אהבה מרפאת (?)

[המנותק1]

אהבה מרפאת (?)

אהבה
מהי לא אדע
האם היא אם כל תרופה?
ואם כן מהו כוחה?
על כנפי הדמיון מרפאת כל מחסור
על כנפי הדמיון תעניק היא מזור
אך האם אי-פעם תהיה נחלתי?
והאם אין נודד אני מדי באשלייתי?

והמילה מהו כוחה?
מגדלים תגביה עד פאתי השמיים
ובנקל תרמוס לבך עד אפיים
האם בפניה מוכרחה נפשי לעמוד?
פעמים אין קץ כבר הפנתה לי את עורפה, כן היא המילה
ואולי עליי ליצור מילון משל עצמי בו המילים מגוננות מכל משמר
ואין חרבה של המילה מחזיקה עוד בלהב מחודד כבעבר?
אך האם היא עוד מילה או שמא הפכה כבר את עורה?
ואם כן מהו כבר ערכה?

ומהי מילתו של האוהב?
האם אין כוחה חזק שבעתיים?
האם אליה יש לשאוף בכיליון העיניים?
או אולי ממנה לברוח ולהתבצר עד יבוא האין?

ולמה נבצרה זו ממני דווקא מכל הבריות?
האם אני חלק מניסוי לא נאות?
ואולי רדפה היא אחרי פעמים כה רבות
אך רק כדי לגלות איך ממנה אברח עד כלות

אהבה
האם יום אחד אדע?

המנותק

 

[ליצי 16]

אתה כותב מקסים

אני בטוחה שעוד תדע אהבה!

 

[המנותק1]

תודה לך ליצי

 

[ליצי 16]

קצת מילים על אהבה

האם האהבה מרפאת?
אישה לא יכולה לרפא אותך בהווה (לתקן אותך בהווה, או את הבעיות שלך בהווה), עד שתהיה בריא יותר.
כשאנחנו מחלימים לא מדובר על מציאת בת-זוג מושלמת, אלא מדובר באיך להיות בן-זוג טוב כדי שלא נרצה להחלים דרך בן-הזוג, מה שהוא דבר בלתי אפשרי. ורק כשנרגיש יותר טוב עם עצמנו נמשוך לחיינו בן-זוג מתאים לנו.
יחד עם זה, כשאנחנו נמצאים בזוגיות אנחנו עוזרים לבן-הזוג לרפא את עברו (לא לרפא את עברו של בן-הזוג, אלא עוזרים לו לעשות זאת.)

אתה תמשוך אליך אישה מתאימה כשתהיה יותר מאושר בחייך. אתה תהיה זקוק לה כדי לתגבר אותך ואת חייך.
האהבה מֱתַגְבּרת (או מרפאת במרכאות) מהבחינה הזו שהיא נותנת לך את האומץ להיות יותר ממי שאתה – ולא פחות ממי שאתה. היא גורמת לך להרגיש שהכול אפשרי. מישהו מאמין בך ללא תנאים וזה מחזק. להיות מאושר עם האישה שלצידך זה אדיר.
אם אתה רוצה את "האישה הנכונה", עליך להיות "הגבר הנכון".

אהבה היא בחירה, היא לא פנטסיה. להרבה אנשים יש תפיסה שאהבה היא הרגשה, אבל אהבה היא בחירה. כשאנחנו בוחרים לאהוב מישהו זו בחירה שלנו. אהבה זה דבר שבונים. זה לא כימיה ומשיכה.
כשבוחרים באהבה האהבה לא עולה לראש, והרגשות לא משתלטים על השכל.
גם לא "מתאהבים" במישהו שמרעיל את נשמתך.
האהבה היא בוטחת. שני הלבבות פתוחים וכנים לגמרי.
אפשר לזהות אהבה אמיתית. באהבה אמיתית לא צריך ללכת על קליפות ביצים בקשר.
יש לנו צרכים במערכת-היחסים: שיתוף-פעולה, יכולת לפתור בעיות, ערכים משותפים, אמון, חברות, אינטימיות, מחויבות, יכולת ליהנות ביחד.
אם אין את הדברים האלה, הכיסא שיושבים עליו הוא כיסא בן שניים/שלושה רגליים, הוא לא כיסא בן ארבעה רגליים שאפשר לשבת עליו ביציבות, בבטחה וברווחה.

אתה האדם הראשון שמגיע לו לקבל ממך אהבה, אהבת-אמת, אנרגיה ותשומת-לב.
כשאתה אוהב את עצמך באמת; כשאתה מאופס ומאוזן, אהבת האמת תמצא אותך.

 

[המנותק1]

תודה על התגובה המושקעת

אני מרגיש שאת מדברת מנסיונך וענית לי למעשה על השאלה מהשיר "האם אין נודד אני מדי באשלייתי?"

אני עובר תהליך מסוים בזמן האחרון של קבלה ואהבה עצמית, מתוך האינטואיציה הזו שבאמת קשה לשווק את עצמך כשאתה לא מאמין במוצר שאתה מציע.
מצד אחד יש בי תקווה שדברים ישתנו כי אני יודע שהחלתי על עצמי סטנדרטים מוגזמים ושבפועל אני לא פחות טוב מאנשים מתפקדים ומגשימים. לא חסר לי מה להציע, אני יודע את זה. מצד שני הפער הזה שנפתח מול כל הסביבה שלי, במיוחד בתחום של זוגיות, מערער לי את הביטחון העצמי. זה העניין הכי כואב שיכול להיות, לראות את החברים שאתמול היו איתך והיום הם כבר נשואים ואפילו עם ילדים, ואתה עדיין עם ההורים.
אני אחרי שנים של קשיי תפקוד ובריחה מקשרים חברתיים (ופעם בכלל לא הייתי אדם כזה). למעשה אף פעם לא ניסיתי להיות בקשר זוגי. ברחתי מזה כמו מאש. והיום להיות סתם באינטראקציה חברתית תמימה נראה כמו משהו מאיים, קל וחומר זוגיות.
אני כועס על האדם שהפכתי להיות. זה לא אמור היה להיות ככה, קיבלתי כ"כ הרבה יתרונות מהאיש למעלה, אבל המאזניים בסוף הכריעו לכיוון הדברים הרעים שהוא גם שלח אליי ולא יכולתי לעמוד בהם.

אני כן בתחושה שאהבה תיתן לי הרבה. אני רואה כמה שמילה טובה יכולה למלא אותי, ובטח שאישה שבשבילה אהיה הנבחר שבאדם, זה יעניק לי המון ביטחון בעצמי. מנגד, את כנראה צודקת שאני צריך להתרפא ברמה מסוימת קודם כדי שאוכל להגיע לזוגיות ולקבל את מה שאת קוראת לו עזרה בריפוי מבת הזוג. זה לא ריאלי לדבר על זוגיות כשלשבת בכיתה עם 16 אנשים מביא אותי לסף של התקף חרדה.
חבל לי שלא היה לצדי מישהו שימשוך אותי מוקדם יותר לפני שהגעתי לתהומות. אבל אני לא מאבד אופטימיות.

תודה לך שוב ליצי, את נהדרת

 

[ליצי 16]

לא, אין שום סיבה שתאבד אופטימיות

אתה תהיה בן-זוג נפלא, רואים את זה.
זה נהדר שאתה עובר תהליך של אהבה וקבלה עצמית, זו בדיוק הדרך.
אני מבינה שהסביבה גורמת לך לתחושה קשה עם עצמך בנושא הזוגיות. זה לא צריך להיות ככה, כי כל אחד נמצא במסלול שלו ובקצב שלו.
אתה צריך להביט על עצמך ולשים את עצמך במקום הראשון. כשתשים את עצמך במקום הראשון, אתה תהיה שווה לאחרים.
וחוצמזה אתה באמת עדיין צעיר. אתה בסדר.
מילה טובה זה המון, אבל אני לא שוכחת שאהבה ומערכת יחסים זה עוד דברים רבים חוץ ממילה. ואם אתה אומר שזה לא ריאלי לדבר על זוגיות כשלשבת בכיתה עם 16 אנשים מביא אותי לסף של התקף חרדה, אני אומרת שזה לא הוגן כלפי עצמך להכניס את עצמך לחרדות נוספות או להתמוטט.

כל היתרונות שקיבלת בלידה הם כולם נמצאים בתוכך, הם לא הלכו לאיבוד. רק צריך לחשוף ולגלות אותם שוב. ברור שהשתנית, הקשיים והצרות משנים את מי שאנחנו, אבל אתה צריך להיות האני האמיתי שלך, לא האני המזויף. הצמיחה וההתפתחות שלך הן במודעות לאני האותנטי שלך.

האני האמיתי שלך זהו סך כל המתנות, הכישרונות, הכישורים, המיומנויות, התובנות, הערכים והחוכמה הייחודיים לך.

האני האמיתי שלך זקוק לכך שתתן לו ביטוי, והוא מנוגד למה שתוכננת להאמין שאתה "אמור" להיות ולעשות. זהו האני שפרח באותן תקופות בהן חשת מאושר ומלא סיפוק. הוא קיים מתחת לכאבי החיים, ההתנסויות והציפיות.
הצמיחה וההתפתחות שלך הן מציאת הדרך שלך לאני האמיתי שלך לפני שהעולם התחיל להשתלט עליו. האני האמיתי שלך הם הדברים החשובים לך באמת, במקום פעילות מכנית חסרת משמעות.

יש אני אותנטי ויש אני מזויף.
האני המזויף מתעלם מהצרכים והרצונות שלך כי "לא נעים" לך, או כי אתה נתקלת בהתנגדות מצד הסביבה החיצונית.
האני המזויף גורם לך להיות מתוסכל, חסר תקווה, להט ואנרגיה. כשאתה אומר שהביטחון העצמי שלך מתערער למול הפער שנפתח מול הסביבה, זה האני המזויף.

לדוגמא אם פגעו בך (אירוע חיצוני) ואתה מרבה להאשים את עצמך על כך שאינך טוב מספיק (אירוע פנימי), אתה מתרחק מהאני האמיתי שלך ומתחבר לבעיה הקשורה לאדם שפגע בך.
וכך יוצא שכשאתה כועס על עצמך על האדם שהפכת להיות, אתה מתרחק מהאני האמיתי שלך.
זוכר? אתה מספיק כמו שאתה...!
וזוכר? אתה לא צריך לתקן שומדבר, רק את ליבך...!
(אני עושה לך סיכומים, כדי שלא תשכח את הדברים החשובים

)

 

[המנותק1]

אני אתחיל להביא מחברת מעכשיו

נעשה סיכומים מסודרים

תודה על המילים החמות.
אני רואה שיש לך ידע בתחום הפסיכולוגיה ההומניסטית. הרבה פעמים חשבתי על הקשיים שלי כנובעים מאני מזוייף. אני לא בטוח שאני מכיר את עצמי לגמרי אחרי 28 שנה. גם את מה שהלכתי ללמוד (פסיכולוגיה) עשיתי מתוך כאב נפשי. והשאיפות המקצעיות שלי הן בתחום מחקר של כאב נפשי. לפעמים אני שואל את עצמי אם אני בכלל רוצה את זה, ואם זה משקף את האני האמיתי. לא בטוח.
כנראה שאני צריך להתנסות יותר בעולם כדי לדעת מי הוא בדיוק המנותק האמיתי (ובתקווה שיפסיק להיות מנותק).

 

[ליצי 16]

מצוין

בעונג רב.

בעיניי תחילת הדרך להפסיק להיות מנותק, היא לקרוא לעצמך בשם אחר, ולא להנציח את המנותק. ולא הייתי מעיזה להגיד לך את זה אלמלא הסוגריים שלך. גם לדבר איתך על חיבורים כשאני קוראת לך מנותק, נראה לי קצת לא במקום...
אבל אני לא דוחקת בך לעשות שומדבר. זה העניין לגמרי שלך.

וואו, עשית לי נחת כשאמרת שהשאיפות שלך הן בתחום מחקר של כאב נפשי. מצד שני, אני מבינה שאולי שמחתי מוקדם מידיי... מצד שלישי, אולי אתה צודק שאתה לא בטוח.

ככה קוראים לזה, הפסיכולוגיה ההומניסטית? אז כן, היא מעניינת אותי. זה נבע מהכאב הנפשי שלי. הצלחתי לרפא בעצמי הרבה רגשות כואבים שלי. כשהלכתי לפסיכיאטר בפעם הראשונה והוא שאל אותי מה יש לי, עניתי לו שנורא כואב לי ברגשות. הוא לא הבין אף מילה. בסדר, הוא אמר, כואב לך, אבל איפה? כאן, אמרתי לו, והצבעתי לו על הגרון. הכול עומד לי כאן. בגרון. אני לא יכולה לבלוע.

 

[המנותק1]

ליצי

אני שמח שהצלחת לצמוח באופן עצמאי ולרפא חלק מהכאב. זה מעודד.
ובאמת לפעמים הרגשות מציפים באופן שקשה להצביע על מקום חוץ מהגרון.

לגבי השם משתמש, זה כבר הטרייד מארק שלי

, מה, להתחיל הכל מחדש?
אני אגיד לך מה, בפורום אחר מישהי החליטה לקרוא לי מותק1 במקום המנותק1. אז אם בא לך את מוזמנת

ונסכם שכשלא אהיה יותר המנותק, השם משתמש גם יעלם.

 

[ליצי 16]

המנותק

כשלא תהיה יותר המנותק ואם תחליט, אז בטח להתחיל הכול מהחדש, וזו תהיה התחלה נהדרת, כי זה תהיה אתה.
שווה.
ובקשר לטרייד מארק שלך אין מה לדאוג. יתרגלו. ואם תקרא לעצמך - המנותב - אף אחד אפילו לא ישים לב.
אבל כמובן שאתה יכול לבחור כל שם שבא לך.

ותודה על הכוונה, אני אקרא לך בשם אחר רק כשאתה תשנה את שמך, מי שחשוב כאן זה אתה.

 

[נסיכת הכוכב]

האהבה היא דו פרצופית

היא עוזרת לך להמריא , לרגשות לסעור
מילה קטנה בת 4 אותיות זה הכל
אבל שיש משברים באהבה היא כואבת
לכן האהבה היא רגש דו פרצופי
שאהבה חד צדדית אז הבעיה קשה יותר
אבל אני החלטתי אני אוהבת את עצמי
ועצמי לא יפגע בי בשום מצב
ולכן אני עצמי ואנוכי חיים בי בהרמוניה

 

[המנותק1]

יפה

אני עצמי ואנוכי במו"מ להסכם שלום כרגע

השיחות מתקדמות, לפעמים יש משברים אבל נחמד שהאמריקאיים (אתם) מתווכים.

 

[נסיכת הכוכב]

בהצלחה

ברגע שתמצאו את השלום ביןה3
זה יהיה קל יותר להרמוניה הפנימית
לי לקח כמה שנים למצוא את הקסם הפנימי

 

[המנותק1]

תודה

שומרים על אופטימיות