principeza
New member
אהוב יקר
אהוב יקר , עכשיו אתה זכרון מתוק.אחרי כל הכאב , הבכי והצער , הצער העמוק שהיה לי כאילו משהו בתוכי מת ובאמת משהו מת בתוכי. הכרנו דרך המחשב , ונפגשנו .בפגישה שנינו היינו קצת לחוצים , ואמרנו שנדבר .. למחרת התקשרתי ויצאנו וגם לא הלך כ"כ..אחרי הפגישה השלישית הרגשנו שדברים מתפתחים בכיוון החיובי .ואז התחילה האהבה . אהבה בקצב מטורף .שנינו אהבנו את ההתפתחות.. עשינו הכל מהר מדי .אולי בחלק מהדברים זה טוב ואולי בחלקם לא.. אחרי זמן קצר של היכרות טסנו לחו"ל ביחד.אנשים קראו לנו משוגעים אבל אהבנו ולא היה לנו איכפת.כמה שאהבנו .מעולם לא היתה לי כזו אהבה מעולם. והיו לי מספיק אהבות בשביל לדעת.ונתנו אחד לשני את כל כולנו .והקשר היה אינטנסיבי .ישנתי אצלך מדי יום ביומו והתעוררתי איתך כל בוקר. הקפה שהכנת לי כל בוקר , הפתק הרומנטי שהיית משאיר לי כל בוקר שיצאת לעבודה בעודי ישנה.וכל יום התרגשתי מחדש ודאגת לרגש אותי מחדש.אפילו שיצאת למילואים שוחחת איתי כל יום בטלפון וצוטטנו באינטרנט ביחד.ואני הרגשתי שהאהבה שלנו פורחת ואתה הבטחת שלעולם לא תעזוב ושתמיד תאהב.ואני האמנתי. הייתי כ"כ תמימה שהאמנתי... ואז דיברנו על מגורים ביחד .לא שינה אצלך אלא מגורים.זה בא ממך והתחיל ברמיזות .אני רוצה שנהיה כל יום ביחד אמרת לי ואני הרגשתי איך האושר מחלחל בתוכי עמוק ועמוק יותק.הייתי בעננים מאושר.ידעתי שאני רוצה ללכת איתך רחוק הכי רחוק שאפשר.ואז..זה היה יום שבת והיינו ביחד כל הסופ"ש.לא יצאנו מהבית והזמנו זוג חברים לצהרים שאתה ואני הכנו ביחד.בערב החזרת אותי להורים.ואמרת לי שאתה מבולבל..הייתי בשוק אבלאהבתי והייתי מוכנ הלתת לך את החופש שחשבתי שאתה צריך.אמרתי לך בוא ניקח שבוע חופש אחד מן השני ונבחן איפה שנינו עומדים.יום וחצי למחרת התקשרת ואמרת לי : " יפה שלי , אני לא צריך שבוע אני יודע בדיוק מה אני רוצה וזה אותך."ויום למחרת נפגשנו והכל היה נפלא. ישבנו ליד הים ואמרת לי את מה חלומה של כל אישה , אמרת שאתה רוצה להתחתן איתי ושיהיו לנו ילדים.ואני ביקשתי קצת זמן משום שאני עדיין צעירה.והבטחת לתת לי את הזמן הזה.והכל באמת היה טוב,עד שהיינו צריכים לנסוע לחתונה של החבר הכי טוב שלך .באת לאסוף אותי מהבית שלי .וכמה מפתיע שוב היית מבולבל. ואני שוב אמרתי לך מתוק שלי סע לבד אולי אנחנו צריכים עוד קצת זמן בנפרד..ונסעת לצפון הרחוק.והגעת לשם טילפנת אלי ואמרת לי : אהובתי, אני צריך אותך פה .אני וזר לאסוף אותך".ובאת ונסענו להורים שלך והסופ"ש היה מוזר ומנוכר מעט. חזרנו הביתה ואמרתי לך שאני רוצה שזה יגמר. ואתה לא מנעת בעדי ללכת .נתת לי ללכת ולשקוע בכאב שהיה גדול ץ.לא יכולתי לנשום הרגשתי מחנק תמידי , הגעגועים גברו והלב בכה וקרא לך .ואתה לא היית שם בן רגע נגמרה לך האהבה וכל ההבטחות נמחקו בהינף יד..הייתי כ"כ פגועה.ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.פתאום הרגשתי ריקנות שאין לי מטרה בכלל..נהרות של בכי ועצב ומרות .הייתי נכנסת למיטה כל לילה ובוכה.. ואז התקשרת ואמרת שאתה מתגעגע וקשה לך ונפגשנו וכנראה שהצרכים שלך פעלו .ומאז נפגשנו המון בעיקר למטרת סקס.ואני כל פעם חיכיתי מחדש שתאמר לי שאתה אוהב ורוצה אותי.כל כך קיוויתי ואיחלתי לכך.ואז התחלתי לצאת עם אחרים .וגיליתי שייש חיים אחרים אחריך. וגיליתי המון דברים על עצמי שלא ידעתי . כמו למשל הכח שייש בי .הכח להמשיך הלאה ולהתגבר עלייך. והתגברתי . סופית. אני כ"כ גאה שנגמלתי ממך. ואני רוצה להודות לך על שלימדת אותי לאהוב כמו שאני מסוגלת לאהוב ,שלימדת אותי דברים על עצמי שלא ידעתי שחוללת בי שינויים .בעיקר שלימדת אותי להיות חזקה . אני מאחלת לך את הטוב שבעולם . במכתב זה אני מוסיפה אותך יקירי לרשימת ההיסטוריה שלי . וסוגרת לך את הדלת שהיתה פתוחה בשבילך עד עכשיו , ומשאירה אותה פתוחה בשביל אחר שיאהב אותי כמו שמגיע לי להיות נאהבת. אני , זו שמחיכת היום ותחייך גם מחר בלעדייך.
אהוב יקר , עכשיו אתה זכרון מתוק.אחרי כל הכאב , הבכי והצער , הצער העמוק שהיה לי כאילו משהו בתוכי מת ובאמת משהו מת בתוכי. הכרנו דרך המחשב , ונפגשנו .בפגישה שנינו היינו קצת לחוצים , ואמרנו שנדבר .. למחרת התקשרתי ויצאנו וגם לא הלך כ"כ..אחרי הפגישה השלישית הרגשנו שדברים מתפתחים בכיוון החיובי .ואז התחילה האהבה . אהבה בקצב מטורף .שנינו אהבנו את ההתפתחות.. עשינו הכל מהר מדי .אולי בחלק מהדברים זה טוב ואולי בחלקם לא.. אחרי זמן קצר של היכרות טסנו לחו"ל ביחד.אנשים קראו לנו משוגעים אבל אהבנו ולא היה לנו איכפת.כמה שאהבנו .מעולם לא היתה לי כזו אהבה מעולם. והיו לי מספיק אהבות בשביל לדעת.ונתנו אחד לשני את כל כולנו .והקשר היה אינטנסיבי .ישנתי אצלך מדי יום ביומו והתעוררתי איתך כל בוקר. הקפה שהכנת לי כל בוקר , הפתק הרומנטי שהיית משאיר לי כל בוקר שיצאת לעבודה בעודי ישנה.וכל יום התרגשתי מחדש ודאגת לרגש אותי מחדש.אפילו שיצאת למילואים שוחחת איתי כל יום בטלפון וצוטטנו באינטרנט ביחד.ואני הרגשתי שהאהבה שלנו פורחת ואתה הבטחת שלעולם לא תעזוב ושתמיד תאהב.ואני האמנתי. הייתי כ"כ תמימה שהאמנתי... ואז דיברנו על מגורים ביחד .לא שינה אצלך אלא מגורים.זה בא ממך והתחיל ברמיזות .אני רוצה שנהיה כל יום ביחד אמרת לי ואני הרגשתי איך האושר מחלחל בתוכי עמוק ועמוק יותק.הייתי בעננים מאושר.ידעתי שאני רוצה ללכת איתך רחוק הכי רחוק שאפשר.ואז..זה היה יום שבת והיינו ביחד כל הסופ"ש.לא יצאנו מהבית והזמנו זוג חברים לצהרים שאתה ואני הכנו ביחד.בערב החזרת אותי להורים.ואמרת לי שאתה מבולבל..הייתי בשוק אבלאהבתי והייתי מוכנ הלתת לך את החופש שחשבתי שאתה צריך.אמרתי לך בוא ניקח שבוע חופש אחד מן השני ונבחן איפה שנינו עומדים.יום וחצי למחרת התקשרת ואמרת לי : " יפה שלי , אני לא צריך שבוע אני יודע בדיוק מה אני רוצה וזה אותך."ויום למחרת נפגשנו והכל היה נפלא. ישבנו ליד הים ואמרת לי את מה חלומה של כל אישה , אמרת שאתה רוצה להתחתן איתי ושיהיו לנו ילדים.ואני ביקשתי קצת זמן משום שאני עדיין צעירה.והבטחת לתת לי את הזמן הזה.והכל באמת היה טוב,עד שהיינו צריכים לנסוע לחתונה של החבר הכי טוב שלך .באת לאסוף אותי מהבית שלי .וכמה מפתיע שוב היית מבולבל. ואני שוב אמרתי לך מתוק שלי סע לבד אולי אנחנו צריכים עוד קצת זמן בנפרד..ונסעת לצפון הרחוק.והגעת לשם טילפנת אלי ואמרת לי : אהובתי, אני צריך אותך פה .אני וזר לאסוף אותך".ובאת ונסענו להורים שלך והסופ"ש היה מוזר ומנוכר מעט. חזרנו הביתה ואמרתי לך שאני רוצה שזה יגמר. ואתה לא מנעת בעדי ללכת .נתת לי ללכת ולשקוע בכאב שהיה גדול ץ.לא יכולתי לנשום הרגשתי מחנק תמידי , הגעגועים גברו והלב בכה וקרא לך .ואתה לא היית שם בן רגע נגמרה לך האהבה וכל ההבטחות נמחקו בהינף יד..הייתי כ"כ פגועה.ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.פתאום הרגשתי ריקנות שאין לי מטרה בכלל..נהרות של בכי ועצב ומרות .הייתי נכנסת למיטה כל לילה ובוכה.. ואז התקשרת ואמרת שאתה מתגעגע וקשה לך ונפגשנו וכנראה שהצרכים שלך פעלו .ומאז נפגשנו המון בעיקר למטרת סקס.ואני כל פעם חיכיתי מחדש שתאמר לי שאתה אוהב ורוצה אותי.כל כך קיוויתי ואיחלתי לכך.ואז התחלתי לצאת עם אחרים .וגיליתי שייש חיים אחרים אחריך. וגיליתי המון דברים על עצמי שלא ידעתי . כמו למשל הכח שייש בי .הכח להמשיך הלאה ולהתגבר עלייך. והתגברתי . סופית. אני כ"כ גאה שנגמלתי ממך. ואני רוצה להודות לך על שלימדת אותי לאהוב כמו שאני מסוגלת לאהוב ,שלימדת אותי דברים על עצמי שלא ידעתי שחוללת בי שינויים .בעיקר שלימדת אותי להיות חזקה . אני מאחלת לך את הטוב שבעולם . במכתב זה אני מוסיפה אותך יקירי לרשימת ההיסטוריה שלי . וסוגרת לך את הדלת שהיתה פתוחה בשבילך עד עכשיו , ומשאירה אותה פתוחה בשביל אחר שיאהב אותי כמו שמגיע לי להיות נאהבת. אני , זו שמחיכת היום ותחייך גם מחר בלעדייך.
