אההההההה...........................
זה משגע אותי! אין לנו אף טיפת פרטיות. יש רק רגעים בודדים ("לפעמים היו רגעים טרופים") שבהם נוצר לנו חלון, ואנחנו יכולים להיות ביחד, אבל אף פעם אין לנו פרטיות מוחלטת. הבתים שלנו ריקים רק פעם בשנה (סבתא שלה גרה בבית, ולי יש 3 אחים ואחות), אנחנו לא יכולים לנעול את הדלת של החדרים שלנו (לה אין מנעול, ואצלי המנעול נשבר), ואצלה, לאחר מקרה מביך- לא ניתן לסגור את הדלת (כשאני אצלה), ואני חולק את חדרי עם אחי הקטן. ואז החברים שלנו מתפלאים שאנחנו מתמזמזים קלות במסיבות.... אההההההה!!!!!!!!!! (אגב, לא נותנים לנו הרבה חופש פעולה כי אנחנו "רק" בני 15, וההורים שלנו לא סומכים עלינו מאחורי דלתות סגורות) זהו! הוצאתי קצת מהלחץ...