אובדן הריון- חוויה אישית ופריקה

[שושילידה]

אובדן הריון- חוויה אישית ופריקה

היי בנות יקרות.
מבורך המקום הזה לפרוק - תודה לכן על זה.
לצערי ביום רביעי האחרון עברתי הפסקת הריון בשבוע 17 עקב מומים רבים שהתגלו בסקירה הראשונה.
זהו ההריון הראשון שלי שחוויתי כארבעה חודשים שלמים והאמת? נהנתי מכל רגע, הדבר הכי כואב זה שאחרי ההשלמה המלאה והאמיתית שלעובר הזה לצערי אין מקום פה כי פשוט הוא יסבול נשארתי עם תחושת הריקנות האיומה והפיזית אחרי הגרידה. ברגע אחד כל התופעו נעלמות ובתוך שניה מגוף שהיה בית ליצור חי את הופכת לסתם גוף... לא תיארתי לעצמי את התחושה הזו- כואב מאוד נפשית .
מעבר לכל ההורמונים, המחשבות והרגשות שמשתוללים בטירוף יש לי כמה שאלות לאלו שחוו זאת ולמודות ניסיון:
- כמה זמן אחרי הפרוצדורה קבלת מחזור?
- כמה זמן אחרי נקלטת להריון?
- האם ההריון היה תקין?
- איך מתגברים על הפחדים והטראומה מהחוויה הראשונה והלא נעימה?
בטבעי אני בנאדם אופטימי ורגוע מבחינה רפואית אך חוששת שההריון הבא יהיה מלווה בטונה של פחדים, חששות, רצון לעשות כל בדיקה אפשרית וכמובן פחד בלתי נשלט מהסקירה!! לא מסוגלת לחשוב על עצמי נכנסת שוב לחדר ומקבלת בשורות רעות.
בכל מקרה מאחלת לכל מי שחוותה אובדן שתזכה לקבל מחדש מתנה במהרה ולתקן את החוויה הזו, מקווה שיש לצידכן אנשים אהובים ותומכים וכמובן אשמח לתמוך בחזרה כאן.

 

[שירהד1]

משתתפת בצערך על אובדן ההריון

זה באמת מאוד מאוד עצוב וכואב לאבד הריון כה רצוי.
כאשר מדובר בהריון ראשון, למעשה כל התמימות שאמורה להיות חלק מההריונות העתידיים- נעלמת ונגוזה, וזה גם כואב מאוד.
כל התחושות שלך של הריקנות, העצב והחשש מהעתיד- כולם רגשות לגיטימיים, נורמאליים וטבעיים נוכח המצב.

שאלת כמה שאלות, ואנסה לענות בתמציתיות-
1. מחזור אמורים לקבל בין 4-6 שבועות מההפלה. גם 8 שבועות נחשב משהו תקין.

2. קליטה להריון חדש- מומלץ לעבור בדיקת אולטרסאונד לאחר קבלת המחזור הראשון, כדי לוודא מצב הרחם, ולאחר שמקבלים אור ירוק מבחינה רפואית- ניתן להמשיך בנסיונות.

3. גורל ההריון הבא- אף אחד כמובן לא יכול להבטיח לנו שום דבר בנוגע לכל נושא בריאותי (או בכלל...). אני מתארת לעצמי שאם ראו בסקירה המוקדמת מומים רבים, זה מצביע על איזושהי תסמונת, שהיא עניין מקרי של הטבע, ולא אמור להשפיע על גורל ההריון הבא. האם אמרו לך משהו לגבי זה?

4. איך מתגברים על הטראומה והפחדים מהחוויה הראשונה והלא נעימה- לפעמים בכוחות עצמיים, לפעמים עם סיוע רגשי של אשת מקצוע מתאימה (את מוזמנת לפנות אליי גם בנושא זה במערכת המסרים), בתמיכה של הסביבה, בתמיכה של הפורום.

לגבי הסיפור האישי שלי- אני תמיד מתלבטת אם לכתוב, בשל ההפלות המרובות שעברתי, ואני לא רוצה להלחיץ הרי. הסיפור שלי נגמר בהפי אנד- יש לי 3 ילדים, והשלישית נולדה לאחר 6 הפלות ברצף.

שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים,

שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[שושילידה]

תודה רבה

היי שירה,

תודה רבה על התשובות והעידוד!

מנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה ושמחה להבין שאחרי האובדנים העצובים יש גם אוצרות מהממים

בנוגע לשאלתך, המומים ככל הנראה זה פשוט "פאק של הטבע" סיכוי קטן שזה גנטי אך נבדוק זאת (ביקשנו לשמר DNA לאחר הפרוצדורה ).

 

[שירהד1]

נכון-

ביתי הבכורה נולדה לאחר הריון ראשון, שמח ומאושר.
בני השני נולד לאחר הפלה.
ביתי השלישית באה לנו במזל גדול לאחר 6 הפלות.

אכן- אוצרות גדולים ומהממים.
תודה על דברייך.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[שושילידה]

.

כיף לשמוע את החלקים האופטימיים בסיפור
&nbsp
בנוגע לשאלתך, המומים ככל הנראה זה פשוט "פאק של הטבע" סיכוי קטן שזה גנטי אך נבדוק זאת (ביקשנו לשמר DNA לאחר הפרוצדורה ).
&nbsp

 

[כבשה0פועה]

משתתפת בצערך, שושילידה

נורא עצוב להיות בשיא האושר, וליפול מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
אני עברתי הפסקות הריון מוקדמות יותר, כך שלשאלות היותר טכניות ששאלת נסיוני פחות רלוונטי.
יכולה לשתף, שההריון אחרי ההפלה הראשונה שעברתי היה דרוך ולא שקט, וההריון אחרי שתי הפלות היה רווי חששות, פחדים, ומאוד מטלטל רגשית, כמעט לכל אורכו. לשם כך אנחנו כאן ובפורום השכן "הריון לאחר אובדן -תמיכה". אותי הפורומים האלה ממש הצילו באותה תקופה, לצד תמיכה מחברות קרובות וכמובן בן זוגי שהיה לצדי. גם שיחות עזרו.
יש בינינו מי שבחרו ביוגה, דמיון מודרך ובעצם בכל שיטת הרפייה אם את מתחברת לכך.
&nbsp
הלוואי שאחרי ההחלמה בגוף והתאוששות הנפש תזכי (לכשתבחרי לשוב ולנסות) לעבור לשם להריון תקין, שלם ובעיקר לידיים מלאות.

 

[שושילידה]

תודה רבה על העידוד והתשובות.... עוזר מאוד

 

[מרעישה בשקט]

משתתפת בצערך על האובדן

הפלה ראשונה תמיד מטלטלת במיוחד. שלל המחשבות ומנעד הרגשות שעוברים בך, הגיוניים לגמרי.

בפן היבש:
1. 4-6 שבועות לאחר ההפלה. לפעמים הוסת הראשונה היתה מוזרה באופיה, לפעמים דווקא השניה היתה מוזרה.
2. 6 הפלות, טווחי הכניסה להריון חדש היו חודש עד שנה (תמיד עם המתנה של לפחות וסת אחת). כרגע אני 10 חודשים אחרי ההפלה האחרונה, עדיין לא בהריון.
3. כן ולא. ההריון השני שלי הסתיים בידיים מלאות (אחרי אובדן אחד). היו לי 3 הריונות שהפסקנו באופן יזום בגלל ממצא שמורש ממני והיו הריונות שבהם הדופק פסק מעצמו בשליש הראשון.
4. כל אחת מוצאת את הדרך שלה. היו הריונות שבהם כתבתי בפורום השכן (הריון אחרי אובדן), היו הריונות שבהם טיפסתי על הקירות לבד. בהריון האחרון התחלתי דיקור סיני. הריון אחרי אובדן הוא הריון חרדתי ואי אפשר לבטל את החרדה לגמרי, לפעמים אפשר להקטין אותה למימדים שמאפשרים לחיות.

מאחלת לך שההריון הבא יגיע כשתרצי בו ויסתיים בידיים מלאות.

 

[שושילידה]

תודה על המידע והעידוד !

 

[אובדתעצות1]

כואב נורא

מזדהה איתך מאוד. אני עברתי גרידה בשבוע 16 בעקבות מה שגילו לעוברית שלי בסקירה לפני שלושה חודשים בערך.

יכולה להגיד ששבוע אחרי, זה עוד ממש שיא הקושי, אני היום כבר במקום יותר טוב. עדיין חושבת על זה כל יום.
על הבת שהפסדתי ועל זה שכל תוכניות הילודה שלי נטרפו ברגע אחד. אבל אני מצליחה גם להיות שמחה ולתפקד בחיים, מה שלא היה לי בשבוע הראשון.

לגבי השאלות אנסה לענות לגבי עצמי.
קבלתי מחזור שישה שבועות אחרי הגרידה. הרופאה אמרה שצריך להימנע מהריון עד הווסת בראשונה ובאמת יצאה לי בה איזו שארית שליה שנותרה מהגרידה. אחרי הוסת הראשונה קבלתי אישור לנסות שוב.

הביוץ הבא היה חודשים אחרי הגרידה ואכן נקלטתי אבל זה היה הריון כימי, המחזור איחר בקצת יותר משבוע והבטא ירדה. הריונות כימים זה מסתבר דבר די נפוץ, כנראה שהביצית לא היתה תקינה. ברור שזה החזיר אותי לחוויה הקודמת ובעיקר לתחושת חוסר השליטה בנושא הזה של הריון ולידה.
מקווה ונראה לי שסביר להניח שיהיה עוד הריון תקין פשוט צריך לתפוס ביצית תקינה. אני מנסה להיות כמה שיותר רציונלית לגבי זה ולא להריץ סרטים רעים.

אצלנו היתה טריזומיה ובאופן כללי הסיכוי לטריזומיה עולה עם הגיל ואני מאוד לא רוצה שוב גרידה מאוחרת יחסית אז הרופאה שלי המליצה שבפעם הבאה בשבוע 10 אעשה nipt ואז בסיכוי גבוה אדע מה לגבי הטריזומיות הנפוצות וכן אפשר לעשות מוקדם סייסי שיליה אם יש ממצאים חס וחלילה.

לא יודעת איך מתגברים על הטראומה, אני ממש פרגנתי לעצמי להתפנק ולבלות הרבה יותר מכרגיל בחודשים האלו. וזה עזר לי לשמוח שוב בחיים ובמה שיש לי. אין ספק שאני עוד בטראומה ואין לי מושג איך אני אלך שוב לסקירה אבל מאמינה שכולנו חזקות וגיבורות וכשיגיע העת נגדל לתפקיד.

חברה טובה עברה אובדן דופק והפלה בשבוע 22 לפני שנתיים וילדה לפני מספר חודשים בת בריאה. היא אמרה לי שהטראומה רדפה אותה עד שנולדה ביתה אבל עכשיו משנולדה היא שוב מרגישה שלמה ושמחה ולא פוסט טראומה. אז אני מאחלת לכולנו פה חוויה מתקנת וידיים מלאות.

בנתיים אני מסתפקת בזה שלפני יומיים הפכתי לראשונה לדודה!

שולחת לך הרבה כוחות של החלמה וחיבוק חם.

 

[שושילידה]

תודה על המידע והעידוד

האם זה היה ההריון הראשון שלך?
האם ההריון הכימי יכול לקרות גם בעקבות הליך הגרידה או שזה ללא קשר?
בהריון כימי עושים גם גרידה? באיזה שבוע גילית את זה?
מקווה שזה בסדר כל השאלות ומאחלת לך שבהריון הבא תצאי בידיים מלאות!!
&nbsp

 

[אובדתעצות1]

מנסה לענות

זה היה ההריון הרביעי שלי. יש לי שלושה ילדים בבית.
האמת גם אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, ואין לי תשובה. אולי חלילה הגרידה פגעה לי ברירית. אבל מנסה לחשוב חיובי ולמיטב ידיעתי הריון כימי נובע מעובר לא תקין.
גיליתי את זה בשבוע 4 ומשהו בשבוע 5 ההריון כבר נפל. זאת לא גרידה. הבטא עולה ולא מכפילה טוב ואז יורדת ומתאפסת. המחזור איחר בשבוע בערך וזהו זה. לא נדרשתי לשום פעולה נוספת ומחכה לביוץ חדש.
אמן ומצא כולנו בידיים מלאות. את מוזמנת לשאול כל מה שאת רוצה.