אההההההההההההההההההההההההה
איך גם כשיודעים שמשהו נכון הוא כל כך שורף?? יודעת גם בראש וגם בבטן, בלב, באינטואיציה שזה נכון שנפרדנו, ועדיין כל כך ריק בלעדיו. כל כך שורף הריק הזה. זרוקה במיטה כאילו אין לי לימודים, ופרוייקטים להגיש ומה לא. לא אכפת לי. רק רוצה את החיבוק שלו, למרות שיודעת שזה הרסני- הקשר הביחד שהיה לנו- למרות שאני יודעת שאני לא אוהבת אותו יותר כבן זוג, אלא רק כאדם, למרות שיודעת שיהיו אחריו אחרים, למרות שלא פוחדת מהלבד. למרות הכל- ריק בלעדיו. מה עושים??? רק ישנה כל היום ובשאר הזמן מקטרת כמו פולניה (למרות שגנטית אני ממש לא). אהההההההההההההההההההההההההההה. רוצה קסם- לקום בבוקר והכל יסתדר, החיים שלי, הרגש שלי, האני שלי שכל כך דפוק אחרי החצי שנה הזו (ולא רק בגללו). אבל אין קסמים. לצערי. כותבת המון (לא רק פה.... אחרת הפורום היה מוצף) ועדיין הכאב לא יוצא. עדיין שורף בפנים. טוב.... יודעת שאני מרחמת על עצמי במובן מסויים- אני לא צריכה שיגידו לי את זה. אבל איכשהו לא יכולה להפסיק. רע לי. פשוט רע. בנים זה חרא בנות יותר....
איך גם כשיודעים שמשהו נכון הוא כל כך שורף?? יודעת גם בראש וגם בבטן, בלב, באינטואיציה שזה נכון שנפרדנו, ועדיין כל כך ריק בלעדיו. כל כך שורף הריק הזה. זרוקה במיטה כאילו אין לי לימודים, ופרוייקטים להגיש ומה לא. לא אכפת לי. רק רוצה את החיבוק שלו, למרות שיודעת שזה הרסני- הקשר הביחד שהיה לנו- למרות שאני יודעת שאני לא אוהבת אותו יותר כבן זוג, אלא רק כאדם, למרות שיודעת שיהיו אחריו אחרים, למרות שלא פוחדת מהלבד. למרות הכל- ריק בלעדיו. מה עושים??? רק ישנה כל היום ובשאר הזמן מקטרת כמו פולניה (למרות שגנטית אני ממש לא). אהההההההההההההההההההההההההההה. רוצה קסם- לקום בבוקר והכל יסתדר, החיים שלי, הרגש שלי, האני שלי שכל כך דפוק אחרי החצי שנה הזו (ולא רק בגללו). אבל אין קסמים. לצערי. כותבת המון (לא רק פה.... אחרת הפורום היה מוצף) ועדיין הכאב לא יוצא. עדיין שורף בפנים. טוב.... יודעת שאני מרחמת על עצמי במובן מסויים- אני לא צריכה שיגידו לי את זה. אבל איכשהו לא יכולה להפסיק. רע לי. פשוט רע. בנים זה חרא בנות יותר....