למה את חושבת שזה אישי כלפייך?
כבר היו טעויות מעולם, שהמערכת של תפוז עשתה באגים. ההודעות שלך מופיעות בכרטיס האישי שלך, ב-10 הודעות אחרונות של כותב זה. אני לא חושבת שנאמר משהו בשרשור שגרם למישהו באמת למחוק אותו!!! אני חושבת שאם הן היו נמחקות על ידי מישהו, הם גם לא היו אמורות להופיע שם, בכרטיס האישי שלך. לדעתי זה באג של מערכת הפורומים. אולי תעתיקי את ההודעות שלך ב-COPYו-PASTE ותשלחי שוב שכולם יוכלו להגיב. אני מעתיקה אותן לפה בכל מקרה. --------------------------------------------------------------------- "...חייבת להגיד "את זה" כבר... תשמעו אנשים טובים, חייבת להגיד את זה כבר... כי זה לוחץ לי כל הזמן, וזו אינה מניפולציה שמחפשת תגובות, אלא מחשבה שמנהלת אותי כל הזמן, בזמן האחרון... אז ככה- בגלל שאני "מגודלת" במקום לא כל כך שגרתי, בגלל שגידי התמקם לו במוחי הקודח - אני עוברת דברים אחרים מחבריי בפורום זה... בגלל שגידי במוח, ומצבו טוב יציב כרגע, הטיפולים שאני מקבלת הם אך ורק ביקורות תקופתיות... מעולם לא התנסיתי בכימו´, גם לא בהקרנות.... אבל כן התנסיתי בניתוחים כואבים, שלושה במספר עד כה, שניים מהם במח עצמו, להסרת הגידול, אבל לא היו אלה דברים מהסוג שאתם חווים. (לא שאינכם חווים ניתוחים) אלא מכיון שבכל פעם שהמח מנותח אצלי, אני חווה פחדים עצומים שמקורם בעיות תפקודיות שיכולות להתעורר כתוצאה מפשלה בניתוח... לא פעם שאלתי את עצמי עד איפה אני הייתי מוכנה לסבול... שאלתי מה היה קורה אם פונקציה זו או אחרת לא היתה מתפקדת, למשל: יכולת להשתמש בשפה בכלל בכתיבה, קריאה, הבנת הנשמע ודיבור... (והגידול שלי הרי ממקודם על מרכז התקשורת שמאכלס את כל האינפורמציות הללו, כך שהפחד לא היה מנותק מהמציאות). שאלתי את עצמי איך יהיה אם לא אוכל להשתמש באיברים מסויימים בגוף עקב שיתוק, והתמודדתי אם אינספור פעמים בהם חרדתי מהתקפי אפילפסיה, שעד היום לא ברור איך אין לי... לשמחתי... ובכל פעם שנכנס/ת חבר/ה חדש/ה לפורום עם שאלות על הכימו´ ותופעות הלוואי שלה או על הקרנות ועל החולשות והבעיות של מי שמקבל טיפולים כאלה או אחרים אני עומדת בצד לשנייה, קוראת את מה שעניתם (ואתם כל כך תומכים ומסייעים, אתם מדהימים) ומרגישה כאילו אני לוקחת לעצמי זכות שאינה שלי, שאיני עוברת את מה שאתם עוברים, שאני לא שייכת. אז אני לא אומרת שאני לא צריכה להמשיך להגיע לפה, וגם לא אומרת שאתם עושים משהו לא נכון, רק אומרת שאם אני מרגישה את זה הגיע הזמן לשתף אתכם, כדי שתדעו, שאני מעריצה אתכם, מתפללת לשלומכם, יודעת עד כמה אתם חזקים ונפלאים.... אלה היו רחשי ליבי, הייתי חייבת לכתוב אותם, להתמודד עימם ולשתף אתכם! אוהבת אתכם בכל ליבי. אילת" --------------------------------------------------------------------- תגובות שלך למה שאני ושרון כתבנו: "מיכלי תודה תודה לך על השיתוף - על הגילוי - מבינה כל כך על מה דיברת שם.... זה באמת מגוחך..... חושבת שתמצית הפחדים של המון אנשים דווקא נמצאת בגידולי מח ולא בגידולים במקומות אחרים.... ואני, שיש לי את זה, מתנצלת, שאיני סובלת מספיק... אבל כזו אני ועדיף לשתף ולספר מאשר להמשיך להרגיש ילדה חורגת במקום כה נפלא! תודה לך אילת" --------------------------------------------------------------------- "שרון מקסים כמו חבר טוב...... תמיד יודע מה לאמר בשביל לעזור, לתמוך.... אוהבת אילת"