אה לאיכטען פאסט
- פותח הנושא fanti
- פורסם בתאריך
אויך פאַר איַיך אַלע איך האָב געאַט
אַ נס מן השמים לכבוד יום-כיפור, אויפן וועג צו אילת מיט איינעם פון אַ שכנות´דיגער פאָרום, פאָליציי האָבן מיר אָפגעשטעלט, און געבעטן דעם רשיון נהיגה, איך האָב דאָך נישא קיַין רשיון, דערפון האָבן זיי בודק געווען אי מסוף צו איך האָב אַ רשיון, און האָבן געזען אַז איך האָב נישט, האָבן זיי מיר געהייסן וואַרטן אין זיַיט, אַפאָר מינוט אַרום קומט דער שוטר צוגיין, און זאָגט מיר אַז לכבוד יום-כיפור איז ער מיר מוותר, און דו קענסט ויַיטער פאָרן לחיים ולשלום. איז דאָס נישט קיַין נס???
אַ נס מן השמים לכבוד יום-כיפור, אויפן וועג צו אילת מיט איינעם פון אַ שכנות´דיגער פאָרום, פאָליציי האָבן מיר אָפגעשטעלט, און געבעטן דעם רשיון נהיגה, איך האָב דאָך נישא קיַין רשיון, דערפון האָבן זיי בודק געווען אי מסוף צו איך האָב אַ רשיון, און האָבן געזען אַז איך האָב נישט, האָבן זיי מיר געהייסן וואַרטן אין זיַיט, אַפאָר מינוט אַרום קומט דער שוטר צוגיין, און זאָגט מיר אַז לכבוד יום-כיפור איז ער מיר מוותר, און דו קענסט ויַיטער פאָרן לחיים ולשלום. איז דאָס נישט קיַין נס???
פֿאַנטי, ס´איז שוין צײַט זיך צו...
טרעפֿן. ס´איז שוין דאָ אַ היפּש באַנדע חבֿרים אין פֿאָרום, מע וועט זיך טרעפֿן נאָך סוכּות. און איך האָב אַ געדאַנק, דו וועסט זיך זיכער נישט אַנטקעגן שטעלן, יעדער איינער וועט מיט ברענגען זײַן צאַנין ווערטערבוך און מ´וועט מאַכן אַ גרויסן לג-בעומר… איך וועל רעדן מיט דער הויפּט-סעקרעטאַר פֿון "בית שלום-עליכם" ער זאָל אונדז געבן אַ זאַל אין דעם אינסטיטוט פֿאַר איין נאַכט און מיר וועלן פּראַווען אַ יום-טובֿ.
טרעפֿן. ס´איז שוין דאָ אַ היפּש באַנדע חבֿרים אין פֿאָרום, מע וועט זיך טרעפֿן נאָך סוכּות. און איך האָב אַ געדאַנק, דו וועסט זיך זיכער נישט אַנטקעגן שטעלן, יעדער איינער וועט מיט ברענגען זײַן צאַנין ווערטערבוך און מ´וועט מאַכן אַ גרויסן לג-בעומר… איך וועל רעדן מיט דער הויפּט-סעקרעטאַר פֿון "בית שלום-עליכם" ער זאָל אונדז געבן אַ זאַל אין דעם אינסטיטוט פֿאַר איין נאַכט און מיר וועלן פּראַווען אַ יום-טובֿ.
יענו, [זה ביידיש?]
זיי האָבן אַ באַזונדערע באַטײַטן: "נישט געשטויגן, נישט געפֿלויגן" או "נישט געשטויגן און נישט געפֿלויגן" = לא היה ולא נברא, דהיינו הסיפור לא היה מעולם והכל המצאה. "נישט אַהער, נישט אַהין" = לא כאן ולא שם, רק תקוע באמצע. כאשר רוצים להגיד למישהו: תחליט בענין, אומרים לו: ס´איז נישט אַהער, נישט אַהין. ומה זה בכלל "געשטויגן", האם זה כמו "שטײַגן", ומה זה "שטײַגן" ?
זיי האָבן אַ באַזונדערע באַטײַטן: "נישט געשטויגן, נישט געפֿלויגן" או "נישט געשטויגן און נישט געפֿלויגן" = לא היה ולא נברא, דהיינו הסיפור לא היה מעולם והכל המצאה. "נישט אַהער, נישט אַהין" = לא כאן ולא שם, רק תקוע באמצע. כאשר רוצים להגיד למישהו: תחליט בענין, אומרים לו: ס´איז נישט אַהער, נישט אַהין. ומה זה בכלל "געשטויגן", האם זה כמו "שטײַגן", ומה זה "שטײַגן" ?
כל התורה הזאת מוקדשת לכם../images/Emo140.gif
מקור הביטוי לפי בערנשטיין נעוץ בסיפור הבא, ואני מביא אותו כלשונו: אַ ייִד האָט געהאַט אַ וויכּוח מיט אַ קריסט. דער קריסט האָט זיך געוווּנדערט, אַז דער ייִד וויל ניט גלויבן אין די הימלפֿאַרט [=עליה השמימה, ייִ], און האָט אים דערמאָנט אַז משה-רבינו איז דאָך אויך געשטויגן אין דעם הימל אַרײַן. דערויף האָט אים דער ייִד דאָס געענטפּערט. תרגום: יהודי היה לו ויכוח עם נוצרי. הנוצרי התפלא שהיהודי לא רוצה להאמין בעליה השמימה [של ישו הנוצרי, ייִ], והוא הזכיר לו שגם משה רבינו טיפס לשמים. על זה ענה לו היהודי [="נישט געשטויגן, נישט געפֿלויגן", דהיינו, משה רבינו לא טיפס לשמים וישו הנוצרי לא עף לשמים, או משה לא טיפס ולא עף וכן גם ישו לא טיפס ולא עף]. מתוך ספרו המפורסם של איגנאַץ בערנשטיין "ייִדישע שפּריכווערטער און רעדנסאַרטן" (ניו-יורק, 1908). נראה שמקור המילה "געשטויגן" בא מהפועל "שטײַגן". התרגום הלקסיקלי לשטײַגן נותן רק את המשמעות ה"חילונית" והקלאסית של המילה, והיא לטפס, לעלות על הר גבוה. הביטוי שטײַגן אינו מפיעה רק בהקשר פיסי אלא בעיקר בהקשר רוחני – להתגבר על מכשולים בחיים, לעלות בדרגה בעבודה ובכל מקום אחר. המשמעות השניה והיא המוכרת לי מימי הנערות ובזמן לימודי בישיבות, היא משמעות העיון והלימוד בגמרא. "ער האַלט אין איין שטײַגן" – הוא כל הזמן לומד. כבר לא מתכוונים דווקא להבנה חדשה בסוגיה הנלמדת או לדרגת לימוד גבוהה יותר שהלומד הגיע אליה אלא עצם הלימוד לאורך זמן, והדגש הוא על אורר הזמן ועל ההשקעה של הלומד נקרא שטײַגן. המילה אף נכנסה לעברית של הישיבות. אפשר לשמוע בחור שאומר: "אני עושה שטײַגן", כוונתו שהוא יושב ולומד הרבה שעות גמרא. הביטוי אינו מוכר לי בהקשר הישיבתי אלא כאשר מדובר בגמרא. לא שמעתי מישהו אומר שהוא "עושה שטײַגן במשנה ברורה". אופי השטײַגן יכול לבוא לידי ביטוי רק בלימוד הגמרא כאשר הלומד מעמיק יותר ויותר בסוגיה שלפניו, דבר שאינו יכול לעשות כאשר הוא לומד הלכה או משנה סדורה.
מקור הביטוי לפי בערנשטיין נעוץ בסיפור הבא, ואני מביא אותו כלשונו: אַ ייִד האָט געהאַט אַ וויכּוח מיט אַ קריסט. דער קריסט האָט זיך געוווּנדערט, אַז דער ייִד וויל ניט גלויבן אין די הימלפֿאַרט [=עליה השמימה, ייִ], און האָט אים דערמאָנט אַז משה-רבינו איז דאָך אויך געשטויגן אין דעם הימל אַרײַן. דערויף האָט אים דער ייִד דאָס געענטפּערט. תרגום: יהודי היה לו ויכוח עם נוצרי. הנוצרי התפלא שהיהודי לא רוצה להאמין בעליה השמימה [של ישו הנוצרי, ייִ], והוא הזכיר לו שגם משה רבינו טיפס לשמים. על זה ענה לו היהודי [="נישט געשטויגן, נישט געפֿלויגן", דהיינו, משה רבינו לא טיפס לשמים וישו הנוצרי לא עף לשמים, או משה לא טיפס ולא עף וכן גם ישו לא טיפס ולא עף]. מתוך ספרו המפורסם של איגנאַץ בערנשטיין "ייִדישע שפּריכווערטער און רעדנסאַרטן" (ניו-יורק, 1908). נראה שמקור המילה "געשטויגן" בא מהפועל "שטײַגן". התרגום הלקסיקלי לשטײַגן נותן רק את המשמעות ה"חילונית" והקלאסית של המילה, והיא לטפס, לעלות על הר גבוה. הביטוי שטײַגן אינו מפיעה רק בהקשר פיסי אלא בעיקר בהקשר רוחני – להתגבר על מכשולים בחיים, לעלות בדרגה בעבודה ובכל מקום אחר. המשמעות השניה והיא המוכרת לי מימי הנערות ובזמן לימודי בישיבות, היא משמעות העיון והלימוד בגמרא. "ער האַלט אין איין שטײַגן" – הוא כל הזמן לומד. כבר לא מתכוונים דווקא להבנה חדשה בסוגיה הנלמדת או לדרגת לימוד גבוהה יותר שהלומד הגיע אליה אלא עצם הלימוד לאורך זמן, והדגש הוא על אורר הזמן ועל ההשקעה של הלומד נקרא שטײַגן. המילה אף נכנסה לעברית של הישיבות. אפשר לשמוע בחור שאומר: "אני עושה שטײַגן", כוונתו שהוא יושב ולומד הרבה שעות גמרא. הביטוי אינו מוכר לי בהקשר הישיבתי אלא כאשר מדובר בגמרא. לא שמעתי מישהו אומר שהוא "עושה שטײַגן במשנה ברורה". אופי השטײַגן יכול לבוא לידי ביטוי רק בלימוד הגמרא כאשר הלומד מעמיק יותר ויותר בסוגיה שלפניו, דבר שאינו יכול לעשות כאשר הוא לומד הלכה או משנה סדורה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.