השאלה הזו מתפצלת למספר כוונים ו..
..מצבים ולגבי כל אדם וכל זוג זה מאוד אינדבדואלי. לעיתים ייתכן שמפגש עם חברים הופך למן בריחה מהקשר או תירוץ נוח, וייתכן זה באמת בא על חשבון הקשר ויש עוד המון סיבות ועניינים שזה באמת מאוד תלוי בתמונה הכוללנית. יש זוגות שפיתחו לעצמם תחביבים משותפים והזניחו את כל השאר ויש כאלה שרוב הזמן שלהם הולך לפעילות האישית ומעט מאוד זמן לזוגיות.. ויש כאלה שכל כך עסוקים עם עבודה ולימודים ואת המעט זמן שיש צריכים לדעת איך לפצל בין הזוגיות והתחביבים האישיים והחברים ובאיזשהו מקום תבוא התנגשות אפילו אם לכולם יש כוונות טובות. אם מבחינתי, אז אם מדובר בפגישה ראשונה או תחילת קשר בדרך כלל תהיה העדפה ברור לכיוון הקשר, ואם זה בהמשך, לדעתי, חשוב לשמור על הפעילויות האישיות ולנסות לתמרן או לשלב את הקשר בינהם. אם באופן קבע אצטרך לוותר על משהו שאהוב עליי, זה יהיה מאוד מעציב וחבל. אם באופן מיוחד או מדי פעם זה לא ממש נורא. זכור לי מקרה שפעם לקחתי קורס באיזה סוג של התעמלות (לא להאמין על פדלאה שכמותי..) וזה היה 3 פעמים בשבוע והתנגש עם הימים שהייתי נפגשת עם חברי דאז, אז בימי שלישי פשוט נפגשנו לזמן קצר יותר וויתרתי על ימי שישי בקורס. איכשהו ניסינו לפשר (במקרה זה - בעיקר על חשבוני). בהזדמנות אחרת היתה לאמא שלו יומולדת והוא לא הגיע למסיבה, כי פשוט רצינו להיות יחד אחרי הרבה זמן בנפרד.. זה לא היה ויתור עבורי בשום צורה מכיוון שלא הייתי מונעת ממנו לעולם לחגוג עם אמו ביום הולדתה, אך בכל זאת זה היה ויתור למען הזוגיות והוא חטף לא מעט ריקושטים על כך..