אהמ לא ידעתי איפה לכתוב

אהמ לא ידעתי איפה לכתוב

אז כותבת כאן אתם לא באמת צריכים להמשיך לקרוא את ההודעה פשוט הייתי חייבת לכתוב לצעוק לא יודעת מה... מאז שיצאתי מהמרפאה פשוט לא הפסקתי לבכות.... הבנתי שאני לשם לא חוזרת הפסיכית הייתה מגעילה הדיאטנית החליטה שלא מספיק רע וקשה לי ושהיא צריכה להיכנס בי כל כך חזק שפשוט נשברתי והתחלתי לבכות אצלה כשאמא יושבת לידי.. אני לא בוכה ליד אשנים אני קופאת בד"כ אבל היא נכנסה בי כל כך חזק שהיא שברה אותי לרסיסים מאז אני בוכה נעולה בחדר לא רוצה לראות אפחד (תודה לכל מי שהיה איתי בטלפון וניסה לעשות לי קצת טוב על הלב. מצטערת שהיתי נוראית וצינית או שבכיתי..) כל כך צריכה את כולכם עכשיו לא יודעת אפילו איך להסביר את זה פשוט לא רוצה ליחיות לא רוצההההההההההההההההההההההההההההה ישבתי עם אמא שבכוח ניסתה מהרגע שהגענו לדבר איתי אמרתי לה שאני לא רוצה לחיות אני רוצה למות! היא שוב התחילה לבכות ואז התפרצתי עליה ששוב היא רוצה לאשפז אותי גם הדיאטנית איימה שאם אני לא יפסיק להקיא הם יאשפזו אמרתי לה שכבר לא אכפת לי רק רציתי שיעזבו אותי מפורקת כל כך ואפחד לא יוכל להבין מה אני בוכה עכשיו אפחד לא יצליח להבין כמה המילים שלהם יכלו להכאיב יותר מכל דבר אחר אני תמיד שנאתי תמרפאה ועכשיו הם בכלל הגזימו כנראה שכבר הספקתי לשכוח למה שנאתי אותה כל כך.... הפסיכית ישבה איתי לבד וכשאמא הגיעה למרפאה היא דיברה איתה ככה סתם וכדר אגב אמרה לה שאני לא רוצה לצאת מזה פשוט סיפרה על מה דיברנו והיא חשבה שאני לא שומעת... אז איך אפשר לסמוך עליה??????????? וכשבקשתי שאמא לא תגיע יחד איתי לפגישה שבוע הבא היא קפצה עלי שהם יודעים מה טוב בשבילי ואני לא יודעת כלום... אז אוקי אני טיפשה ואני שמנה ואני לא רוצה להחלים ואני רוצה למות אז מה????????????!!!!!!!!!! למה צריך להכאיב לי עם הציניות שלהם למה צריך לשבור אותי הם לא יודעים כמה קשה לי והם לא נותנים לי בכלל הזדמנות אין לי כוח לחיים האלה יותר אפילו להבריז כבר לא מתכוונת פשוט הודעתי לאמא שמחר לא הולכת גם אם יתהפך העולם ומבחינתי אני עוזבת את ביצפר גם ככה נכשלתי בכל המקצעות אז אני סתם נשמעת קוטרית אבל לעולם לא תוכלו להבין כמה כואב לי עכשיו וכמה רע וכמה לא אכפת לי למות ובלי הרבה הכנות בלי פרידה בלי מכתבים רק ללכת מפה לא מתכוונת להמשיך להילחם לא מתכוונת!!!!!!!!!!!!!!!! לא מתכוונת לחיות אז הרמתי ידיים ואל תתאמצו לכתוב מילים יפות מצטערת זאת הבחירה שלי ללכת מפה וחבל על המאמצים לנסות לשנות את הדעה שלי גם זה מיותר לא רוצה לחיות וכן גם זה לא חדש לכם........ אז יופי הבנתי שלי אין עתיד חבל שאני קורעת את עצמי באשליות! ואני יכולה עוד לכתוב עד אינסוף אבל אני יקטע את עצמי פה..... שלכם אני
 
((((((((טינקרבל-יקרה)))))))

קראתי הכל וכאבתי מאוד, את ממש לא טיפשה את מקסימה ומלאת כאב. אני לא אכתוב מילים יפות כמו שביקשת, ואני די המומה למה ככה פגישה טיפולית צריכה להכאיב חבל לי, ממש כואב. אבל משהו אחד כן אנסה לאמר יקרה, כמה שרע וכואב עכשיו העתיד הוא לא אשליה , יש לך עתיד שמחכה לך גם אם צריך לעבור כמה מכשולים לא קלים כדי להצליח להגיע אליו. אנחנו לא מוכנים לוותר עלייך, בשום תנאי , אוהבים אותך פה ונמצאים איתך כאן כדי להיות איתך בתקופה הקשה , וזו אכן תקופה זה לא כל החיים ככה. מקווה שיהיה לך קל יותר המון אהבה מרחל-נשמה
 

נשרזהב

New member
לא יכולה להסביר כמה אני מבינה...

ההישברות הזו.. הלחץ הזה מהרופאים.. הלחץ עם כל המשימות בדרך להחלמה.. ושפיתאום משו קטן ומעצבן, שובר אותך. ממש מבינה אותך. ... וטינקי, אני גם יודעת שבדמעות הללו, של ההישברות, יש משו מחלים..מנקה. בכלכך כואב, עד כדי בכי, יש משו שאחר כך, ואין לי שמץ למה, שמשחרר. ... ויש משו חזק בלבכות ולצעוק שמתייאש בנשמה. זה כאילו צועקים את שאגת היציאה למלחמה.. זה נישמע מטומטם. כן. אבל זו התחושה שלי בכל פעם שזה קורה לי. ולא מחייב שכך אצלך. .. הדיאטה, היא החלמה במישור הטיפול בהווה. וזה לא קל, בייחוד כשיש הצפות מן העבר. ובעצם ה´השמנה´, אכילת ייתר, בעצם עזרה לך להתמודד עם הכאב, ועכשיו, כדי להמשיך הלאה, צריך במקום מסויים, לוותר על ההגנה, חומה, הזו.. וזה ממש ממש לא קל.. כי זה כאילו להישאר חשופים. מבינה אותך מאוד. מחזקת את ידייך.. יישר אומץ. נשר.
 
מוזר...

ובטח לא תבינו למה הדבר היחיד שהייתי חייבתת לציין הוא זה שאין לי אכילה כפיתית אניבולמית ואנורקטית לשעבר... טיפשי אבל זה הדבר היחיד שצרם לי... סליחה טיפשה שכמוני
אני
 
עדיף שאני אשתוק...

ולא את לא טיפשה את רחוקה מכך... מצטערת לא רוצה להמשיך בשירשור הזה... אוהבת
אני
 

נשרזהב

New member
יקרה לי..

אם תירצי, אני פה בכל שירשור.. .. כתבת שאת רחוקה מלהרגיש טוב, אני מקווה בכל ליבי, שיש לך מקום לפרוק את המעיק.. וגם כאן כמובן, את יכולה, בכל שירשור.. .. איתך, נשר.
 
למעלה