אהבת אלוהים

אהבת אלוהים

אהבת אלוהים היא טהורה ונשגבה מכל דעת, היא אינה משתנה. אהבת אלוהים אינה משתנה.אלוהים תמיד נשאר אותו הדבר, הוא לא משתנה וכך גם האהבה שלו אינה משתנת, הוא אוהב אותך ללא תנאי ומקבל אותך ללא תנאי, אהבתו עזה כמוות. הוא אוהב אותך עד כדי כך שהוא מת למענך, בכדי לכפר על חטאיך, בכדי שתהייה לך סליחת חטאים, בכדי שאתה, חוטא עלוב, תוכל להתחבר עם ריבון העולם, עם המלך הטהור והמושלם. הוא אוהב אותך יותר ממה שאתה אי פעם תוכל לתאר לעצמך. ואתה יכול לדעת את אהבתו אליך. ברגע שאדם יודע את אהבת האלוהים, ברגע שהאדם יודע שאלוהים אוהב אותו, ושהוא לעולם לא יעזוב אותו, הוא בטוח באהבתו והוא חווה שחרור מכל פחד. האהבה השלמה מגרשת את הפחד מהלב. הכמיהה של אלוהים, היא שכולנו נדע את האהבה שלו אלינו, לא מדובר רק בידיעה שכלית, כן כולם אומרים שאלוהים אוהב אותי, וכנראה זה נכון - זאת לא הידיעה שאלוהים אוהב אותך. הידיעה שאלוהים אוהב אותך, באה מבפנים, מתוכך, כיוון שהוא אלוהים עצמו נוגע בך, ומשנה את ליבך לנצח. אנשים רבים שחוו את אהבת אלוהים, יכולים להעיד על השינוי שחל בהם מאתו הרגע שהם ידעו. אך ישנם רבים שלמרות שחוו את אהבת אלוהים, כיוון שהחוויה נגמרה והנסיבות של החיים נהיו לא ברורות, לאותו אדם, גם לא ברור אם אלוהים אוהב אותו או לא. כיוון שהוא מבסס את אהבת אלוהים על רגשותיו, על החוויות שלו. אהבת אלוהים היא נצחית, ובלתי מותנית, אין כל תנאי לאהבתו של אלוהים אליך. אם אתה מרגיש את אהבתו או לא הדבר לא תלוי בכך. ברגע שאתה חווה את אהבתו, משהו בך משתנה באופן קיצוני, ואתה יכול להמשיך ולהישען על אהבה זו גם לאחר מכן כשאתה תחווה כאב וסבל. כי הרגשות שלנו משתנו, המחשבות שלנו משתנות, אנחנו משתנים, והנסיבות שלנו משתנות. אבל אלוהים לא משתנה. האהבה שלו לא משתנה. לכן אלוהים מצווה עליינו לאהוב אותו בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאדנו, כיוון שרק כאשר ליבנו פונה אל אלוהים, אז אנו יכולים גם להינות מאהבתו אלינו, ולהתחבר איתו. אם אנחנו לא נאהב אותו, הוא ימשיך לאהוב אותנו, רק שלא תהייה לנו את הידיעה של אהבתו, שמשנה חיים. "מִשּׁוּם כָּךְ כּוֹרֵעַ אֲנִי עַל בִּרְכַּי לִפְנֵי הָאָב אֲשֶׁר קָרָא שֵׁם לְכָל מִשְׁפָּחָה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ; שֶׁיִּתֵּן לָכֶם כֹּחַ, כְּפִי עֹשֶׁר כְּבוֹדוֹ, לְהִתְחַזֵּק עַל-יְדֵי רוּחוֹ בָּאָדָם הַפְּנִימִי שֶׁלָּכֶם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכֹּן הַמָּשִׁיחַ בִּלְבַבְכֶם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה וְתִהְיוּ מֻשְׁרָשִׁים וּמְיֻסָּדִים בְּאַהֲבָה; כָּךְ תּוּכְלוּ לְהָבִין יַחַד עִם כָּל הַקְּדוֹשִׁים מָה הָרֹחַב וְהָאֹרֶךְ וְהַגֹּבַהּ וְהָעֹמֶק, וְלָדַעַת אֶת אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הַנִּשְׂגָּבָה מִדַּעַת, לְמַעַן תִּמָּלְאוּ בְּכָל מְלוֹא הָאֱלֹהִים. וְלוֹ אֲשֶׁר יָכוֹל לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְשִׁים אוֹ מִמַּה שֶּׁעוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ, כְּפִי כֹּחוֹ הַפּוֹעֵל בָּנוּ, לוֹ הַכָּבוֹד בַּקְּהִלָּה וּבַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, בְּכָל הַדּוֹרוֹת לְעוֹלָם וָעֶד. אָמֵן. (אל האפסים ג' 14-21)
 
למעלה