אהלן לכולם זקוקה לנסיונכם

[אורשי1]

אהלן לכולם ../images/Emo13.gif זקוקה לנסיונכם

מזמן מזמן לא ביקרתי, ואני חייבת לומר שהפורום תמיד מרגש אותי ומחמם את הלב. יונתן שלנו כבר בן 8 חודשים כמעט והרגליים שלו ללא המכשיר נראות נורמליות לחלוטין עד שלפעמים קשה לא להטפתות ולהוריד לו את המכשיר לתמיד.( אנחנו כמובן לא עושים זאת ). עד כמה שהבנו מד"ר וייגל המקסים משניידר וד"ר בראון, ההקלה במספר שעות המכשיר תבוא בשלב בו יונתן יעמוד על רגליו ויאחוז במוט הלול למשל, ואז רק בשעות השינה הוא יהיה עם המכשיר. הכל טוב ויפה אבל יש לי שאלה חשובה מאד לבעיה שיש לנו: איני יודעת אם הבעתיות ברגליים היא המקור או שיש לה משקל מסוים בבעיה אבל יונתן חלש בחגורת הכתפיים, הוא אינו נשען גבוה על המרפקים, הוא מרים את ראשו יפה מאד למעלה אבל לא נעזר באמות הידיים במידה ובדרך הרצויה לגילו. יחד עם זאת, הוא כן מתהפך , רגליו מאד חזקות. נכון להיום איננו רואים כיצד הוא יביא את עצמו למצב של ישיבה שלא לומר לעמידה ...זה קצת מדאיג אותנו, הרי ברור שהמוט מפריע. אני גם יודעת שהתפתחותל זה דבר אינדבדואלי ורצוי לא להתחיל עם השוואות, אבל בכל זאת, בתוכי אני מרגישה שהדניס בראון מעכב התפתחות. איך שאני משחררת לו את המכשיר בזמן אמבטיה, יונתן מחייך חיוך גדול ומקרב את כפות רגליו לומר להם שלום מקרוב

. אשמח לשמוע אם נתקלתם בתופעה של התפתחות לקויה בעקבות הדניס בראון, ואם כן אז איך הדברים הסתדרו. אני חייבת לציין שיש לנו פגישה בדצמבר בשניידר, הרופאים מאד מרוצים מההתקדמות אבל בדצמבר יונתן יהיה בן 10 חודשים וחבל לי על כל דקה, השארתי הודעה לוייגל אבל אקבל תשובה לכשישוב מחו"ל. ( גם פיזיוטרפיה עשינו אבל הפסקנו עקב מעבר דירה , נחזור לזה בקרוב) תודה תודה וחתימה טובה, אורית

 

[פרלמנים]

הי אורית

בעניין ההתפתחות-עדיין אין לי את הניסיון הנדרש.... היום אנחנו קונים את הדניס הראשון שלנו! אבל אני יכולה להגיד לך שהמחליפה של וייגל (דר' בקר) שהיום אנחנו נהיה אצלה בפעם השנייה, (כי הוא בחו"ל כבר שבועיים) מאוד מקצוענית ונחמדה. קוראים לה דר' טלי בקר והיא אורטופדית בכירה בשניידר, לפעמים אפילו יותר קל לדבר איתה מאשר עם וייגל. תרימי לה טלפון ותנסי. היא נמצאת היום בשעוות הבוקר ואולי גם מחר. בהצלחה ותודה על המכתב במייל. ג'סיקה

 

[אורשי1]

תודה ג'סיקה

אני אנסה ליצור איתה קשר אבל אני בספק אם יהיה לה זמן לדבר בטלפון...

 

[טאניוש]

הוא ידביק את הפערים

אין לי ספק שדניס בראון עיכב את התפתחות הילד שלי. אני יודעת שיש ילדים שעושים הכל עם דניס בראון, אבל לא כולם. לאון שלי התפתח לפי הספר, שלב שלב- התהפך, זחל, התיישב נעמד, הלך-אבל מאוחר יותר מרוב הילדים בסביבה. הוא הדביק יפה את כל הפערים עד גיל שנה וחצי.

 

[אורשי1]

עיכוב בהתפתחות

תודה, זה מעודד.

 

[מטיסת שבלולים]

שלום שלום

נכתבו לאחרונה בפורום כמה דיונים בהם הוזכר טיפול בפלדנקרייז. (תריצי חיפוש). יש גם פירוט על אושרי באתר שלנו- על הטיפול באמצעות פלדנקרייז. אושרי לא נהנה בזמן ה"שיעור" אך קיבלתי הדרכה מעולה ותירגלנו בבית. אושרי נולד עם גמישות יתר והיפוטונה, אין לי ספק שאלמלא הפלדנקרייז הוא היה מחכה הרבה זמן עד שהיה זז. בהצלחה.

 

[תחיצ]

לגבי התפתחות../images/Emo60.gif

|מלאכי שלנו (בן 10 חודשים, וואוו איך הזמן טס

) מתפתח מאד יפה מבחינת ההתפתחות המוטורית. הוא התהפך - עם הדניס בראון, לפני החברים שלו במעון. הוא זוחל - מהר ויפה, וגם הפעם מוקדם מיתר בני גילו. בימים האחרונים הוא התחיל לעמוד (ללא הדניס) אבל סה"כ אין השפעה של הדניס בראון על ההתפתחות. אמרה לי לא מזמן חברה, שיש השפעה כללית של עיכוב בהתפתחות בגלל כל מיני אביזרים שאנחנו משתמשים בהם כמו "דפני" באמבטיה ועוד דברים שנותנים לילד פחות יכולת או מוטיבציה להפעיל שרירים שזה קצת קשה. לדעתי, כדאי לך לנסות לגרום לו להפעיל שרירים רדומים (לנסות להגיע לדברים, למתוח ידיים, וכדומה). אני ממש לא אשת מקצוע, אבל שווה לנסות. בכל מקרה, בהצלחה

 

[גן עדן היחידה]

היי אורית

ראשית, מה שלומכם? אני בשוק שיונתן כבר בן 8 חודשים, איך הזמן עובר זה לא ייאמן!!!! לגבי ההתפתחות שלו, אני יודעת ויכלתי כבר להבחין שילדי הקלאב פוט למינהם יותר חזקים מכל אחד אחר, אני בטוחה במאה אחוז שכאשר הוא יהיה מוכן פיזית ואולי גם נפשית להתפתח, הוא יתפתח בכל התחומים, מנסיון,,,, כל דבר שלא לחצתי עד היום על תמיר, הוא הגיע לכך לבד ללא עזרה,,,, בכל מקרה, אם את ממש דואגת, אולי כדאי שתפני לטיפת חלב ותתייעצי איתם אולי במידה הצורך יתנו לך לבצע פיזיוטרפיה לחיזוק חגורת הכתפיים, פיזיוטרפיה שלדעתי לא קשורה בשום דרך לקלאב פוט לילה טוב אורית

 

[דיקלה25]

מבינה לליבך..

היי אורית, מה שלומך? אני כל כך מבינה אותך שאין לך מושג, מורן שלנו כבר בן 7.5 חודשים ויש לי תחושת בטן מאוד לא נעימה שהוא כמו תקוע במקום, אני חייבת לציין שהוא התהפך מהר יחסית (3.5 חודשים בערך) ועמד על ארבע /שש כבר בגיל 6 חודשים בערך, אבל להתיישב הוא ממש ממש לא מצליח עם המכשיר, איך בכלל זה אפשרי??? הוא מצליח בקושי רק כשהוא בלי המכשיר בזחילה לאחור ואז איכשהו מביא את עצמו למעין ישיבה כפופה, אני בטוחה שאם היו לו עוד כמה שעות "לתרגל" הוא היה מצליח לרכוש יותר מיומנות ובטחון. אני כל כך מתוסכלת שאני רואה אותו שבא לי לבכות לפעמים... שלא נדבר על זה שהוא ממש לא זוחל קדימה, הוא רק זוחל אחורה ולא מצליח להביא את עצמו אפילו לקפץ קדימה, יש לו לדעתי גם קצת פחד מזה כי הוא עומד על ארבע עמידה גבוהה ולפעמים הוא נופל כל כך מהר על הצד וחוטף מכה בראש או בגב ומתחיל ממש לבכות. אני גם מרגישה שהוא יחסית חזק ברגלים (למרות שהוא הילד הראשון שלי ואין לי מקור להשוואה) בקיצור, אני מבינה אותך לחלוטין, אני כמוך גם חשה שהדניס בראון מעכב מאוד התפתחות שהיתה יכולה להיות כל כך טבעית וחלקה לילד וחבל... גם אני מטופלת אצל ד"ר וייגל וכשהיינו אצלו לפני כחודש, כל כך רצינו שהוא יוריד לנו בשעות אבל הוא התעקש שמורן ימשיך להיות רק שעה בלי המכשיר עד שהוא יתחיל לעמוד בכוחות עצמו. דרך אגב, התור הבא שלנו אצלו הוא כשמורן יהיה כמעט בן 11 חודשים (בינואר), אני כל כך מקווה שדברים ישתנו.. בשביל שתינו. בהצלחה לכולנו דיקלה

 

[מטיסת שבלולים]

דיקלה תתעודדי ותפני לעזרה

אני גם מכירה את ההרגשה המתסכלת שכבר כל כך רוצים ששהילד יתחיל לעמוד... פני לפיזיוטרפיה, או לפלדקרייז, תעזרי לו קצת, מגיע לו הרי. המון ילדים נמצאים במצב התפתחות של מורן בגיל שאת מתארת. (אולי הרב אפילו?). המון זחילות אחורה, להתיישב זה מאוד קשה והרבה זוחלים לפני למתיישבים. בלי קשר לנעליים. פשוט משכיבה על הבטן עוברים ל6 וזוחלים, הרבה מאוד זוחלים קודם אחורה. עם קצת הנחייה תרגישי פחות חסרת אונים. לעצמך תפני לפיזיוטרפיה או משהו אחר שפשוט ירגיעו אותך. למשל שניים שלושה שיעורי פלדנקרייז, שהמדריכה תראה לך מה לעשות ואיך, בבית כשאת לבד עם מורן. אצל אושרי זה עבד פלאים. ילדים נופלים- זה בא עם התפקיד! כלל של הגננת של אושרי. היא אמרה את זה פעם כל כך בפשטות ועשתה לי קצת שינויים בפרופורציות. (לא שיש לי ביקורת לפורפורציות שלך שתכל'ס לא ידועות לי, סתם אנקדוטה (-: )

 

[דיקלה25]

עוד לא שם..

היי מטיסת שבלולים, קודם כל להתעודד אני מצליחה בכל פעם שמורן צוחק, זה מאיר לי את היום ושווה את הכל. לא דיברתי על עמידה, בכלל בכלל לא, אני ממש לא מצפה שהילד כרגע יתחיל לעמוד,אלא על זחילה. אני פשוט רואה על הילד שהוא בעצמו מתוסכל מהמכשיר, כאילו הוא רוצה לזחול קדימה ופשוט לא יודע איך! ידוע לי שזחילה אחורה זה שלב נורמלי בהתפתחות אבל אני לא יודעת כמה זמן הוא אמור להמשך (כבר חודש...) מורן הוא ילד פעיל תודה לאל, אוהב מאוד לקפוץ כשהוא עלינו ואוי ואבוי אם אנחנו לא משמשים כטרמפולינה אנושית. אולי זה ישמע לך מצחיק אבל נראה לי שהוא ממש מתייאש מהמכשיר הזה, הוא אולי לא יכול לאמר לי את זה במילים אבל אני מרגישה את זה כאמא, הוא משדר את זה בבכי שלו, במבט הנזקק הזה שלו שפשוט אומר לי שאין לו מושג איך מתפקדים בזחילה עם הדבר הזה... יכול להיות שאני פסימית מדי עכשיו ואולי עוד כמה שבועות הוא יפתיע אותנו. אולי אני מרגישה את הלחץ ההתפתחותי הזה כי אני יודעת שלמורן יש קלאבפוט ואולי אם לא היה לו בכלל לא הייתי מוטרדת מזה, לכי תדעי. לגבי פיזיוטרפיה, אני לא יודעת כמה זה יעזור ברמה של תפקוד עם המכשיר, פלדנקרייז נשמע כאופציה מעניינת יותר אבל אני לא מרגישה שאני עדיין שם, אני מניחה שאם מורן יגיע לגיל 10 חודשים ללא זחילה קדימה, אני אפנה לדרך הזו. כרגע אני רוצה לתת לו עוד מרחב, לאפשר לו באמת להתפתח בכוחות עצמו. ובאשר לנפילות, אני יודעת שזה טבעי ובגלל שאני מזכירה לעצמי את זה לא טסתי איתו לבית חולים כששמעתי את הראש שלו נחבט ברצפה.. כפי שאמרתי, אני מקווה רק לטוב...אפילו מבטיחה לעדכן אותך כשהרגע המיוחל יגיע : ) דיקלה

 

[טאניוש]

הוא סך הכל בן 7.5 חודשים

נשמע שהילד מפותח מאד לגילו. כנראה שבלי המכשיר הוא באמת היה עושה את הכל מוקדם מאד. מבינה מאד את התיסכול (בגיל זה יכולתי רק לחלום שיעמוד על 4, בגיל שנה הוא עוד זחל על הגחון), אבל לדאוג- אין שום סיבה.

 

[batelav]

"ספרים"

נראה לי שאת נאחזת יותר מדיי בספר ולא בילד! סליחה על הבוטות אבל אם את נעזרת בספרים על מנת ללמוד את הגיל הרך אז אני מציעה לך אבל באמת לשים אותו עמוק בארון ולהתרכז במציאות, והמציאות שלך היא כזאתי שנולד לך בן או בת עם קלאב פוט. אני את הספר החבאתי עמוק בארון כי הוא רק הכניס אותי לחרדות לחשוב שילד אמור לזחול בגיל 6 חודשיים ואילו שלי זחל רק בגיל שנה,את מבינה את הפרופורציות? אני את הראשונה גידלתי לפי הספר ולמען האמת הוא מאוד עזר לי באופן אישי ולימד אותי על החודשיים הראשונים הרבה דברים. אבל עם עמית הסיפור אחר לחלוטין. אנחנו עדיין לא עומדים ובאמת זה לא סוף העולם להפך אנחנו אפילו צוחקים מזה, עמית עוכב בהתפתחות בגלל כל הסיפור של גבסים ניתוחים ונעליים וזה בסדר גמור מצידנו וגם מצד הרופא הוא ידביק את הפערים בקצב שלו וכל אחת מהפורום. המוטוריקה שלהם נדפקה ועכשיו לוקח לה זמן וכל אחת והזמן שלו מה לעשות. הילד הזה הוא החיים שלי הוא הכי חשוב לי בעולם וכל דבר קטן אני ישר קופצת אז תאמיני לי הוא עוד יזחל לך יעמוד ילך ישב ומה שאת רוצה תני לו קצת זמן וכמה זמן שהוא צריך. לילה טוב לכולם סמדר.

 

[פרלמנים]

דר' וייגל

דקלה הי אנחנו מטופלים אצל וייגל, ובחודש האחרון אצל המחליפה שלו, דר' בקר (כי הוא בחו"ל). אל תשכחי שלפי פונסטי הדניס הוא עד גיל חצי שנה 23 שעות ואז מתחילים לרדת בזמנים. אני מאוד מציעה לך להתייעץ עם בקר או מישהו אחר שעובד לפי פונסטי. אני מאוד מרוצה מוייגל אבל יש פרוטוקול!!! (תשאלי כל אמא כאן) ברור שעדיף כמה שיותר שעות עם הדניס אבל אם תתייעצי עם אמהות מהפורום ותשאלי את דר' בקר, כי וייגל מחמיר את הפרוטוקול מאוד. ג'סיקה

 

[דיקלה25]

ג'סיקה, שאלה...

היי ג'סיקה, ממתי אתם מטופלים אצל וייגל והאם לכם כן הוא הוריד בשעות לאחר חצי שנה?

 

[פרלמנים]

תשובה לשאלתך

הי , אנחנו מטופלים אצל דר' וייגל כמעט מיום היוולדו של דניאל (חודשיים) הוא ביצע את רוב הגיבוסים, חוץ מהשניים הראשונים והוא ביצע את הניתוח. מאז שהוא בחו"ל (כבר שבועיים) אנחנו במעקב אצל דר' בקר כאמור, עד שיחזור. אז כמו שאת מבינה עדיין לא הגענו לשלב שאת נמצאת בו אבל דר' וייגל אמר לנו שהוא מעדיף את הילדים עם הדניס עד גיל שנה בכל שעות היממה... היום דר' בקר אמרה לנו (היינו בביקורת ראשונה של הדניס) שהיא מתחילה קצת לגמול מהדניס בגיל חצי שנה- עוברת לשמונה עשרה שעות ויורדת בהדרגה. שוב, אני חוזרת ואומרת שמה שוייגל עושה זה לא לפי הפרוטוקול, תתייעצי עם עוד אמהות ותחליטי באיזו דרך את רוצה ללכת כי וייגל מקסים ומקצועי, השאלה מאיזו סיבה הוא משנה את הפרוטוקול. את באה ביום שישי למפגש? ג'סיקה

 

[דיקלה25]

שאלנו אותו לגבי הסיבה להחמרה מצידו

היי ג'סיקה, מה קורה? לגבי וייגל, גם לבעלי ולי היתה את התחושה שהוא מאוד מאוד מחמיר ולמען האמת די הופתענו מכך שהוא לא התכוון להוריד לנו בשעות (למרות שתור לפני כן כחודשיים לפני הוא אמר שיתכן והוא כן יוריד לנו בשלוש, ארבע שעות), מה אני אגיד לך, יכול להיות שהמצב של הרגליים של מורן לא לרוחו, למרות ששאלנו אותו והוא אמר שהתיקון מצוין והוא מרוצה, ההסבר שהוא סיפק להחמרה שלו הוא שהוא ראה הרבה מקרים בהם מורידים בכמה שעות ואז בפגישה שאחרי כמה חודשים הוא שם לב שהתיקון קצת "מזייף" כלומר, שהמצב של הרגליים לא טוב כמו שהוא כאשר הרגל 23-22 שעות עם הנעליים. הוא הסביר שברגע שמורן יתחיל לעמוד לא תהיה שום מניעה להוריד לו את הנעליים לכל היום ולהשאיר רק בלילה כי אז תהיה תמיכה לרגל בעמידה. תראי, דעתי האישית לגבי וייגל מאוד חיובית וגם של בעלי, למראית עין הוא ממש מקסים, עדין בצורה מדהימה עם מורן ומתקשר עם המטופלים שלו בצורה באמת יוצאת דופן, ממש כיף שיש רופאים כאלה. לגבי היצמדותו לפרוטוקול או לא, ברור שזה מתסכל אותי כשאני רואה שרופא אחד אומר משהו מסויים והוא אומר משהו אחר (ועוד הם באותה הקליניקה!) כבר נתקלתי בזה דרך אגב במהלך ההריון, ככה זה רופאים וזה מה שמתסכל איתם, אני כן יכולה לקוות מאוד שהוא נותן לנו את הטיפול שהוא חושב שהוא הכי נכון מבחינת מורן, אני מאמינה שאם התחלנו לטפל דרכו אנחנו צריכים לתת לו את הקרדיט וללכת עם זה עד הסוף, כמובן שאם בפגישה הבאה לא יחול שינוי משמעותי בהמלצות שלו אני אקשה מאוד ואפילו לא אסכים לכך. כרגע, אני מעדיפה ל"דבוק בשיטת ההחמרה" עם מורן מאשר באמת להתחרט אח"כ...בעיקר כשלמורן הנעליים לא מפריעות ברמה האישית, הוא לא צורח ועושה לי סצינות הוא די מקבל את הנעליים וחי איתם איכשהו בשלום. מאוד התבעסתי בגלל הקטע של ההתפתחות ועדיין חבל לי מאוד, אבל לא נורא, עוד שלושה חודשים זה לא קריטי, אנחנו אומרים לעצמינו, עברנו עד עכשיו את הגבסים המזוויעים, את הנעליים המעצבנות האלה, אז נחזיק איתם עוד שלושה חודשים במשך היום, הוא כן אמר לנו שבמידה ומורן מתחיל לעמוד לפני התור הבא שנקדים את התור... שוב, כרגע זה נראה לי מאתנו והלאה, אבל נחיה ונראה. דרך אגב, אחרי ששמעת מה ה"אני מאמין" של בקר, תעברו להיות מטופלים אצלה? לגבי המפגש, לצערי יש לי התחייבויות קודמות השבוע, כך שלא אוכל להגיע... מקווה שתיהנו! דיקלה

 

[פרלמנים]

הי דקלה

אני לא יודעת מאיפה להתחיל להגיב על המכתב הארוך שלך. אני מסכימה איתך ועם בעלך, גם אנחנו מאוד מרוצים מדר ' וייגל. מה שלא סיפרתי לך זה שאת שני הגיבוסים הראשונים עשינו אצל פרופ' כץ, בשניידר. הוא לא לטעמנו, הוא שותק, לא מסביר את אופן הטיפול, מתייחס מאוד בקרירות ולא משתף את ההורים בכלום. במקרה הוא היה בחופש בגבס השלישי ואז פגשנו את וייגל, נהיה לנו אור בעינים- הוא כל כך נחמד, מסור, ידידותי והכי חשוב- עדין עם דניאל. אני התעקשתי שהוא ינתח את דניאל ויטפל בו מאז. אני מאמינה שנמשיך לטפל אצלו. יש הרבה אמת במה שאת אומרת, הם עדיין קטנים והנעליים לא מפריעות להם ב"פעילות יומיומית", חלק גדול מהרצון להוריד בשעות הוא בגלל שלי ולך זה יותר כיף ואנחנו מרגישות שזה עלול לעכב את ההתפתחות של הבנים הקטנים. לכי תדעי, אולי באמת עדיף ללכת "לחומרה", לפי שיטתו של וייגל. אני סומכת על תחושת הבטן שלו, וכנראה אדבוק בה, בעצב רב. השעה הזו בערב, שדניאל בלי הדניס, כל כך כיפית...איזה כפות רגליים מתוקות ותינוק נעים באמבטיה חמימה... לילה טוב וחג שמח מאיתנו, ג'סיקה