riki yot levi
New member
אהבה מאוחרת... אהבה יפה
אני מניחה שמעטים מבאי המקום שמעו אי פעם... נתקלו אי פעם...
ראו להרף עין את משה אזרזר.
בהחלט רב הסיכויים שלא ראיתם אותו, לא שמעתם את קולו... או נתקלתם באיש הזה
משה אזרזר...
אז להבדיל מ כ ו ל ם כאן או הרב... אני ראיתי את משה אזאזר... שמעתי אותון בקולו...
כי משה אזאזר נולד וגדל וצמח ועוד גדל בבלוק ומהכניסה בה נולדתי אני, גדלתי אני...
והתבגרתי אני... ולא רק זאת אלה שמשה אזרזר התגורר הוא ומשפחתו בג'/1 קומה ב'...
ממש. אנחנו ביד בקצה המדרגה שמאלה ומש' אזרזר בהמשך המסדרון ימינה... לפני המדרגות לקומה ג'...
אל מש' אזולאי. ועל איך משפחת אזולאי קבלה מהממשלה קומה שלמה...
לא כאן לספר...
בכל אופן משפחת אזאזר כמו כל משפחה באותן השנים חיה בצפיפות גדולה מאוד.
עמרם, אבא של משה ואמא של משה היו מביאים לעולם ילד או ילדה בכל שנה...
והדירה שלהם? 54 מ"ר כמו כל הדירות וגם כשהוסיפו למטרז' את הבלקון... נו?
או שני מ"ר??? אבל לא זה העניין אמל המשפחה הזו להבדיל מהצפיפות בדירות הבלוקים והרכבות כולם...
בגודל הפיסי של המשפחה...
המבוגרות והבנות שכבר עברו בת מצווה והן מבינות היו מצחקקות כשיושבות היו
על המדרכה כאשר היה עובר עמרם אזרזר או רחל אזרזר... או שנהם או מי מהבנים שלהם...
ומספרים שרחל היתה עולה להישקל רק כשעמרם לצידה... הוא כזה כזה
והיא כזו כזו... חחחחחחחח ושניהם יחד... ממוצע? 'סביר'...
שעמרם אזרזר רזה כאילו אין מזון בבית... ורחל שתהיה בריאה... שלושת רבעי ממנה זה התחת...
אין דבר כזה... כשהיתה הולכת ככה אין גבר או אשה או אפילו חתול שלא יסתכל על
הישבנים האלה... כשהיתה רחל מתישבת לצד שאר נשות הבלוק מכל הכניסות, מנסות לברוח מרעש הילדים...
החום והלחות הבלתי נסבלים לגמרי... חצי מדרכה היה לטובת התחת שלה... וכשהיתה
שולחת רגליה קדימה... וואי וואי... רגליים של פיל... של פיל לא בגדול הזה...
14 בנות ובנים שיהיו בריאים 56 מ"ר... גודל. של... טוב די.
לו היו כל 14 הבנות והבנים דומים לאביהם... נו.... ניחא... לו כל
אלה היו דומים לרחל האמא שלהם??? וואי מוואי איך יספיק המקום לחצי מהם... לרבע.
מזלם?
מזלם שהבנות של האזרזרים היו לא רק יפות וחייכניות... הן היו הרב... והן היו רזות.
והבנים אללה יוסטור כמו רחל האמא שלהם... המזל? היתה מקפידה שתי בנות בן... שתי בנות בן...
איך?
לא פחדה מבעלה שהיה אומר לה שכל הבלוקים ישמעו... 'לא רוצה בנות רוצה בנים'...
והיא צועקת עליו וכשהיא צועקת וואו וואו... 'לך תעשה לך' ככה אומרת לו...
אז שתי בנות ראשונות ובן שלישי... ארבע וחמש בנות... משה מס' 6 וכן הלאה.
משה היה גדל גוף... באמת. היו אומרים עליו שהוא 'נשמה'... אבל אני הייתי צעירה מידי
ולא מבינה. ידענו רק הבנות בנות גילי שיותר טוב לא להגיע לידיים של משה אזרזר...
לימים... משה אזרזר היה עובד בעבודות קשות...
מה זה קשות? עבודות שמצריכות כוחות אדם מיוחדיים לגמרי... נניח איפה שמנוף לא מגיע
אבל צריך להרים... משלמים לו במזומן... וכל בעית הרמה הופכת להיות קלה כשמשה אזרזר
הושכר לביצוע.
גם סחיבה... גם הרמה... גם הורדה... וגם כן... אם היה צורך... נאמר ללמד עבריין
צעיר את חוקי המשחק... או שאחד כזה לא בדיוק הבין את המסר...
מה הרגילים יודעים לעשות? מקסימום לעקם את הזרוע... לשבור אצבע...
משה אזרזר??? יכול היה לשבור רגל של בן אדם... ככה שהבית חולים הכי - תל השומר?
לא יכול היה לשחזר... וצליעה קלה מזכירה לנ"ל...
כן... בעבור כאלה היה מרויח הון... והיו גם מקרים של... לא חשוב...
שם היה הכסף הגדול... אבל בואו נעזוב את זה...
אני לא שם... אתם לא שם... ומשה? משה אזרזר, מי ראה אותו שמע עליו???
אז הנה פסח מתקרב מאוד. אני יודעת, אני יודעת שרב הנשים כאן מתחילות כמוני
את מלאכת הנקיון... מעלית השחר ועד רדת החשיכה... בחומרים שהופכים להיות
הידידים שלך לעת הזו... חדרים, מקלחות, שירותים, מחסנים, מ"ר מ"ר מעבדות הלכלוך...
האבק המצטבר... לחירות הניקיון... הורמונים.
אבל אני מיוחדת כאן כי אני הרי בעסקי הטלה... ופסח? פסח זהו חג הטלה...
העונה שלנו? - נכון פסח.
אז כך מכרנו טלאים ליהודי שיחזיק בהם עד לשחטיה ממש. נעשה לסוחר הנ"ל
כמה וכמה הובלות של טנדר + עגלה... 'ומשם תצאי למשואות יצחק...'
'וואלה' אני מתנחמת שהנסיעה צרה פי כמה מכל אותם משלוחי כבשים וטלאים
לצפון הארץ... דלית אל כרמל... כמשל... וגם העמסת היתר במשואות יצחק? מילא
עברנו בחיים משימות קשות יותר... והרי ריקי כאן כדי לעזור... ויותר... כי אחותי התקשרה אלי
באחד מימי החורף... וסיפרה לי שהיא עוברת להתגורר 'קצת' בקרית מלאכי'... מה?
'קרית מלאכי זה שווארמה טובה, לא מקום לגור'... התפרצתי... והיא צחקה צחוק שמח.
'אני מאוהבת' אמרה במקצב של כמעט שיר...
'מאוהבת? אחותי מי מנצל אותך שם???'
אם אשה קשת יום, עצבנית... שמנה... מבשלת שאין כמוה בעולם... אין אין אין...
מתפרנסת מנקיון בנקים ובתים... כל חייה בדלי באקונומיקה... מי???
אמרה לי 'תבואי תדברי'...
הנשואים של אחותי לא היו 'משהו משהו'... בלשון המעטה.
שלוש בנות שני בנים... אלימות קשה... הרחקות... בית סוהר...
עד שזרק לה גט וברח מהארץ... גדלה את כולם לבדה... נתנה את הנשמה לילדים שלה...
איך היתה מבשלת להם מהלב... מהלב שלה... אבל יוצאת מהבית חמש בבוקר...
חוזרת אחד עשרה בלילה... ספונג'ה נקיון... אבק.
יום יום...
התחתנו כולם ב"ה.
בדרך התאהבה. התאהבו בא... מניאקים... נצלנים היו חונקים אותה...
העמסתי מזון לבהמות כמצוות המצווה... ונסעתי לפי הכתובת לקרית מלאכי.
קומה שניה...
לא היה קשה להסתדר... אפילו שעסקינן בטנדר ועגלה נגררת... בסך הכל
קרית מלאכי כנראה נעזבת במשך היום ומתמלאת מחדש בשעות הערב עת התושבים חוזרים
מיום עבודה. ובשאורמה שבכניסה לעיר???
טוב שם עוצרים לזלול מי מהתושבים ובעיקר כנראה העוברים בדרך מכאן לשם
ןמשם לכאן...
צלצלתי בפעמון... את קולה של אחותי אני מכירה... אוהו כמה שמכירה...
'תיכף פותחים לך' צעקה מקצה אחד של הדירה... אולי מהמרפסת...
קול פתיחת מנעול, קול שאני כבר לא רגילה לשמוע... והדלת נפתחת...
מולי עומד גבר ענק מימדים... גופיה כחולה על פלג גופו העליון, בגד שמראש לא נועד
להסתיר את עובי זרועותיו... את צוארו העבה...
חשבתי לסגת... אלה שמבט חודר מחד וקול שנשמע רחוק רחוק אבל מוכר...
'משה... משה אזרזר?' אני אומרת בלא מעט פניקה לא יודעת ממה...
'למה שלא תיכנסי?' שאל בנימוס
נכנסתי... הראה לי את הדרך לסלון מודיע לאחותי שהוא הולך להכין לנו קפה...
wow אני מנסה להרגיע את עצמי... 'משה אזרזר?'
'יש לי אהבה והיא תנצח' שרה לי אחותי ועל פניה שמחה... שמחה של אהבה...
שמחה שמותחת פנים... שפנים קשות הופכות לרכות נעימות...
והעיינים שאומרות הכל...
אני מניחה שמעטים מבאי המקום שמעו אי פעם... נתקלו אי פעם...
ראו להרף עין את משה אזרזר.
בהחלט רב הסיכויים שלא ראיתם אותו, לא שמעתם את קולו... או נתקלתם באיש הזה
משה אזרזר...
אז להבדיל מ כ ו ל ם כאן או הרב... אני ראיתי את משה אזאזר... שמעתי אותון בקולו...
כי משה אזאזר נולד וגדל וצמח ועוד גדל בבלוק ומהכניסה בה נולדתי אני, גדלתי אני...
והתבגרתי אני... ולא רק זאת אלה שמשה אזרזר התגורר הוא ומשפחתו בג'/1 קומה ב'...
ממש. אנחנו ביד בקצה המדרגה שמאלה ומש' אזרזר בהמשך המסדרון ימינה... לפני המדרגות לקומה ג'...
אל מש' אזולאי. ועל איך משפחת אזולאי קבלה מהממשלה קומה שלמה...
לא כאן לספר...
בכל אופן משפחת אזאזר כמו כל משפחה באותן השנים חיה בצפיפות גדולה מאוד.
עמרם, אבא של משה ואמא של משה היו מביאים לעולם ילד או ילדה בכל שנה...
והדירה שלהם? 54 מ"ר כמו כל הדירות וגם כשהוסיפו למטרז' את הבלקון... נו?
או שני מ"ר??? אבל לא זה העניין אמל המשפחה הזו להבדיל מהצפיפות בדירות הבלוקים והרכבות כולם...
בגודל הפיסי של המשפחה...
המבוגרות והבנות שכבר עברו בת מצווה והן מבינות היו מצחקקות כשיושבות היו
על המדרכה כאשר היה עובר עמרם אזרזר או רחל אזרזר... או שנהם או מי מהבנים שלהם...
ומספרים שרחל היתה עולה להישקל רק כשעמרם לצידה... הוא כזה כזה
והיא כזו כזו... חחחחחחחח ושניהם יחד... ממוצע? 'סביר'...
שעמרם אזרזר רזה כאילו אין מזון בבית... ורחל שתהיה בריאה... שלושת רבעי ממנה זה התחת...
אין דבר כזה... כשהיתה הולכת ככה אין גבר או אשה או אפילו חתול שלא יסתכל על
הישבנים האלה... כשהיתה רחל מתישבת לצד שאר נשות הבלוק מכל הכניסות, מנסות לברוח מרעש הילדים...
החום והלחות הבלתי נסבלים לגמרי... חצי מדרכה היה לטובת התחת שלה... וכשהיתה
שולחת רגליה קדימה... וואי וואי... רגליים של פיל... של פיל לא בגדול הזה...
14 בנות ובנים שיהיו בריאים 56 מ"ר... גודל. של... טוב די.
לו היו כל 14 הבנות והבנים דומים לאביהם... נו.... ניחא... לו כל
אלה היו דומים לרחל האמא שלהם??? וואי מוואי איך יספיק המקום לחצי מהם... לרבע.
מזלם?
מזלם שהבנות של האזרזרים היו לא רק יפות וחייכניות... הן היו הרב... והן היו רזות.
והבנים אללה יוסטור כמו רחל האמא שלהם... המזל? היתה מקפידה שתי בנות בן... שתי בנות בן...
איך?
לא פחדה מבעלה שהיה אומר לה שכל הבלוקים ישמעו... 'לא רוצה בנות רוצה בנים'...
והיא צועקת עליו וכשהיא צועקת וואו וואו... 'לך תעשה לך' ככה אומרת לו...
אז שתי בנות ראשונות ובן שלישי... ארבע וחמש בנות... משה מס' 6 וכן הלאה.
משה היה גדל גוף... באמת. היו אומרים עליו שהוא 'נשמה'... אבל אני הייתי צעירה מידי
ולא מבינה. ידענו רק הבנות בנות גילי שיותר טוב לא להגיע לידיים של משה אזרזר...
לימים... משה אזרזר היה עובד בעבודות קשות...
מה זה קשות? עבודות שמצריכות כוחות אדם מיוחדיים לגמרי... נניח איפה שמנוף לא מגיע
אבל צריך להרים... משלמים לו במזומן... וכל בעית הרמה הופכת להיות קלה כשמשה אזרזר
הושכר לביצוע.
גם סחיבה... גם הרמה... גם הורדה... וגם כן... אם היה צורך... נאמר ללמד עבריין
צעיר את חוקי המשחק... או שאחד כזה לא בדיוק הבין את המסר...
מה הרגילים יודעים לעשות? מקסימום לעקם את הזרוע... לשבור אצבע...
משה אזרזר??? יכול היה לשבור רגל של בן אדם... ככה שהבית חולים הכי - תל השומר?
לא יכול היה לשחזר... וצליעה קלה מזכירה לנ"ל...
כן... בעבור כאלה היה מרויח הון... והיו גם מקרים של... לא חשוב...
שם היה הכסף הגדול... אבל בואו נעזוב את זה...
אני לא שם... אתם לא שם... ומשה? משה אזרזר, מי ראה אותו שמע עליו???
אז הנה פסח מתקרב מאוד. אני יודעת, אני יודעת שרב הנשים כאן מתחילות כמוני
את מלאכת הנקיון... מעלית השחר ועד רדת החשיכה... בחומרים שהופכים להיות
הידידים שלך לעת הזו... חדרים, מקלחות, שירותים, מחסנים, מ"ר מ"ר מעבדות הלכלוך...
האבק המצטבר... לחירות הניקיון... הורמונים.
אבל אני מיוחדת כאן כי אני הרי בעסקי הטלה... ופסח? פסח זהו חג הטלה...
העונה שלנו? - נכון פסח.
אז כך מכרנו טלאים ליהודי שיחזיק בהם עד לשחטיה ממש. נעשה לסוחר הנ"ל
כמה וכמה הובלות של טנדר + עגלה... 'ומשם תצאי למשואות יצחק...'
'וואלה' אני מתנחמת שהנסיעה צרה פי כמה מכל אותם משלוחי כבשים וטלאים
לצפון הארץ... דלית אל כרמל... כמשל... וגם העמסת היתר במשואות יצחק? מילא
עברנו בחיים משימות קשות יותר... והרי ריקי כאן כדי לעזור... ויותר... כי אחותי התקשרה אלי
באחד מימי החורף... וסיפרה לי שהיא עוברת להתגורר 'קצת' בקרית מלאכי'... מה?
'קרית מלאכי זה שווארמה טובה, לא מקום לגור'... התפרצתי... והיא צחקה צחוק שמח.
'אני מאוהבת' אמרה במקצב של כמעט שיר...
'מאוהבת? אחותי מי מנצל אותך שם???'
אם אשה קשת יום, עצבנית... שמנה... מבשלת שאין כמוה בעולם... אין אין אין...
מתפרנסת מנקיון בנקים ובתים... כל חייה בדלי באקונומיקה... מי???
אמרה לי 'תבואי תדברי'...
הנשואים של אחותי לא היו 'משהו משהו'... בלשון המעטה.
שלוש בנות שני בנים... אלימות קשה... הרחקות... בית סוהר...
עד שזרק לה גט וברח מהארץ... גדלה את כולם לבדה... נתנה את הנשמה לילדים שלה...
איך היתה מבשלת להם מהלב... מהלב שלה... אבל יוצאת מהבית חמש בבוקר...
חוזרת אחד עשרה בלילה... ספונג'ה נקיון... אבק.
יום יום...
התחתנו כולם ב"ה.
בדרך התאהבה. התאהבו בא... מניאקים... נצלנים היו חונקים אותה...
העמסתי מזון לבהמות כמצוות המצווה... ונסעתי לפי הכתובת לקרית מלאכי.
קומה שניה...
לא היה קשה להסתדר... אפילו שעסקינן בטנדר ועגלה נגררת... בסך הכל
קרית מלאכי כנראה נעזבת במשך היום ומתמלאת מחדש בשעות הערב עת התושבים חוזרים
מיום עבודה. ובשאורמה שבכניסה לעיר???
טוב שם עוצרים לזלול מי מהתושבים ובעיקר כנראה העוברים בדרך מכאן לשם
ןמשם לכאן...
צלצלתי בפעמון... את קולה של אחותי אני מכירה... אוהו כמה שמכירה...
'תיכף פותחים לך' צעקה מקצה אחד של הדירה... אולי מהמרפסת...
קול פתיחת מנעול, קול שאני כבר לא רגילה לשמוע... והדלת נפתחת...
מולי עומד גבר ענק מימדים... גופיה כחולה על פלג גופו העליון, בגד שמראש לא נועד
להסתיר את עובי זרועותיו... את צוארו העבה...
חשבתי לסגת... אלה שמבט חודר מחד וקול שנשמע רחוק רחוק אבל מוכר...
'משה... משה אזרזר?' אני אומרת בלא מעט פניקה לא יודעת ממה...
'למה שלא תיכנסי?' שאל בנימוס
נכנסתי... הראה לי את הדרך לסלון מודיע לאחותי שהוא הולך להכין לנו קפה...
wow אני מנסה להרגיע את עצמי... 'משה אזרזר?'
'יש לי אהבה והיא תנצח' שרה לי אחותי ועל פניה שמחה... שמחה של אהבה...
שמחה שמותחת פנים... שפנים קשות הופכות לרכות נעימות...
והעיינים שאומרות הכל...
