אהלן, חדשה פה 
לאחרונה התחלתי לטייל לפני העבודה בתל אביב בעיקר במרכז העיר. אני כל כך מתלהבת מהעיר הזאת, מהאנשים שבה, ולו היו משלמים לי לתעד את הרשמים שלי מההתבוננות שלי בעיר, הייתי קופצת מהשמיים על ההזדמנות הזאת.. והנה אחד מהרשמים שלי, אשמח לשמוע תגובות, ואשמח גם אם לא יהיו תגובות. הרעש המטריף של המזגן, כמו מכניס אותך לאווירה של מפעל ומנגד הטבע הנראה כמלאכותי, אך לא. ניגודים על פני ניגודים המתבטאים בשיחי הטרופיקנה השולחים אותך למקום אקזוטי אך משהו קורע אותך, מכניס אותך לרעש האורבני, לבטון, למתכת, לזכוכית. 3 עולמות שאינם משתלבים כלל וכלל היוצרים תחושת פניקה, בלבול וחוסר סדר, ואף מוביל לתחושה מלאכותית משהו. העצים האורבניים הנראים עמוסים לעייפה, מבקשים למות, תלושים, נמצאים בזרותם לצד החומרים המתנשאים של בטון וזכוכית עם בובות בעלות הפוזה המעצבנת, כרותות ראש המשווקות את גופן המלאכותי והמושלם הנוצר במכונה, כשלבושן אינו שלהן, הנחטף על ידי זרועות החמדנות והתאווה. 50 אחוז הנחה מבקשים הם לומר, מכשפים את העוברים והשבים ובולעים כמלכודת טרפים את הרוחות המסכנות אשר בעצמן נכלאו בידי המילים, ועל אף הפרצה הסדוקה אותה הם יודעים היטב, אין הם הופכים את עורם ויוצאים החוצה לחופשי.
לאחרונה התחלתי לטייל לפני העבודה בתל אביב בעיקר במרכז העיר. אני כל כך מתלהבת מהעיר הזאת, מהאנשים שבה, ולו היו משלמים לי לתעד את הרשמים שלי מההתבוננות שלי בעיר, הייתי קופצת מהשמיים על ההזדמנות הזאת.. והנה אחד מהרשמים שלי, אשמח לשמוע תגובות, ואשמח גם אם לא יהיו תגובות.
הרעש המטריף של המזגן, כמו מכניס אותך לאווירה של מפעל ומנגד הטבע הנראה כמלאכותי, אך לא. ניגודים על פני ניגודים המתבטאים בשיחי הטרופיקנה השולחים אותך למקום אקזוטי אך משהו קורע אותך, מכניס אותך לרעש האורבני, לבטון, למתכת, לזכוכית. 3 עולמות שאינם משתלבים כלל וכלל היוצרים תחושת פניקה, בלבול וחוסר סדר, ואף מוביל לתחושה מלאכותית משהו. העצים האורבניים הנראים עמוסים לעייפה, מבקשים למות, תלושים, נמצאים בזרותם לצד החומרים המתנשאים של בטון וזכוכית עם בובות בעלות הפוזה המעצבנת, כרותות ראש המשווקות את גופן המלאכותי והמושלם הנוצר במכונה, כשלבושן אינו שלהן, הנחטף על ידי זרועות החמדנות והתאווה. 50 אחוז הנחה מבקשים הם לומר, מכשפים את העוברים והשבים ובולעים כמלכודת טרפים את הרוחות המסכנות אשר בעצמן נכלאו בידי המילים, ועל אף הפרצה הסדוקה אותה הם יודעים היטב, אין הם הופכים את עורם ויוצאים החוצה לחופשי.