אהבה מאוחרת - סיפור מהחיים
לפני מספר חודשים הצטרף אל בית האבות שבו אימי מתגוררת, קשיש נחמד שנשלח ע"י בני משפחתו בחו"ל לבלות את שארית חייו בבית האבות ליד אחותו שאותה לא ראה עשרות שנים. השמחה היתה גדולה, האח והאחות בילו את זמנם ביחד, ישבו בחדר האוכל זה לצד זו, האחות תפסה אפוטרופוס עליו ודאגה שיאכל היטב. יום אחד בבואי לבקר את אימי בחדר האוכל, ראיתי שהבחור נטש את מקומו ליד אחותו האהובה והתישב ליד גברת קשישה, שרמנטית. מסתבר שתפס אהבה. הזוג הנחמד מבלים את זמנם ביחד. כל בוקר לאחר ארוחת בוקר משותפת הם יוצאים יד ביד לטיול בשדרה. בכל פעילות בבית האבות הם ביחד ואחה"צ יושבים השנים שלובי ידיים על הנדנדה אשר בחצר ומידי פעם תופסים נימנום ביחד. יום אחד, לצערי הבכתי אותם כאשר פתחתי את דלת המעלית כדי לעלות לחדרה של אימי ורומיאו ויוליה עמדו מולי סמוקי פנים ומחובקים
. על זאת נאמר:"לעת בלותם היתה להם עדנה" ומכוון שזה פורום לדינו אסיים בפתגם בנושא זיקנה: "פאנסונדו לה בייז´אס נו גוזאמוס למאנסיבייאס" תרגום: בשל מחשבות על הזיקנה אין אנו נהנים מהבחרות"
לפני מספר חודשים הצטרף אל בית האבות שבו אימי מתגוררת, קשיש נחמד שנשלח ע"י בני משפחתו בחו"ל לבלות את שארית חייו בבית האבות ליד אחותו שאותה לא ראה עשרות שנים. השמחה היתה גדולה, האח והאחות בילו את זמנם ביחד, ישבו בחדר האוכל זה לצד זו, האחות תפסה אפוטרופוס עליו ודאגה שיאכל היטב. יום אחד בבואי לבקר את אימי בחדר האוכל, ראיתי שהבחור נטש את מקומו ליד אחותו האהובה והתישב ליד גברת קשישה, שרמנטית. מסתבר שתפס אהבה. הזוג הנחמד מבלים את זמנם ביחד. כל בוקר לאחר ארוחת בוקר משותפת הם יוצאים יד ביד לטיול בשדרה. בכל פעילות בבית האבות הם ביחד ואחה"צ יושבים השנים שלובי ידיים על הנדנדה אשר בחצר ומידי פעם תופסים נימנום ביחד. יום אחד, לצערי הבכתי אותם כאשר פתחתי את דלת המעלית כדי לעלות לחדרה של אימי ורומיאו ויוליה עמדו מולי סמוקי פנים ומחובקים
