אהלן חברים שבוע פצצות שיהיה ../images/Emo13.gif
עכשיו אני קורא את הספר הראשון בסדרה יומיים עברו ני לקראת הסוף. גדול. תכלס תמיד הייתי קורא כאלה ספרים המום ממה שאני מגלה הפעם באתי לזה אחרת. כל מה שלמדתי דון חואן וקסטנדה ומהאינטרנט שישבתי הרבה וחיפשתי, ופילוסופיה פסיכולוגיה פיסיקה, וממהרג'י שהוא המורה שלי, ומברסלב וההתבודדות והדיבור עם השם, ובעיקר כמובן כמובן כמובן מה שלמדתי בשיחות שלי עם השם ובפעמים שנכנסתי פנימה לתוכי והבנתי מזה המון. סתם שיתוף קטן, כל ההבנות האלה באו לי בצורה כזאת שמשהו הטריד אותי ואז הגעתי לנעלה שלי ומהסתכלות על האור שאני עשוי ממנו ומזה שהבורא פה לאט לאט לאט פתאום זה נהיה ברור מה התשובה לא במילים פשוט יש לי שאלה, ואז שמחה אין סופית מלטפת אותי וזה עונה על כל שאלה (היה קטע שבערך כתוב נשמע שאתה חוזר על עצמך, ואז התשובה היא שאתה שואל אותם שאלות בווריאציות שונות אני נאלץ לענות). בעקרון אני לא יכול לדעת אם באמת ניל ישב וקיבל את זה כמילים או כמסר או כליטוף ופשוט מצא דרף ספרותית להעביר את ההארות שלו וזה לא אכפת לי כלכך, ספר יפה (מזכיר לי את היומן שלי, היומן שכתוב והיומן שבראש) אני גם בא ממקום של אמונה ביהדות בהלכה וכל זה אז מידי פעם עצרתי לחשוב, לא ערער לי את האמונה אבל זה גם לא משנה לכם אני מניח אני לא רוצה לשגע אותכם רק לאחל לכם המון בהצלחה בהתקרבות להשם יתברך ולהיות הנעלה שבכם, ואם מישהו פה גם בא ממקום של בלבול עם היהדות אני רואה פה עניין של המשגה הרבה פעמים פה כתוב "אני" או אלוהים" כי ככה ניל רוצה לכתוב ובתנך כתוב ההפך כי ככה הם רצו לכתוב אל תשכחו שהעיקר זה החוויה וההתקרבות לאין סוף ואם שאלה מטרידה תשאלו את הבורא הליטוף שלו יענה לכם! אם אתם בוחרים להאמין בהלכה זה גם בחירה. בעיקרון היה לי הרבה שאלות כמו למה דווקא יהודים או למה כשאני יכול להבין את זה לבד התשובה שקיבלתי מההרגשה היא וואללה הם היו קרובים אליו קיבלו בונוס של הלכה מדוקדקת איך להיות כמוהו טיפ מהבורא עצמו אבל שוב בחירה של כל אחד להאמין במה שהוא רוצה ולקבל את החוק הזה בדרך שלו. העיקר זה הקירבה עצמו העיקר זה החוויה עצמה העיקר זה השמחה עצמה! אגב הספר הזכיר לי קצת את "מועדון קרב" כשראיתי את הסרט קיבלתי את זה כשתי הצדדים שיש לי בראש הנעלה והלא נעלה, ושם יש ת טיילר דירדן שהוא הנעלה והדמות הראשונה (שלא אומרים את השם שלה אני חושב) שהיא גם אני, ואני בוחר מה להיות, אז כשאני מקשיב עם מלוא תשומת הלב שלי אני הטילר דירדין הזה ואם לא אני סתם. קיצר זה "דעתי" על הספר, לא ממש דעה כי מה זה דעה זה קקי כל דעה יש לה חברה אחת הפוכה. תהנו מהחיים האלה המון המון המון חברים שלי אחים שלי אפילו אם תנסו לברוח מהשם לא תצליחו, ולמה לכם לברוח מאושר שכזה
עכשיו אני קורא את הספר הראשון בסדרה יומיים עברו ני לקראת הסוף. גדול. תכלס תמיד הייתי קורא כאלה ספרים המום ממה שאני מגלה הפעם באתי לזה אחרת. כל מה שלמדתי דון חואן וקסטנדה ומהאינטרנט שישבתי הרבה וחיפשתי, ופילוסופיה פסיכולוגיה פיסיקה, וממהרג'י שהוא המורה שלי, ומברסלב וההתבודדות והדיבור עם השם, ובעיקר כמובן כמובן כמובן מה שלמדתי בשיחות שלי עם השם ובפעמים שנכנסתי פנימה לתוכי והבנתי מזה המון. סתם שיתוף קטן, כל ההבנות האלה באו לי בצורה כזאת שמשהו הטריד אותי ואז הגעתי לנעלה שלי ומהסתכלות על האור שאני עשוי ממנו ומזה שהבורא פה לאט לאט לאט פתאום זה נהיה ברור מה התשובה לא במילים פשוט יש לי שאלה, ואז שמחה אין סופית מלטפת אותי וזה עונה על כל שאלה (היה קטע שבערך כתוב נשמע שאתה חוזר על עצמך, ואז התשובה היא שאתה שואל אותם שאלות בווריאציות שונות אני נאלץ לענות). בעקרון אני לא יכול לדעת אם באמת ניל ישב וקיבל את זה כמילים או כמסר או כליטוף ופשוט מצא דרף ספרותית להעביר את ההארות שלו וזה לא אכפת לי כלכך, ספר יפה (מזכיר לי את היומן שלי, היומן שכתוב והיומן שבראש) אני גם בא ממקום של אמונה ביהדות בהלכה וכל זה אז מידי פעם עצרתי לחשוב, לא ערער לי את האמונה אבל זה גם לא משנה לכם אני מניח אני לא רוצה לשגע אותכם רק לאחל לכם המון בהצלחה בהתקרבות להשם יתברך ולהיות הנעלה שבכם, ואם מישהו פה גם בא ממקום של בלבול עם היהדות אני רואה פה עניין של המשגה הרבה פעמים פה כתוב "אני" או אלוהים" כי ככה ניל רוצה לכתוב ובתנך כתוב ההפך כי ככה הם רצו לכתוב אל תשכחו שהעיקר זה החוויה וההתקרבות לאין סוף ואם שאלה מטרידה תשאלו את הבורא הליטוף שלו יענה לכם! אם אתם בוחרים להאמין בהלכה זה גם בחירה. בעיקרון היה לי הרבה שאלות כמו למה דווקא יהודים או למה כשאני יכול להבין את זה לבד התשובה שקיבלתי מההרגשה היא וואללה הם היו קרובים אליו קיבלו בונוס של הלכה מדוקדקת איך להיות כמוהו טיפ מהבורא עצמו אבל שוב בחירה של כל אחד להאמין במה שהוא רוצה ולקבל את החוק הזה בדרך שלו. העיקר זה הקירבה עצמו העיקר זה החוויה עצמה העיקר זה השמחה עצמה! אגב הספר הזכיר לי קצת את "מועדון קרב" כשראיתי את הסרט קיבלתי את זה כשתי הצדדים שיש לי בראש הנעלה והלא נעלה, ושם יש ת טיילר דירדן שהוא הנעלה והדמות הראשונה (שלא אומרים את השם שלה אני חושב) שהיא גם אני, ואני בוחר מה להיות, אז כשאני מקשיב עם מלוא תשומת הלב שלי אני הטילר דירדין הזה ואם לא אני סתם. קיצר זה "דעתי" על הספר, לא ממש דעה כי מה זה דעה זה קקי כל דעה יש לה חברה אחת הפוכה. תהנו מהחיים האלה המון המון המון חברים שלי אחים שלי אפילו אם תנסו לברוח מהשם לא תצליחו, ולמה לכם לברוח מאושר שכזה