דיווח
כמה הערות לפני ההופעה עצמה: הייתה מטורפת בקהל שרקדה כמו מטורפת. האם היא מטורפת הבית בתמונע או שמדובר בדבר חד פעמי? אלונה דניאל ענקית. גם בתיפוף, אבל בעיקר בגובה. כשכל הנגנים עמדו בשורה הם נראו לידה קטנטנים והיא עוד עם ראסטות אז בכלל. ולהופעה: קורין שילבה בין לבין אנקדוטות על זה שלפני שבוע את יום הולדתה היא העבירה בטיסה, וכמה שהיא שמחה להיות כאן, וחייכה הרבה במהלך כל ההופעה. היא סיפרה על קשר הירח ועוד כל מיני שעשועים שכאלה, למשל ב"שיר בכיף" כשיש את ה "מי אמר שלא נותנים בכיף לחיות" את כל הבית היא דיברה ואז כשהגיעה לשורה המסוימת שאלה את הקהל "מי אמר בעצם? מי אמר?" וסיפקה פרצוף משעשע. אז היה מאוד נחמד. ולשירים עצמם, לא היו הפתעות, זה נראה לי סט קבוע: מ"קורין אלאל" לא היה כלום, ממש רציתי מותק, אבל למי אכפת מה אני רוצה, מ "פירות אסורים" היה את כבשים כמובן ואת פירות אסורים שהיה נפלא. מאנטארקטיקה היה את אנטארקטיקה, הטבעת נפלה ושיר לשירה בהדרן עם אלונה דניאל. מזן נדיר היה את זן נדיר כמובן, שהיה השיר האחרון לפני ההדרן, את מעיין שפתח את ההופעה ואת ימי הפרח והאהבה כמובן. מכשזה עמוק היה את לחיות ואת כשזה עמוק, איפה פירמידות איפה? מתנינענק היה את תנינענק ואת יפה שהיה יפה מאוד, ומהכחול של השמיים היה את מה הפרח, שאחריו מישהי שישבה לידי צעקה לקורין בשנינות רבה: "את הפרח". בהדרן היה את "שיר לשירה", "שיר בכיף" ו"אי שם בלב" שם קורין נתנה לקהל לשיר וליוותה אותנו בקצב משלה. היה נהדר, כיף ופשוט הייתי מאושר להיות כל כך קרוב אל קורין כפרה עליה. מי ייתן ויהיו עוד הרבה הופעות טובות כאלו, ושתתחיל לעבוד כבר על אלבום חדש.