ברוכה הבאה!
או כמו שנוהגים להגיד וויקנים - "merry meet". נתחיל מהחלק הקל: מאמרים וקישורים תוכלי למצוא כאן וגם באתר המעולה של
כרמית (שם גם יש סקירות והמלצות לספרים, כולל תוכנית לימודים מפורטת). יש עוד אתרים ופורומים בנושא באינטרנט הישראלי, אבל חבל להתחיל הכל בבום אחד גדול, ואני בטוח שבסופו של דבר תכירי את כולם... עכשיו, מה עושה וויקאן לוויקאן? אני חושב שהצלחת לגעת באחת השאלות המהותיות יותר בוויקה. ישנן כמה גישות לנושא - ואם תשאלי וויקאן (או מי שמקורב לוויקה בצורה כזו או אחרת) תקבלי לפחות שתי תשובות שונות - מאותו אדם. אז מאיפה להתחיל את "מיהו וויקאן"? (בכוונה על משקל "מיהו יהודי" דווקא לשם הניגוד). אני אתחיל בדעתי האישית שלי: וויקאן הוא מי שמאמין בעקרונות הוויקה - אך גם
חי לפיהם וגם עוסק ב
עשיה הוויקנית. בעיני, מי שאומר שהוא וויקאן, ולדידו הדבר מסתכם בלהאמין ב"אל ואלה", לדעת שיש שמונה חגים בשנה ולהגיד ש"כל עוד לא תפגע באיש, עשה את שתרצה" - בעיני, הוא לא וויקאן. הוא סתם dabbler (בעצם "משחק כאילו"). בעיני. יהיו כאלה שלא יסכימו איתי, במיוחד כל אלה ששייכים לקבוצה של האנשים האלה. מה לעשות, אף אחד לא אוהב שאומרים לו "אתה לא מה שאתה חושב". דיעות נוספות הן כאלה: בוויקה המכונה וויקה "מסורתית" (הכוונה היא השתייכות למסורת וקוון) רבים נוטים לדעה כי בעצם רק מי שנחנך חניכה מסורתית ראוי להקרא וויקאן. יש כאלו שיגידו כי אפשר לעשות חניכה עצמית. אחרים יגדילו לעשות ויאמרו כי בעצם האלה והאל הם החונכים אותנו, גם בלי טקס חניכה כזה או אחר. עוד גישות קיימות, אני בטוח שתתקלי בכולן. עכשיו לחלק השני, על ה"הבדל": בעקרון, רצה לה בין הוויקנים הדיעה כי מי שרוצה להיות וויקאן צריך ללמוד שנה ויום - ואז הוא יכול לעבור טקס חניכה. זה קצת מפספס את המטרה המקורית של התקופה הזו... זה לאו דווקא שנה ויום - זה יכול להיות הרבה יותר, תלוי כמובן במסורת ובקוון אליו האדם רוצה להכנס. אותן השנה ויום (ששוב, זה לאו דווקא לא שנה ויום) הן תקופה שבה חברי הקוון לומדים להכיר את הבן שמולם, ליצור איתו קשרים שהם דווקא יותר חברתיים - ולתהות על קנקנו והאם הוא יתאים למסורת ולקוון המסויים ההוא. לפעמים אדם נדחה אחרי תקופה מסויימת - זה לא אומר שהוא לא "מתאים להיות וויקאן" אלא שאולי הוא לא מתאים לאותו קוון ספציפי. רבים מאלו שלומדים וויקה לבד, במתכונת ה- solitary (ה"יחידני/ת"), לוקחים את השנה ויום כמעין תקופה שבה הם לוקחים עליהם ללמוד את הוויקה, להכיר את האלים - ולהכיר את עצמם. רבים מתחילים תקופה זו במעין טקס של התחייבות (Dedication), אך זה גם כבר לאחר הכרות מסויימת ורצון ללכת בדרך הזו. וויקנים יחידנים רבים עושים גם טקס "חניכה עצמית" בתום התקופה, אם הם רוצים להמשיך - או את טקס ההתחייבות (במיוחד אלו שמוצאים במילים "חניכה עצמית" אוקסימורון משעשע... כמו לתת לעצמך תואר ראשון במדעי המחשב...). המממ... כרגע, אני כבר לא זוכר מה עוד רציתי לכתוב, אולי זה יבוא לי אח"כ. ברוכה תהיי!
