מלך הסופרים
New member
אהבתו הנכזבת של ערפד
הערפד אני ערפד!!! אני מדגיש זאת כי אני נראה כמוך וכמוכם , בן אדם רגיל שלבוש בבגדים רגילים , שומר על פאב בלילה ולפנות שהשמש זורחת בורח אל המחילה שלי . אבל נחזור לעלילה . בעודי שומר על הפאב , חבורת נערים שיכורים ומסטולים החלה מתקרבת אל הפאב , בניהם הייתה נערה אחת יפהפיה שהזוהר זרח מפניה מרוב יופי . אחד הנערים קרב אלי וביקש להיכנס לתוך הפאב . אמרתי לו שכשהם יתפקחו הם יכנסו . הוא שלף סכין וניסה לדקור אותי , או אז שלפתי את הניבים שלי ונעצתי אותם בזרועו . אם אז לא היה ברור לו שאני ערפד עכשיו היה ברור לו . הוא ברח תוך צעקות ויחד אתו ברחו גם חבריו התאהבתי באותה נערה יפהפיה , הרגשתי אליה רגש עז של אהבה שלא הרגשתי עוד . ידעתי שאסור היה לי להתחיל איתה כי חוק הערפדים הקדמון אוסר עלי להתחיל עם בת אנוש . אז החלטתי לחטוף אותה ולערפד אותה באמצעות נשיכה . החטיפה הייתה קלה , בעזרת ידידי בני האנוש גיליתי היכן היא מתגוררת , בשכונה של קשיי יום . הלכתי בין הומלסים מוכי צרעת שישנו בין סמרטוטים לא ריחמתי עליהם כי על פי כהן הערפדים גורל כל יצור חי נקבע מראש ואין להשיב . פרצתי דרך החלון ונשאתי אותה מהמיטה . הבאתי אותה אל המחילה שלי ושם נעצתי את ניבי בזרועה , שתיתי את דמה החם והטעים אבל היא צרחה בקול כזה שדפק לי את עור התוף של האוזניים . לפתע היא הפסיקה לצרוח וגם לנשום . מתה על פי כל דין . מאז נהייתה לי שרפה בלב , שרפה שלא כבתה מאז
הערפד אני ערפד!!! אני מדגיש זאת כי אני נראה כמוך וכמוכם , בן אדם רגיל שלבוש בבגדים רגילים , שומר על פאב בלילה ולפנות שהשמש זורחת בורח אל המחילה שלי . אבל נחזור לעלילה . בעודי שומר על הפאב , חבורת נערים שיכורים ומסטולים החלה מתקרבת אל הפאב , בניהם הייתה נערה אחת יפהפיה שהזוהר זרח מפניה מרוב יופי . אחד הנערים קרב אלי וביקש להיכנס לתוך הפאב . אמרתי לו שכשהם יתפקחו הם יכנסו . הוא שלף סכין וניסה לדקור אותי , או אז שלפתי את הניבים שלי ונעצתי אותם בזרועו . אם אז לא היה ברור לו שאני ערפד עכשיו היה ברור לו . הוא ברח תוך צעקות ויחד אתו ברחו גם חבריו התאהבתי באותה נערה יפהפיה , הרגשתי אליה רגש עז של אהבה שלא הרגשתי עוד . ידעתי שאסור היה לי להתחיל איתה כי חוק הערפדים הקדמון אוסר עלי להתחיל עם בת אנוש . אז החלטתי לחטוף אותה ולערפד אותה באמצעות נשיכה . החטיפה הייתה קלה , בעזרת ידידי בני האנוש גיליתי היכן היא מתגוררת , בשכונה של קשיי יום . הלכתי בין הומלסים מוכי צרעת שישנו בין סמרטוטים לא ריחמתי עליהם כי על פי כהן הערפדים גורל כל יצור חי נקבע מראש ואין להשיב . פרצתי דרך החלון ונשאתי אותה מהמיטה . הבאתי אותה אל המחילה שלי ושם נעצתי את ניבי בזרועה , שתיתי את דמה החם והטעים אבל היא צרחה בקול כזה שדפק לי את עור התוף של האוזניים . לפתע היא הפסיקה לצרוח וגם לנשום . מתה על פי כל דין . מאז נהייתה לי שרפה בלב , שרפה שלא כבתה מאז
