". אימא הייתה תמיד מספקת לי את אותה התשובה. היא הייתה מניחה את כף ידה על השולחן ואומרת: "תסתכל על כף היד שלי. אתה רואה את האצבעות?" כשהנהנתי בחיוב היא המשיכה "אם תיקח לי אצבע אחת, זה יכאב לי בדיוק באותה מידה כמו אם תיקח לי אצבע אחרת, כך, בדיוק כמו כל אחת מהאצבעות שלי, אני אוהבת באותה מידה את כל אחד מהילדים שלי." אולי בגלל אותם משפטים קשה לי לקלוט איך אב יכול לרצוח את ביתו. יכול להפסיק לאהוב, יכול לשנוא, לאו דווקא אותה, אלא את מה שהיא מייצגת, במקרה הזה את אימה, "רציתי להתנקם ברוני" כפי שניסה האב להגן על עצמו בחקירה. ואפילו על אותו נבל, רוצח ביתו, מיהר אביו, הסבא של הודיה, להגן בכלי התקשורת, אפילו על רוצח נכדתו. אבא, אימא, אותה נקודת מפלט, "אהבה ללא גבולות". לא משנה מה שתעשה, אבא ואימא תמיד יאהבו אותך, זה המשפט שכולנו חונכנו עליו. לכך כותרת כמו "אבא רצח את ביתו" היא כל כך בלתי נתפסת. הוא הריי חייב להיות מעורער בנפשו. ואם נפעל מאותה נקודת הנחה, שאבא ואימא תמיד תמיד יאהבו את בניהם. איך ייתכן שהשנה קם בתל אביב בית כמו "בית דרור" ? האם זה הגיוני שהורים יזרקו מבתיהם את בנם ואת בנותן רק על רקע העדפתם המינית ? אם החברה הישראלית מיהרה להוקיע מתוכה מקרה כמו "רצח הודיה" מדוע ישנה עדיין סוג של לגיטימיות מצד ההורים לא לקבל את בניהם ? מדוע רבים כל כך מקריי הזריקה מהבית של נערים ונערות שכל חטאים היה לנסות להיות מאושרים ? ומדוע אסור לנו עדיין ללבוש את בגדי השבת שלנו בדרך אל החופש מחשש שיתלכלכו ? אז כן, אני אומר זאת בפה מלא ללא חשש, הורה שזורק את ביתו או את בנו מהבית בעקבות נטייתו המינית הוא לא פחות מאשר פושע. אדם שמוכן להיכנע לתכתיבי החברה על חשבון בנו הוא או אידיוט מושלם או חולה בנפשו, ולא פחות מזה. אוי לכם, אלו שחושבים שאסור להיות הומו או לסבית "כי אבא או אימא אמרו". אל תתנו לבורות של הוריכם למנוע מכם לחיות את אורך חייכם, ואם אתם יודעים שהם כל כך שטחיים אל תשתפו אותם בו, לא בגלל החשש שימנעו אותו ממכם, פשוט כי לא מגיע להם לשמוע. ובאשר לאימי, גם אחרי שספרתי לה על העדפתי המינית היא שמרה לי את אותה אצבע של כבוד בכף ידה, שמרה ולעולם לא תפקיר, כי זאת באמת, "אהבה ללא גבולות".
ביום שבת הקודם, ממש בשעות אלו הודיעו בכלי התקשורת הישראלית ששתי ילדות נעלמו מבתיהם. השבוע התברר הסוף המר של שתי הפרשות האלו. נור אבו-טיר והודיה קדם נרצחו. שתיהן ילדות, יצורים תמימים, עוד לא הספיקו לעשות רע לאף אחד, עוד לא הספיקו לעשות טוב. גם הודיה וגם נור נרצחו על לא אבל בכפם, על סיפורה של נור הוטל צו איסור לפרסום, אבל סיפורה של הודיה ידוע לכל, מדובר בסרט אימה בו האב רוצח את ביתו. אב, רוצח את ביתו, שהיא קודם אשיות חיה, אדם נושם ועצמאי, אך מעבר לכך, בשר מבשרו, דם מדמו. אני זוכר, כשהייתי ילד למשפחה ברוכת ילדים, חמש במספר, הייתי נוהג לשאול את אימא "את מי היא אוהבת יותר מכולם". אימא הייתה תמיד מספקת לי את אותה התשובה. היא הייתה מניחה את כף ידה על השולחן ואומרת: "תסתכל על כף היד שלי. אתה רואה את האצבעות?" כשהנהנתי בחיוב היא המשיכה "אם תיקח לי אצבע אחת, זה יכאב לי בדיוק באותה מידה כמו אם תיקח לי אצבע אחרת, כך, בדיוק כמו כל אחת מהאצבעות שלי, אני אוהבת באותה מידה את כל אחד מהילדים שלי." אולי בגלל אותם משפטים קשה לי לקלוט איך אב יכול לרצוח את ביתו. יכול להפסיק לאהוב, יכול לשנוא, לאו דווקא אותה, אלא את מה שהיא מייצגת, במקרה הזה את אימה, "רציתי להתנקם ברוני" כפי שניסה האב להגן על עצמו בחקירה. ואפילו על אותו נבל, רוצח ביתו, מיהר אביו, הסבא של הודיה, להגן בכלי התקשורת, אפילו על רוצח נכדתו. אבא, אימא, אותה נקודת מפלט, "אהבה ללא גבולות". לא משנה מה שתעשה, אבא ואימא תמיד יאהבו אותך, זה המשפט שכולנו חונכנו עליו. לכך כותרת כמו "אבא רצח את ביתו" היא כל כך בלתי נתפסת. הוא הריי חייב להיות מעורער בנפשו. ואם נפעל מאותה נקודת הנחה, שאבא ואימא תמיד תמיד יאהבו את בניהם. איך ייתכן שהשנה קם בתל אביב בית כמו "בית דרור" ? האם זה הגיוני שהורים יזרקו מבתיהם את בנם ואת בנותן רק על רקע העדפתם המינית ? אם החברה הישראלית מיהרה להוקיע מתוכה מקרה כמו "רצח הודיה" מדוע ישנה עדיין סוג של לגיטימיות מצד ההורים לא לקבל את בניהם ? מדוע רבים כל כך מקריי הזריקה מהבית של נערים ונערות שכל חטאים היה לנסות להיות מאושרים ? ומדוע אסור לנו עדיין ללבוש את בגדי השבת שלנו בדרך אל החופש מחשש שיתלכלכו ? אז כן, אני אומר זאת בפה מלא ללא חשש, הורה שזורק את ביתו או את בנו מהבית בעקבות נטייתו המינית הוא לא פחות מאשר פושע. אדם שמוכן להיכנע לתכתיבי החברה על חשבון בנו הוא או אידיוט מושלם או חולה בנפשו, ולא פחות מזה. אוי לכם, אלו שחושבים שאסור להיות הומו או לסבית "כי אבא או אימא אמרו". אל תתנו לבורות של הוריכם למנוע מכם לחיות את אורך חייכם, ואם אתם יודעים שהם כל כך שטחיים אל תשתפו אותם בו, לא בגלל החשש שימנעו אותו ממכם, פשוט כי לא מגיע להם לשמוע. ובאשר לאימי, גם אחרי שספרתי לה על העדפתי המינית היא שמרה לי את אותה אצבע של כבוד בכף ידה, שמרה ולעולם לא תפקיר, כי זאת באמת, "אהבה ללא גבולות".
