אהבה מאושרת ויסלבה שימבורסקה

אהבה מאושרת ויסלבה שימבורסקה

אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה טִבְעִי,
הַאִם זֶה רְצִינִי, הַאִם זֶה מוֹעִיל -
מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לַעוֹלָם מִשְּׁנֵי בְּנֵי-אָדָם,
שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם?

מֻגְבָּהִים זֶה אֶל זֶה שֶׁלֹּא בִּזְכוּת,
זוּג אַקְרָאִי מִמִּילְיוֹן, אַךְ מְשֻׁכְנָעִים
שֶׁכָּךְ נִגְזַר - כִּפְרָס עַל מַה? עַל לֹא-כְלוּם;
הָאוֹר נוֹפֵל מִשּׁוּם מָקוֹם -
לָמָּה דַּוְקָא עַל אֵלֶּה, וְלֹא עַל אֲחֵרִים?
הַאִם זֶה עֶלְבּוֹן לַצֶּדֶק? כֵּן.
הַאִם זֶה מֵפֵר עֶקְרוֹנוֹת שֶׁקֻּיְּמוּ בְּקַפְּדָנוּת,
מַפִּיל מוּסָר מִפְּסָגוֹת? מֵפֵר וּמַפִּיל.

הִסְתַּכְּלוּ בַּמְאֻשָּׁרִים הַלָּלוּ:
לוּ לְפָחוֹת הִסְתַּתְּרוּ קְצָת,
מִתְחַזִּים לִמְדֻכָּאִים וּמְעוֹדְדִים בְּכָךְ אֶת יְדִידֵיהֶם!
שִׁמְעוּ, אֵיךְ הֵם צוֹחֲקִים - בְּאֹפֶן מַעֲלִיב.
בְּאֵיזוֹ שָׂפָה הֵם מְדַבְּרִים - מוּבֶנֶת לְמַרְאִית-עַיִן
וְטִקְסֵיהֶם, הַחֲגִיגוֹת,
הַמְּחֻיָּבֻיּוֹת הַמְּחֻכָּמוֹת זֶה כְּלַפֵּי זֶה -
הַדָּבָר נִרְאֶה כִּמְזִמָּה מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּה שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת!

קָשֶׁה אֲפִלּוּ לְשַׁעֵר, עַד הֵיכָן הָיוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים,
לוּ נִתַּן הָיָה לְחַקּוֹתָם.
עַל מָה הָיוּ יְכוֹלוֹת לִסְמֹךְ הַדָּתוֹת, הַשִּׁירוֹת,
מֶה הָיָה נוֹתַר בַּזִּכָּרוֹן, מֶה הָיָה יוֹרֵד לְטִמְיוֹן,
מִי הָיָה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר תָּחוּם בִּגְבוּלוֹת.

אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה הֶכְרֵחִי?
הַטַּעַם הַטּוֹב וְהַתְּבוּנָה מוֹרִים לִשְׁתֹּק עַל-אוֹדוֹתֶיהָ
כְּעַל שַׁעֲרוּרִיָּה מֵהָרְבָדִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הַחַיִּים.
יְלָדִים נֶהֱדָרִים נוֹלָדִים בְּלֹא עֶזְרָתָהּ.
לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה מַצְלִיחָה לְאַכְלֵס אֶת כַּדּוּר-הָאָרֶץ,
שֶׁהֲרֵי הִיא מִתְרַחֶשֶׁת רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת.
אֵלֶּה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת
טוֹעֲנִים כִּי בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.

בֶּאֱמוּנָתָם זוֹ יֵקַל עֲלֵיהֶם לִחְיוֹת, וְגַם לָמוּת.
 
שנאה/ ויסלבה שימבורסקה

שנאה/ ויסלבה שימבורסקה

ראו, מה רבת פעלים עודנה,
כמה טוב שורדת
במאתנו השנאה.
באיזו קלות היא מדלגת מעל משוכות גבוהות.
כמה קל לה- לזנק, ללכוד.

אין היא דומה לרגשות אחרים.
מבוגרת וצעירה מהם בעת ובעונה אחת.
בעצמה יולדת עילות,
המפיחות בה חיים.
אם היא נרדמת, שנתה אינה שנת- עד.
חוסר שינה אינו גורע מאונה, אלא מוסיף.

דת לא דת-
העיקר לרכון לזינוק.
מולדת לא מולדת-
העיקר לזנק לריצה.
צדק טוב בתור התחלה.
אחר כך היא כבר דוהרת מעצמה.
שנאה. שנאה.
את פניה מעקמת העוויה
של אקסטזת אהבה.

אח, הרגשות האחרים-
חולניים ונרפים.
ממתי יכולה אחווה
לקוות להמונים?
האם חמלה הגיעה
אי- פעם ראשונה למטרה?
ספקנות, כמה בעלי רצון היא סוחפת אחריה?
סוחפת רק היא, שיודעת את שלה.

מוכשרת, מהירת תפיסה, חרוצה עד מאד.
האם הכרחי לספר כמה שירים חברה.
כמה דפי היסטוריה סיפררה.
כמה שטיחי אדם פרשה
בכמה מגרשים, בכמה אצטדיונים.

בל נרמה את עצמנו:
היא מסוגלת ליצור יופי.
נפלאים הבזקיה בלילה אפל.
נהדרים ענני הפיצוצים בשחר ורוד.
קשה להתכחש לפתוס של חרבות
ולהומור גס
של עמוד המזדקר מהן באון.

היא אלופת הניגודים
בין השאון לשקט,
בין הדם האדום לשלג הלבן.
ומעל לכל, לעולם לא משעמם אותה
המוטיב של רב טבחים ללא רבב
הרוכן מעל קרבנו המגואל.

בכל עת נכונה היא למשימות חדשות.
אם חייבת היא לחכות, תחכה.
אומרים, שהיא עיוורת. עיוורת?
עיניה חדות כעיני צלף
והיא מביטה בעתיד באומץ
- היא לבדה.
 
סוף והתחלה / ויסלבה שימבורסקה

סוף והתחלה / ויסלבה שימבורסקה


אחרי כל מלחמה

מישהו חייב לנקות.

סדר כלשהו

הרי לא יתרחש מעצמו.



מישהו חייב להדוף את עיי החרבות

אל צידי הדרכים,

כדי שיוכלו לעבור בהן

עגלות מלאות מתים.



מישהו חייב לבוסס

בטיט ובאפר,

בקפיצי ספות,

שברי זכוכית

וסמרטוטים מדממים.



מישהו חייב לגרור קורה

כדי לתמוך בקיר,

להתקין זכוכית בחלון

ולקבע דלת על ציריה.



זה איננו פוטוגני

ומצריך שנים ארוכות.

כל המצלמות נסעו מכבר

למלחמה אחרת.



את הגשרים צריך בחזרה

ואת תחנות-הרכבת מחדש.

השרוולים יקרעו לגזרים

מרוב הפשלה.



מישהו ומטאטא בידו

עוד נזכר איך היה.

מישהו מקשיב

ונד בראש שלא נתלש.

אך כבר בסביבתם

יתחילו להסתובב כאלה,

שזה ישעמם אותם.



מעת לעת מישהו עוד

יחפור מתחת לשיח

טיעונים אכולי-חלודה

ויעביר אותם לערימת השיירים.



אלה שידעו

מה התרחש כאן ומדוע,

חייבים לפנות מקום לאלה

שיודעים מעט.

ופחות ממעט.

ולבסוף, שום דבר.



בעשב, שכיסה

את הסיבות והתוצאות,

מישהו חייב לשכב לו

עם שיבולת בין שיניו

ולבהות בעננים.
 
בשבח החלומות

בשבח החלומות


בחלומי
אני מציירת כמו ורמר ון דלפט

אני דוברת יוונית רהוטה
ולא עם החיים בלבד

אני נוהגת במכונית
שמצייתת לי

אני מוכשרת
אני כותבת פואמות גדולות

אני שומעת קולות
לא פחות מן הקדושים הדגולים

הייתם מופתעים
מנגינתי המשובחת בפסנתר

אני עפה כמו שצריך
כלומר בכוחות עצמי

בנפלי מן הגג
אני יודעת לנחות על הדשא ברוך

לא קשה לי
לנשום מתחת למים

איני מתלוננת
הצלחתי לגלות את אטלנטיס

אני שמחה שלפני מותי
תמיד אני מצליחה להתעורר

מיד עם פרוץ המלחמה
אני מתהפכת על הצד הטוב יותר

אני בת זמני
אך אינני חייבת להיות

לפני שנים אחדות
ראיתי שתי שמשות

ושלשום פינגווין
בבהירות גמורה.



ויסלבה שימבורסקה
 

shamrockh

New member
לא קשור לכלום

/www.youtube.com/watch?v=SZg5JkbN0i0" target="_blank" rel="nofollow">https://www.youtube.com/watch?v=SZg5JkbN0i0" rel="nofollow" target="blank">Abou Elleef - Kolloh Beynafsen / أبو الليف - كله بينفسن
 

shamrockh

New member
נשמט הקישור

Abou Elleef - Kolloh Beynafsen / أبو الليف - كله بينفسن .
 
למעלה