אהבה של סקייטר - פרק 4.
דאגי ג'יימס ודייב התקדמו לכיוון שלי. "מה את עושה מחר בערב?" שאל ג'יימס. "אנחנו יוצאים למועדון, רוצה לבוא?" המשיך אותו דייב. דאגי לא הפסיק לבהות בי. "אני אשמח לבוא" חייכתי. "אני יאסוף אותך מחר בשמונה וחצי" דאגי חייך אלי חזרה. חזרתי הבייתה מאושרת. הייתי חייבת לספר למישהו. התקשרתי לאנה. "אנה.. אני יוצאת היום!!" "באמת? מייקל הזמין אותך סוף סוף??" "לא, עזבי אותי מנבחרת הפוטבול.." "אז מי? מי המאושר?" הסתקרנה אנה. "דאגי, מהכיתה שלנו לפיזיקה" עניתי. "דאגי? מי זה?" "אני יראה לך מחר בשיעור" "הוא יפה?" היא שאלה. "בטח! יותר מיפה. יש לנו כל-כך הרבה במשותף. "שמחה בשבילך. דניאל צריך לבוא אלי עוד מעט, אני חייבת לנתק." "הוו.. תהני לך" "תודה, בהצלחה לך מתוקה." "תודה, להתראות." אמרתי וניתקתי. למחרת בשיעור ישבתי עם הבנות. אנה שאלה אותי מי זה דאגי וכשהצבעתי עליו קייסי בדיוק הקשיה והתעצבנה שאני מסתובבת עם ילדים כאלה. "זה נגד החוקים!" היא צעקה עלי. פשוט קמתי והלכתי לשבת עם הבנים. "היי דאגי, היי דייב, היי ג'יימס". "היי ג'ס!" חייך אלי דאגי. "מתי תספר לה כבר..?" לחש ג'יימס לדאגי. "שש.. שיבוא הזמן אני יגיד." ואז נכנס המורה לכיתה. דאגי לא הפסיק להסתכל עלי, ואני עליו בחזרה.
דאגי ג'יימס ודייב התקדמו לכיוון שלי. "מה את עושה מחר בערב?" שאל ג'יימס. "אנחנו יוצאים למועדון, רוצה לבוא?" המשיך אותו דייב. דאגי לא הפסיק לבהות בי. "אני אשמח לבוא" חייכתי. "אני יאסוף אותך מחר בשמונה וחצי" דאגי חייך אלי חזרה. חזרתי הבייתה מאושרת. הייתי חייבת לספר למישהו. התקשרתי לאנה. "אנה.. אני יוצאת היום!!" "באמת? מייקל הזמין אותך סוף סוף??" "לא, עזבי אותי מנבחרת הפוטבול.." "אז מי? מי המאושר?" הסתקרנה אנה. "דאגי, מהכיתה שלנו לפיזיקה" עניתי. "דאגי? מי זה?" "אני יראה לך מחר בשיעור" "הוא יפה?" היא שאלה. "בטח! יותר מיפה. יש לנו כל-כך הרבה במשותף. "שמחה בשבילך. דניאל צריך לבוא אלי עוד מעט, אני חייבת לנתק." "הוו.. תהני לך" "תודה, בהצלחה לך מתוקה." "תודה, להתראות." אמרתי וניתקתי. למחרת בשיעור ישבתי עם הבנות. אנה שאלה אותי מי זה דאגי וכשהצבעתי עליו קייסי בדיוק הקשיה והתעצבנה שאני מסתובבת עם ילדים כאלה. "זה נגד החוקים!" היא צעקה עלי. פשוט קמתי והלכתי לשבת עם הבנים. "היי דאגי, היי דייב, היי ג'יימס". "היי ג'ס!" חייך אלי דאגי. "מתי תספר לה כבר..?" לחש ג'יימס לדאגי. "שש.. שיבוא הזמן אני יגיד." ואז נכנס המורה לכיתה. דאגי לא הפסיק להסתכל עלי, ואני עליו בחזרה.
