"אהה, איזה זיכרון נפלא"

"אהה, איזה זיכרון נפלא"

הכתבה המצ"ב עוסקת ברכוש היהודי שנגזל בפולין, ועל שיקום פולין היהודית בימינו. בתוך הרכוש הזה, נמצא גם רחוב שלם, שהיה שייך לאביה של סבתי ע"ה, בעיירה נשלסק ע"י וורשה, יש בידי מסמכים, אבל הרחוב הופצץ והולאם, ורק מסמכים נשארו ממנו.
 
"ההיטלריאדה", מערכון-דז'יגן ושומכר

דז'יגן ושומכר דז'יגן ושומכר, צמד בדרנים יהודים ילידי פולין, שהעלה מופעי בידור וסטירה ביידיש בפולין, רוסיה וישראל. שמעון דז'יגן (1905 - 1980) וישראל שומכר (1908 - 1961) נולדו שניהם בעיר לודז' בפולין. דז'יגן בן למשפחה מסורתית, היה ספורטאי חובב בנעוריו ואף שיחק בקבוצת כדורגל בפולין. בגיל מאוחר יותר פרץ אל עולם הבמה והתיאטרון והצטרף לקבוצת התיאטרון של משה ברודרזון, שם פגש את שותפו לבמה שומכר שהצטרף לקבוצה עם סיום לימודי התיכון. דז'יגן (מימין) ושומכר על הבמה (באדיבות לידיה אופיר) זמן קצר לאחר מכן החלו השניים להופיע יחדיו במסגרת תיאטרון היידיש "אררט". בעקבות ההצלחה בלודז' עברו השניים לורשה ושם הופיעו כצמד עצמאי. באמצע שנות ה-30 כיכבו יחדיו בשלושה סרטים בפולין: "על חטא", "הקבצנים העליזים", ו - "ללא בית". זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה העלו השניים את מופע סטירי בשם "ההיטלריאדה", ובו מערכון "היהודי האחרון", המציג את התגשמות החלום האנטישמי - פולין נטולת יהודים. עם פרוץ המלחמה נמלטו שומכר ודז'יגן יחדיו לשטחי ברית המועצות , זמן קצר לאחר מכן החלו להופיע כצמד מול המוני הפליטים היהודים. עם תום המלחמה ניסו השניים לחזור לפולין אולם נעצרו בידי שלטונות ברית המועצות ובילו במאסר משך ארבע שנים. ב-1947 חזר הצמד לפולין ושב להופיע ואף השתתף בסרט נוסף "הילדים שלנו". ב-1950 הגיעו דז'יגן ושומכר לישראל והקימו תיאטרון סטירי ביידיש. הנסיון להעלות מופעים בשפת היידיש נתקל בתחילה בהתנגדות עקב מערכה שלטונית וציבורית שנוהלה בישראל להשלטת העברית כשפה היחידה במדינת ישראל. למרות ההגבלות שהוטלו עליהם הצליחו להתגבר על המכשולים ולשוב אל הבמה. שומכר ודז'יגן באחד ממופעיהם (באדיבות לידיה אופיר) במהלך תשע השנים לאחר מכן העלה הצמד למעלה מ- 10 מופעים שונים, רובם מופעי בידור סטיריים כגון: "צחוק ולא יעבור" (1950), "קבצנים עליזים" (1952), "אלף צחוק וצחוק" (1956). במקביל הופיעו השניים מול קהילות יהודים ברחבי העולם. ציטוט מתוך ריאיון לעיתונות, 1950 "אנחנו עוסקים עכשיו בניקיון רחובות תל אביב. שאר המנקים עורמים ערימות ומטילים אותן לבור האשפה הכללי ואילו אנו גונבים הרבה ותוקעים לתוך כיסינו. כאן ברחובות מתגלגל הומור כאבן שאין לה הופכין, ואנחנו אוספים אותו". ב-1959 הפסיקו דז'יגן ושומכר את פעילותם המשותפת עקב סכסוך קשה שנתגלע ביניהם (אופיו המדוייק נותר בלתי ידוע). לאחר מכן החל כל אחד מהם בפעילות אמנותית נפרדת. שומכר הקים קבוצת תיאטרון ובמסגרתה העלה את ההצגה "קידוש השם". ב-1961 נפטר. בתו לידיה נישאה לשחקן שייקה אופיר . דז'יגן המשיך להופיע עוד כשני עשורים לאחר פירוק הצמד. במהלך אותן שנים העלה מופעי בידור סטיריים ביידיש ביניהם: "הרופאים מצווים לצחוק" , ו- "אל תדחוף את האף". ב-1980 במהלך אחת ההופעות חש ברע והובהל לבית החולים איכילוב שם נפטר כעבור מספר ימים. המידע לקוח מתוך אינצקלופדיית ynet. ___________________ מפתיע, לא ידעתי שלדז'יגן ושומכר היה מערכון כזה????
 
"רוקדים על הדם"

מופע מחול "זכרון דברים" העוסק בשואה ובמלחמת לבנון השניה.
 

doram44

New member
רוקדים על הדם... סליחה??!

למשפט "לרקוד על הדם" יש משמעות שלילית ברורה שמצביעה על הנאה מסבל של האחר... להשתמש במונח הזה כפשוטו כבר מסובך אבל בהקשר של יצירה בעייתי יותר ובהקשר ליצירה כראוגרפית של רמי באר (דור שני) בלהקת המחול הקיבוצית שהוקמה על ידי יהודית ארנון ניצולה יש גסות רוח לדעתי... כבת דור שני ויוצרת , אני מכירה בחשיבות התרפוייטית של היצירה ועוד יותר ביכולת של העבודה מצד אחד להביא את הקהל לקטארזיס , מחשבה, והתרגשות וגם את היוצר וכול השותפים לשיחרור והפיכתם אולי לאנשים טובים יותר.. רמי והקיבוצית לא רוקדים על הדם אלא עובדים עם הזיכרון הקרוב והרחוק על מנת להתקרב לאלוהי..
 

masorti

New member
סתם הערה טכנית...

כתבת בהודעה שלך: "עם תום המלחמה ניסו השניים לחזור לפולין אולם נעצרו בידי שלטונות ברית המועצות ובילו במאסר משך ארבע שנים. ב-1947 חזר הצמד לפולין...". מכיון שהמלחמה הסתיימה ב-1945 (ובכל מקרה שטחים פולניים שוחררו לא לפני אמצע 1944), לא יתכן טכנית שהם הספיקו לשבת אחרי המלחמה בכלא הסובייטי 4 שנים ולחזור לפולין ב-1947.
 
הטעות היא של ynet, הציטוט לקוח

מהאנציקלופדיה שלהם, אתה מוזמן להעיר להם על כך.
 
דזיגאן ושומאכר

חלק מהמערכונים שלהם נכתבו ע"י דודי משה נודלמן ז"ל - הומוריסטן יליד ורשה, שהיגר לארה"ב וביב עורכו של העיתון ההומוריסטי ביידיש ה"טאג מורגטן ז'ורנאל" שהופיע בניו יורק.
 
האם הוא כתב להם את המערכון

"היטלריאדיה"? האם יש לך עותק מהמערכון? הייתי רוצה לקרוא אותו ברשותך, אם תסכים ואם זה אפשרי.
 
זה לא נחמד שקבלנים שלנו

בונים בפולין? לא מתמול שלשום. ייתכן שאני גזעני, אך ראשי אינו תופס זאת.
 
אל תקנו דירות בדר' צרפת

ממילא לא יתנו לכם: צרפת : משמרים את חוקי וישי תחקיר גילה כי בדרום צרפת עדיין יש חוזים שמונעים מכירת דירות ליהודים כמו בזמן הכיבוש הנאצי אור הלר, פריז 1/3/2007 15:15 וישי זה כאן ועכשיו: יותר משישים שנה אחרי חוקי משטר הבוגדים וישי שאסרו על יהודים לקנות דירות בצרפת, מתברר שבדרום צרפת עדיין יש מי שמשמר את הגזענות והאנטישמיות. "למכירה דירה לצרפתים לא יהודים", כך נאמר בחוזים למכירת דירות בדרום צרפת, באזור קוט ד'אזור בריביירה הצרפתית. העיתון המקומי של העיר ניס, "ניס מאטאן", פרסם אתמול כתבת תחקיר על תופעה באזור דרום צרפת, לפיה מודעות וחוזים למכירת דירות שוללים את אפשרות הקניה מיהודים מתבססים על חוקים מימי משטר וישי. צרפת 2006: יותר אנטישמיות ארגון יהודי במדינה פרסם נתונים לפיהם מס' התקיפות הפיזיות נגד יהודים כמעט הוכפל בשנה שחלפה לכתבה המלאה בחוזי קניית הדירה, נדרשים הקונים לחתום על הצהרה ולפיה "הקונים מאשרים את ההכרזה הבאה: הם מחזיקים אזרחות צרפתית, הם אינם יהודים, ולא בני זוג של יהודים, על פי החוקים והצווים של משטר וישי בין יוני 1941 ועד סיום מלחמת העולם השנייה". מדובר במערכת חוקים שחוקקה בצרפת של וישי בזמן הכיבוש הנאצי ואשר כללה שורה של אפליות קשות וגזעניות נגד יהודים. העיתונאי החוקר של התחקיר הזה, ז'אן פראנסוא רובו, אמר כי "אנשים לא תמיד שמים לב לסעיפים בחוזה, ולשנות חוזה עולה בין 900 ל-7,000 יורו, תלוי באיזה נוטריון מדובר". על פי התחקיר של העיתון "ניס מאטאן", אפילו רבות מהמשפחות שחתמו על חוזה מסוג כזה לא היו מודעות כלל שחתמו על חוזה השולל מכירת דירות ליהודים ושואב השראה מהמשטר הצרפתי ששיתף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה. "זה הגג של הזוועה" התחקיר עורר כצפוי זעם רב בקרב יהודי צרפת. "זה הגג של הזוועה. אסור לעשות מהחוזה הזה חוזה סטנדרטי", אמרה מארטיק וועקנין, נשיאת הקריף (ארגון הגג של יהודי צרפת) באזור הריביירה הצרפתית. הקריף דורש מבעלי החוזים האלה להזדהות ולשנות אותם לאלתר. עד כה פורסמו שלושה חוזים אנטישמיים השוללים מכירה ליהודים. על פי הערכת העיתון, ישנם עוד כ-1,000 חוזי מכירה כאלה הנוגעים לבתים בניס שנמכרו בין 1942 ועד שחרור צרפת מהכיבוש הנאצי ב-1944. אחד מתושבי ניס, שגילה כי הוא חתום על חוזה אנטישמי מימי וישי, אמר כי "זו פסקה אנכרוניסטית, אבל אני לא חושב שיש לה חשיבות". על פי "ניס מאטאן", בערים נוספות מוכרים דירות על פי חוזים שכאלה. בצרפת חיה היום הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה, המונה 600 אלף איש. רק לפני שלושה ימים דיווח ארגון הקריף על עלייה באנטישמיות בצרפת בשנת 2006. על פי הנתונים, בשנת 2006 עלה מספר התקיפות הפיזיות על רקע אנטישמי נגד יהודי צרפת ב-45 אחוזים. כמו כן חלה עלייה של שבעה אחוזים במספר האיומים האנטישמיים על יהודים בצרפת.
 
פסילה משפטית?

אני תוהה אם לא ניתן לקבל מעין ruling משפטי הפוסל התנאות כאלה, יהא אשר יהא ערכה. מסתבר שוב שהמציאות עולה על כל דמיון.
 
האם יפצו הפולנים את היהודים?

פולין: חוק השבת הרכוש ליהודים - השנה מאת: שלומית70ו 01/03/07 | 19:29 את חקיקת החוק הבטיח ראש ממשלת פולין החוק יבטיח פיצוי בשיעור של כ-20-15 אחוז משווי הרכוש שנגזל מהיהודים לפני השואה מאת: עידן יוסף | | www.Nfc.co.il בפולין יחוקק חוק שיאפשר ליהודים לקבל פיצוי בגין רכוש משפחתם שנגזל בשואה. בפגישה שהתקיימה אתמול (ד', 28.2.07) בין ראש ממשלת פולין, יארוסלאב קצ'ינסקי לנציגי הארגונים העוסקים בהשבת רכוש יהודי הבטיח קצ'ינסקי, כי החוק יאושר עד סוף השנה. קצ'ינסקי הסכים לפיצוי חלקי בגובה של 20%-15% משווי הרכוש. "הבטחת ראש ממשלת פולין וראש הפרלמנט הפולני להעביר את החוק המסדיר את פיצוי בגין הרכוש שנגזל לפני השואה הינה הישג משמעותי." אמר נח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, ארגון הגג היציג של הניצולים בארץ הנמצא ביחד עם משלחת המו"מ עם הממשל הפולני שהיתה מורכבת מראשי ועידת התביעות ונציגי השבת הרכוש היהודי וארגוני ניצולים. בפולין שבתקופה לפני מלחמת העולם השנייה, חיו שלושה מיליון וחצי יהודים, למעלה מ-90% מהם נספו בשואה. לפני עשר שנים החלה ממשלת פולין בהשבת רכוש לקהילה היהודית הקטנה. הרכוש כלל בתי כנסת, מבני ציבור ונכסים שהיו שייכים ליהודים לקהילה היהודית. היהודים לא הסתפקו בכך ודרשו עוד, אולם נתקלו בהטלות וטו בנושא מצד המשטרים הקודמים, שטענו כי פולין לא תהיה מסוגלת ליישם את החוק הזה. "העברת החוק עתה, תהיה לטובת העם הפולני והיהודי. לי אין ספק, כי החוק הזה יסייע לחימום הקשר בין העמים", אמר פלוג. "ביקשנו מהממשל הפולני לפעול למתן הפיצוי ללא ביורוקרטיה מכבידה וללא דרישות להשגת מסמכים שהניצולים והיורשים יתקשו להשיג, והם הבטיחו להיענות לבקשתנו". בעקבות השיחות בין הנציגים היהודים לראשי השלטון בפולין ובהם ראש הממשלה, ראש הפרלמנט, יורק מארק, וראשי האוצר והפנים, נמסר כי פולין תפעל עוד השנה להעברת החוק שיאפשר ליהודים לקבל פיצוי חלקי עבור רכוש משפחתם שנגזל בשואה. בתוך כך, בוורשה מתקיימים בימים אלה מפגשים בין חסידי אומות עולם לניצולים. הכותרות הראשיות של מרבית העיתונים בפולין עוסקות בסיפורים אנושיים מרגשים של מפגשים שכאלה. יחד עם זאת, עיתוני הימין הקיצוני המזוהים עם הפלג האנטישמי בפולין העדיפו לתקוף את ההחלטה לחוקק את חוק החזרת הרכוש. לצד טענות כי הכלכלה הפולנית לא תוכל לעמוד בעלויות הנובעות מחוק השבת הרכוש. הם טענו, בין השאר, כי הקונגרס היהודי אינו מייצג את היהודים. נח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, אמר כי ביחד עם השר רפי איתן הממונה מטעם ממשלת ישראל להשבת הרכוש היהודי, ועידת התביעות ושאר הארגונים העוסקים בהשבת הרכוש הם ימשיכו לעקוב אחרי העברת החוק.
 

kutz2

New member
הנושא פיצויים מפולין:

בשנת 2005 אשתי ואני עשינו טייול שורשים לפולין לעיר Szczytno צ"יטנו אם משהוא שמע על העירה הזו,היא שוכנת 300 ק"מ צפונית לורשה,אנחנו הוזמנו ע"י קבוצת גרמנים להיצטרף אליהם, במסגרת האירוע שם אני פגשתי את נשיא פולין קשינסקי וסגן ראש העיר של צ"יטנו שהוא דרך אגב אדם מאד נחמד,לאחר שיחה שארחה כשעה אם שניהם הוזמנו אשתי ואני לבית העיריה,הבקשה שלי היתה עזרה במציאת מיסמכים בנוגע לרכוש של הורי,סגן ראש העיר ביקש מאחת הפקידות לרדת למרתף שהוא משמש גם כארכייון ולנסות ולמצא חומר,ולהפתעתי הרבה כל התיק נשאר שלם וצולם עבורי,במקום גם קיבלתי תעודת לידה שלי,שלאבי ושל סבי,זו היתה התרגשות רבה משני הצדדים היות והפקידה אמרה לי שהגרמנים נהגו לשרוף הכל על-מנת לא להשאיר עדות,בהמלצת יד-ושם פניתי למשרד עורכי-דין בקנדה והם מטפלים לי בהשבת הרכוש,הם נדהמו כשקיבלו כל כך הרבה חומר מאיתנו מה שהיה אליהם לעשות בשליו ראשון זה לקבל עבורי רק צו ירושה.
 
למעלה