הייתי יכולה לתת פה מלא עצות,
אבל האמת היא שאני לא ממש האדם לייעץ, כי הדמויות שלי בונות את עצמן, והן הרבה פעמים יוצאות שונות לחלוטין ממה שתכננתי אותן... בכל אופן, מה שאני לא אוהבת לקרוא בסיפורים: 1. הכלל הידוע והותיק מכל - תראה, אל תגיד. יותר מדי כותבים חובבים מספרים לנו על יוסי, שהיה טיפוס עקשן מאד, חכם מאד, בעל יכולות כישוף מדהימות ונטייה להסתבך בצרות, במקום לספר לנו על יוסי, שפעם במסיבה בבית הספר, בעקבות התערבות עם חברים, גרם לתחתונים של כל הבנות ליפול באמצעות כישוף שהוא אפילו לא ידע שהוא יכול לעשות, ואחר כך נורא הצטער על זה, ולכן הוא... 2. להתרחק מקלישאות. יש נטייה איומה לעשות את הגיבור הראשי מושלם - בעל טוב לב אינסופי, יפה כמו מלאך, גבוה חסון ושרירי או גבוהה חטובה ומדהימה ביופיה, ירוק/כחול עיניים וכן הלאה. אז קודם כל - מה יש לכם כל כך הרבה ממראה חיצוני? תעזבו, זה לא באמת מעניין. שימו לב שבספרים הכי טובים, הרבה פעמים אתם לא באמת יודעים איך נראים הגיבורים, אלא אם כן המראה שלהם ממש רלוונטי, ובדרך כלל אתם מציירים לכם אותם בדמיון. את מי מעניינים כל הפרטים האלה? ושנית - למה לא ליצור גיבורים קצת יותר אמינים? נגיד, כאלה שנראים כמו סתם בני אדם? כאלה שהם לא מושלמים? כאלה שלא נועדו-מלידתם-להיות-גואלי-האנושות-ורק-הם-לא-יודעים-על-זה, אלא שהגיעו לשם לאחר מאמצים מרובים או במקרה? 3. לא כל כך לגבי הדמות הראשית - יש המון כותבים שמשקיעים המון בדמות הראשית, ושוכחים את כל האחרות. אז גם האחרים בסיפור לא אמורים להיות קרטוניים...
