אהלן אהלן

[N E T A 2005]

אהלן אהלן

אז ככה,יש לי המון מחשבות ואני רוצה לפתח את החשיבה שלי לאלפי כיוונים. כרגע אני רק בתחילת החקירה הפילוסופית שלי. כשאני קוראת ספרים וכותבת אז זה נחמד,אבל החקירה שנעשת באופן עצמאי היא מאוד מאוד מפוזרת,וזה מאוד מקשה עליי כי אני לא מרגישה שאחריי כמה זמן הדברים נהיים מובנים יותר. ועוד משהו-אני מרגישה לפעמים שהחשיבה שלי מפוזרת מדיי,אני יודעת שבדיונים עם אנשים מאוד קשה לי להסביר למה אני מתכוונת-ואז רוב הפעמים יוצא שאני פשוט לא אומרת הרבה ומשתתקת.זה לא שאני לא חושבת על דברים פשוט מאוד מאוד קשה לי לנסח אותם בעל פה,ומה גם עדיין אין לי דיעות מוחלטות או מגובשות כדיי שאוכל להגיד לאנשים-זה כך,לרוב אני שואלת שאלות אם לא תמיד. אני ממש רוצה לשפר את החשיבה שלי,במיוחד בלוגיקה שאיתה אני יותר מתקשה. כפי שכבר העלתי פה בעבר,אני שואלת את עצמי מה הדרך הכי טובה לגשת לזה. אני יודעת שקשה לי ללמוד לבד,אני יודעת שאני צריכה עזרה בנושאים האלה. אני צריכה כיוון כלשהוא-כי אני בן אדם שנאבד בנושאים ערטילאים ומופשטים מהר.קשה לי להיות מדוייקת וממוקדת. אז מה הדרך הכי טובה ללמוד? אני גם רואה ערך מאוד חשוב למחשבה העצמית,ככה יש סיכוי ליותר יצירתיות ואולי תוכל מתוך עצמך להעלות דברים חדשים ולהגיע לתובנות שאחרים בדרך החשיבה שלהם טעו(וע"י מרחק אתה יכול לחשוב על דברים מקוריים יותר) אשמח אם תגידו מה אתם חושבים,ותשתפו מהנסיון לגביי החקירה הפילוסופית שלכם.

 

[איילת פ]

נטע יקרה

אמנם אין זה אותו הדבר בדיוק, אך במובן מסוים השאלות שלך מזכירות לי את הדיאלוג האפלטוני הנקרא "מנון" .דיאלוג זה נפתח בשאלה מטעם מנון המופנית לסוקראטס :"היש בפיך להגיד לי, סוקראטס, אם בלימוד נקנית הסגולה הטובה (=מידות טובות), או לא בלימוד אלא באימון; או לא בלימוד ולא באימון, אלא היא באה מן הטבע לבני האדם, או באיזה דרך אחרת?".... כמו כן, אם אני מבינה אותך נכון את מתלבטת בין תהליך דיאלקטי (בעצם במתכונת של סוקראטס ומנון), המהווה דרך בולטת בפילוסופיה ונחשבת למפרה (ובין אם נרצה בכך ובין אם לאו - כך דברים מתפתחים, מתקדמים) לבין תהליך דיאלקטי שלך אישית, עם עצמך - תוך שאת מקדמת את עצמך באמצעות ביקורתיות הן כלפייך והן כלפיי ההוגים שאת קוראת . נראה כי העובדה שהעלית שאלה שכזו היא כי את צריכה איזו שהיא הדרכה... (אני יודעת שאני הייתי זקוקה להדרכה- הלכתי לאוניבר' ועוד אזדקק להדרכה) . את יכולה להעזר בפורום, בסתם אדם חכם שאת מכירה, במקום מסודר (שעשוי להיות כרוך בתשלום) או בעצמך . פשוט תבדקי בשיטתיות מה מתאים לך ?!

 

[hilabarak]

נטע היי, אני אשתף אותך במשהו שאולי

ייתן לך קצת כיוון למה שנראה לי כ"אנרגייה מפוזרת". אני ועוד שני חברים יושבים עכשיו ביחד לכתוב ספר סיפורת בנושאי רוח (כמו האלכימאי או הנזיר שמכר את הפררי). לכ אחד מאיתנו יש יכולת מולדת אחרת. אחד הוא מהנדס בעל חשיבה הנדסית מולדת, תמיד בודק לאן דברים הולכים ואיך הזרימה הכי נכונה שלהם. אחד רגשי מאוד יודע לפנות לאנשים ולספר סיפור שייגע בהם. אני מתמחה בשילוב של רגש ואנליטיות, אני יודע איך לגרום לרגש להתנהג בצורה שרוצים שהוא יתנהג בלי לפגוע במהות שלו כרגש. ישבנו אני וזה שאיננו מהנדס וכתבנו מספר דברים והעברנו למהנדס (אני לא כותב כדי לכבד אותו, אלא סתם כי זה נוח, שמות לא יגידו לך כלום). הוא שאל אותנו "מה הבסיס של הספר ? ". ענינו לו "הבסיס הוא הרוחניות, אגו מול אהבה, מסיכות שאנשים שמים מול האמת הפנימית שלהם. במקום לדבר על זה אנחנו רוצים לספר סיפור שיותר קל להפנים". הוא ענה לנו "לדעתי הבסיס הוא הרצון של אנשים להרגיש טוב, התפיסות הרוחניות הן רק כלי להגיע לשם". אמרתי לו "גם אם תהיה לי הוכחה מהקדוש ברוך הוא שהתפיסה הרוחנית נכונה ?". הוא ענה "בוא נניח שבארץ יש בעייה של תאונות דרכים שמגלים שהיא נובעת מגומי לקוי בצמיגים ויש הוכחה לזה. האם הבעייה היא תאונות הדרכים או הגומי בצמיגים ?". עניתי "כמובן שהתאונות הדרכים, את אף אחד לא מעניין הגומי בצמיג אנשים רוצים למות פחות. בדרך עליהם לטפל בגומי של הצמיגים". בקיצור הוא אמר "עכשיו תתחילו לכתוב מהמקום הנכון, תחברו אנשים לרצון להיות מאושרים ואז תתנו פתרון בצורת סיפור על אגו ואהבה". ונאלצנו למחוק את כל מה שכתבנו ולשבת מחדש (מזל שמהתחלה צרפנו אותו לצוות החשיבה). בקיצור ולעניין, אנרגייה מפוזרת שמחפשת הרבה ומצליחה להתבטא מעט (אם אסכם את דברייך), פשוט לדעתי לא יוצאת מהמקום הנכון ואיננה הולכת למקום הנכון. מתוך התוצאה של מה שקורה לך, נראה לי שאינך מגדירה נכון את מטרת החשיבה או לאן היא מכוונת. וזה בדיוק מה שקורה לאנשי רוח רבים, הם מדברים על אהבה וחמלה אבל הם שכחו מהי מטרת הדיון, ולכן לא מבינים מה הם רוצים. אם היתה להם מטרה מוגדרת, נניח לחוות את החיים או לאזן את הרגשות, אז הם היו אומרים "כל מי שרוצה לחוות יותר או להיות מאוזן יש לנו כלי עבודה כזה וכזה". ואז מי שמחפש איזון היה שומע ומתעניין ואולי רואה את הכלי כיעיל ואולי לא, אבל לא היתה מתעוררת שאלת ההבנה, אלא הסכמה. עניתי לך די מהאינטואיציה, אני מקווה שזה יתרום לך לזוויות חשיבה נוספות.

 

[N E T A 2005]

דוגמא יפה.

תראה,למרות שהרבה פעמים החשיבה שלי באמת לא מכוונת ואני סתם אוהבת לחשוב בלי שתהייה לי מטרה (אולי זה גם סוג של מטרה בפני עצמה) גם כשאני עונה לבן אדם בשעת דיון(פשוט העניין של תגובה הכי מאפשר את החשיבה הממוקדת) ואני מרגישה שאני יודעת מה אני רוצה להגיד וזה דווקא מאוד ספציפי ,עדיין מלא מחשבות שלא קשורות צצות לי ומאוד קשה לי להיות מרוכזת ולהסביר את עצמי.הראש שלי נודד לאין סוף מרחבים. כנראה שזה רק עניין של אימון לא? בכלמקרה תודה על התגובה,לקחתי לתשומת ליבי.

 

[hilabarak]

תראי לדעתי אימון זה רק חלק מהעניין

האם אדם יכול לנהל עסק רציני רק מתוקף ניסיונו בניהול עסקים ? האם למנהל מוכשר אין צורך בכלכלן ומהנדס ורואה חשבון ויועץ ארגוני ? הרי יש לו ידע נצבר ונסיון, מדוע הוא זקוק ליועצים עם ידע ספיציפי והתנסות בתחום? אותם יועצים שלמדו באוניברסיטה את התחום שלהם, מייצגים לא רק את הידע שלהם, אלא ידע נצבר של אלפי אנשים. רק קורס במטמתיקה שמלמדים בו נניח "חזקות" לוקח ידע של האדם שבכלל גילה את ה"חזקות" וידע של אנשים שפיתחו שיטות לעבוד עם החזקות, וידע של אנשים שהתשמשו בחזקות וידע של אנשים שפיתחו שיטות לימוד וידע של המרצה עצמו (כי אם תרצי לשאול שאלה, את מצפה גם לתשובה מהמרצה). וסך הכל בשיעור אחד על נושא קטן למדת בפועל אולי מ1,000 איש במהלך ההיסטוריה האנושית. אין הבדל בעיני בין שוטטות במודעות או פילוסופיה או פסיכולוגיה או מנהל עסקים או מטמתיקה, לידע הנצבר בעולם ולטכניקות חשיבה שפותחו תמיד יש ערך אדיר. אני למדתי מ"ורדה רזיאל ז'קונט" ובודהא ואושו ודיפאק צ'ופרה "שיחות עם אלוהים" וכל אחד הוסיף המון. וכל אחד מהם (כולל בודהא) למד מקודמיו, כך שהידע שהועבר לי מהם, בעצם שייך לעוד אלפים אחרים. וכאן יש ארבע אופציות לאדם לבחור בהם: 1. ללכת ולשוטט חסר מטרה, יש סיכוי שתתקל בדברים שאף אחד לא חלם עליהם. 2. לשוטט חסר מטרה ואחרי 5 או 10 שנים להגיע למסקנה שכדי להגיע לייעוד שלך עלייך ללמוד למקד את הנתיב דרך למידה ומטרות. 3. מראש ללכת ללמוד לבדוק ולשאול (כל זה מחייב מטרות מסויימות, כי כבר אינך משוטט סתם להנאתך) סביר להניח שתוסיף על הקיים, אולי משהו גאוני, אבל זו תהיה רק הוספה. 4. לשוטט חסר מטרה ולהמשיך כך תמיד. אני אישית הייתי באופציה 2, לא כי בחרתי, אלא כי בכלל לא ידעתי שיש את מה למצוא. מעולם לא אמרו לי שיש תשובות למה שאני מחפש, ושלישם מטרה לא נוגד את חופש היצירה, אלא אפשר לשלב ביניהם. אז שוטטתי הרבה שנים עד שנתקלתי ביצירתיות שלי. ואז לא הייתי מוכן לשים מטרות כדי להשאיר אותה חופשית. בסוף למדתי שאם אני לא שם מטרות ליצירה, היא הופכת לסתם אנרגייה מפוזרת ללא תכלית ולא אגיע לשום מקום שאני מאמין שישרת אותי. אבל זה הנתיב שלי, כל אחד צריך למצוא את נתיבו שלו.

 

[N E T A 2005]

דווקא אני חושבת

שהחשיבה הזו היא אינה חסרת תכלית.גם אם המטרה אינה נקבעת מראש,עדיין בגדול לחשיבה עצמה יש מטרה כך שהיא ממשיכה. באמת זוהי החשיבה המפוזרת שלי,אני אוהבת לחשוב מעבר למה שאני צריכה ואין לי שום כוונות לסור מדרך זו או למצוא לעצמי מטרות יותר ריאליסטיות או שמשרתות אותי כפי שאתה אומר. ובכל זאת אני רוצה לפעמים לדעת איך למקד את החשיבה שלי,במיוחד בשעת דיון שבו עדיף ואהיה ספציפית יותר.הגעתי למסקנה שאני פשוט צריכה להתאמן ותוך כדיי הלמידה עצמה אני כבר אגלה את הדרך..אז מבחינתי זה כן עניין של אימון. אני לא חושבת שאני ארצה לוותר על החשיבה הזו רק בגלל שהיא מפוזרת מידיינכון שזה יותר קשה,אבל זו הבחירה שלי. וכן,כמו שאמרת,לא כל האנשים אותו הדבר. ומסכימה איתך לגביי החלק הראשון של מה שכתבת.

 

[hilabarak]

טוב הבחירה שלך היא כמו שלי

פחות או יותר. לשוטט עד שאת מוצאת את התשובה שלך, בלי מטרה מוגדרת. מכיוון שזה גם היה נתיב שלי, איך אוכל להתווכח איתך ? לפחות אבל יש לך הסבר מדוע החיפוש מפוזר כאשר האינטואיציה יודעת והפה איננו מסוגל להסביר (לי בזמנו לא היה אפילו את ההסבר הזה, פשוט לא הבינו אותי וזה תיסכל אותי).

 

[NETA 2005]

גם אם לא מבינים אותי,

אני למדתי מהנסיון שאני כן יודעת על מה אני מדברת. בדרך כלל זה קורה ע"י כך שאני קוראת משהו ומוצאת בו בול את המחשבה שחשבתי,ואז יש תחושת רווחה שאני לא סתם ממציאה דברים. אבל גם,לא ממש אכפת לי להמציא דברים חוץ מיזה נושאים כאלה מופשטים וערטילאיים,תחושות ומחשבות (גם בלי קשר לפילוסופיה)הם דברים לכשלעצמם מאוד קשים להסברה. אני פשוט חושבת שלעיתים רחוקות אנשים מרגישים שמבינים אותם בשעת דיון,אני חושבת שהמילים לפעמים רחוקות מלתאר מציאות.

 

[hilabarak]

מהניסיון שלי את רוב הרעיונות אפשר

להביע במילים, רק צריך אולי משל או שפה מתטמתית מתאימה. אלו נוצרים כשיש הבנה מלאה של התהליכים. אני אשתמש שוב בידידנו איינשטיין. אני בטוח שהוא לא המציא את ההבנה שחומר ואנרגייה הם תחליפיים. אני גם בטוח שהוא לא המציא כמעט שום תפיסה שתורת היחסות השתמשה בה. אני מאמין שהוא זה שהצליח לסדר את הדבר בסדר הנכון. אם הנוסחא שלו היא E=MC^2 אז נניח לפני שהוא פרסם היית פונה לפיסיקאי והוא היה מסביר לך במילים שאנרגייה עולה אם המאסה עולה וזה קשור במהירות וכולי. אחרי 50 שעות הרצאההיית מבינה שיש קשר בין מהירות למאסה לאנרגייה, אבל לא היית מבינה מה הם רוצים ממך. איינשטיין מגיע שם נוסחא פשוטה על הלוח וכולם מבינים בדיוק מה הוא אומר. הוא אומר שמאסה שמוכפלת במהירות האור שווה לאנרגייה. רוצים לבנות פצצת אטום, אפשר להתשמש בזה. רוצים לנוע בזמן, נא להגיע למהירות האור. תארי לך שהיית רוצה לבנות פצצת אטום לפני ימיו או לנסות להבין למה אי אפשר לנוע בזמן או בכלל איך לנוע בזמן. היית שומעת שנים של הרצאות ועדיין לא היה ברור כלום. נוסחא אחת ואני מסביר לכל אדם שאפילו לא גמר יסודי בידוק מה קורה כאן. זה חוזר מבחינתי תמיד לתחילת הדיון, המשמעות של המבנה והסדר. יש סדר ומבנה נכונים, אז הכל זורם ולא צריך הרבה מילים, משל קטן או נוסחא קטנה מסבירים את הכל. דרך אגב אם שמעת על הספר שיחות עם אלוהים זה הגדולה שלו ובגלל זה הוא רב מכר. בשלושה עקרונות הוא מסביר את בסיס הקיום.