אהלן וערב טוב

[boazt25]

אהלן וערב טוב

בשעה טובה נולד בננו הבכור דרור ביום ראשון בשעה 23:07. הוא תינוק יפהפה שקל בעת הלידה 3.526 קילו וזה אחרי שאמרו לנו שבוע לפני באולטרהסאונד שהוא כבר 4 קילו. היום היינו אמורים להשתחרר, אלא שאז "החליט" הקטן שהיום פורים ולמה לא להתחפש ללימון? התגלה שיש לו ערך 19 של בילורובין, קרי צהבת. כמובן שמיד הוחל טיפול בפוטו והוא בהשגחה ומוצא אך ורק להנקות. הלילה עוד אישרו לאישתי להישאר, אלא שמחר כבר לא בטוח שתוכל להישאר והרופאים לא אופטימיים שניתן יהיה לשחררו מחר. אני אמור ללכת מחר לחתונה של קרובי משפחה, וביום שני תיכננו את הברית אבל עכשיו כבר לא איכפת לי מכלום, אני רוצה אותו איתנו בבית בריא. קשה לנו מאוד המחשבה שנאלץ להשאיר אותו מחר לבד בבית חולים וללכת בערב הביתה. לא שאנחנו לא סומכים על הצוות, אבל פתאום למצוא את עצמנו רחוקים ממנו כשהוא צריך אותנו אשמח לשמוע מהורים שעברו משהו דומה איך מתמודדים עם מצב כזה ?

 

[shno]

קודם כל - המון מזל טוב!

אין לי שום ניסיון עם צהבת (אצל איתן היה חשד לצהבת שהופרך די מהר, כך שלא התמודדנו עם העניין מעבר לחשש הקל עד שהופרך החשד) אבל אני יכול לתאר לעצמי כמה זה קשה להתרחק מהבן שלך כשהוא כל כך קטן וכל מה שאתה רוצה זה להיות איתו, לחזק אותו, לתמוך בו ולעזור לו בכל דרך שתוכל. מצד אחד, האינסטינקט אומר לי שלא הייתי הולך הביתה. הייתי יושב במסדרון הכי קרוב שרק אפשר, נכנס לתינוקיה להיות לידו בכל רגע שניתן, ולא זז משם עד שמשחררים אותו. מצד שני, אנחנו גם אנשים רציונליים, ואנחנו יודעים שזה לא בהכרח יעזור באיזו שהיא דרך, ואולי צריך למצוא את הדרך לשים קיר מול הרגשות, להיות קרים ומחושבים, לחזור הביתה, לנוח ולאגור כוחות, להגיע לבית החולים מספר פעמים כדי להניק, כדי לתת את המגע והחום שרק ההורים יכולים לתת, כדי להתעדכן במצב. שורה תחתונה - לא יודע באיזו משתי הדרכים הייתי בוחר ברגע האמת. מקווה שזה יהיה לפרק זמן מ-א-ו-ד מוגבל וקצר ושמהר מאוד תחזרו שלושתכם הביתה לתחילת החיים האמיתיים כהורים, כמשפחה עם ילד. שוב המון מזל טוב!

 

[Master Stav]

מזל טוב .....

כמי שהיה שם ועבר בדיוק סיפור דומה ..... נישארתי איתה ....לא עזבתי אותה לדקה ...... קח בחשבון שאני פולני

 

[ronnm]

אנחנו עברנו את זה ובגדול

הנסיך שלנו נולד חודש וחתי לפני הזמן, לכן הוא נשאר לבלות עוד שבועיים וחצי בפגייה, ככה שיש לי ניסיון רב בלהשאיר ילד לבד בבית חולים וללכת הבייתה. שמע, אין לי הרבה מה להגיד, זה מצב קשה ללא ספק, אבל זה עובר, ובסוף זה הופך לזיכרון רחוק. תנסו להיות איתו כמה שתוכלו, אל תשכחו על הדרך לדאוג גם לעצמכם. אל תתישו את עצמכם עוד לפני שהבאתם אותו הבייתה, כי אז הוא יצטרך את ה-100 אחוז שלכם. המון מזל טוב, שתדעו רק אושר

 

[hag70]

דבר ראשון - מזל טוב../images/Emo95.gif../images/Emo213.gif

גם לנו אין נסיון דומה. אני מניח שהייתי נשאר איתו כמה שרק אפשר, אפילו רק אחד מכם גם אם זה אומר ל"הלחם" בצוות (וזה נכתב במרכאות כי אל בטוח שממש צריך לריב איתם, אלא יותר ללחוץ עליהם לקבל את מה שאתם רוצים). אין לי תובנות מעבר לזה. העיקר שיהיה בריא ותזכו כולכם להיות בבית בשקט ובנחת כמשפחה חדשה. כל השאר באמת פחות חשוב

 

[boazt25]

תודה רבה לכולם

חזרנו הביתה עכשיו אישתי ואני בשביל לנוח. הערכים של הצהבת ירדו בצורה יפה וכרגע כמו שזה נראה אם הכל יהיה בסדר הוא ישתחרר מחר. אנחנו אמנם קצת מרגישים אשמים שהשארנו אותו לבד אבל יודעים שהוא בידיים טובות.הגענו למסקנה שעדיף לנוח לפחות לילה אחד, כדי שבין אם ישוחרר מחר או חלילה (טפו טפ) יצטרך להשאר גם בסופ"ש שיהיה לנו קצת כוח. תודה לכולכם על התשובות

 

[חנול]

תנסו לא להרגיש אשמים

כי אתם לא, וכי זה לא עוזר לאף אחד. תקחו את זה כהזדמנות אמיתית לצבור כוחות להמשך השבוע, שיהיה לא קל. חוץ מזה, המון מזל טוב, אבל זה ממש לא לעניין לספר לנו כאלו סיפורים, ולא לשים תמונה???????!!!!!!!!!!!!!!