האהבה היא הריקוד של החיים ?!
אני מנסה לחשוב על האהבה כעל ריקוד. האהבה כל הזמן מתנדנדת מצד לצד. בריקוד יש אהבה בכל שבריר של תנועה. הריקוד הוא דבר אינסופי.דבר שזורם בלי הפרעה. ואולי כזו היא האהבה. האהבה נמצאת בכל מקום בחיים. לא רק בין גבר לאישה,או בין אישה לגבר. לדעתי היא נמצאת גם כאן,בינינו. גם כשאנו "שונאים" אנו בעצם אוהבים. האהבה היא אני,ובגלל זה היא גם אתה. כל הכיף זה לרקוד עם האהבה,ריקוד של אהבה. לנענע אותה מצד לצד,כמו הרקדן את הנערה. לזוז איתה לכל עבר בלי פחד. כי אחרת היא לא אהבה בכלל. זה מה שיצא לי ככה סתם מהשרוול... תודה.