אהלן לכולם

אהלן לכולם

ימים ולילות לא רגועים כל כך עוברים עלי, טעם המוות לא עוזב, בינתיים כל הנסיבות של החקירה עם עינת ז"ל מבשרות על שיכרון והתאבדות, אני נזכרת במילים שלה " אני מרגישה שאני לא אותו אדם, משהו קורה לי.." המפשט הזה רודף אותי... והבכי של אמא שלי שמבקשת תמוות שיציל אותה מיסוריה. הטעם מר כל כך .. תוהה למה, למה כשהחיים עדיין זורמים ויש לי אפשרות להרגיש טוב יותר,אני מאפשרת לעצבות מקום גדול כל כך, עד שהטעמים האחרים בחיים נעלמים לי. אבל, התהייה לא תטיב ולא תשנה, אני יודעת שאני צריכה לעשות משהו מעבר לחשיבה, כל פעולה שלא תהא תשנה ולו במקצת את התחושה הזיפטית, אז.. מחפשת רעיונות.. יש לכם כמה?? חשבתי לנסוע למרכז, בא לכם לעשות מפגשון?? :)
 
מקווה ש..

תסעי לים היום, אני בטוחה שגם הוא ישמח :) כנראה מחר אני אגיע למרכז, מתי נראה לך שתוכלי להתפנות?? <אני נרגשת >
 
למעלה