אובדת עיצות-לא רוצה להזיק לילדה...
עינת שלום, (מצטערת מראש על האריכות) הילדה שלי (ילדה ראשונה) בגיל שנה בדיוק, כבר מס' חודשים הילדה נהייתה מאוד תלותית ופיתחה חרדת נטישה כמו הרבה תינוקות בסביבות גיל זה. כשהיא איתנו בבית היא דואגת לכך שנהיה בטווח הראייה שלה אך היא עדיין ממשיכה לשחק עם עצמה ולהתעסק ומדי פעם אולי בוכה קצת אבל לא בצורה היסטרית. הבעיה היא שבמשפחתון המצב מחמיר, במהלך החודש-חודשיים האחרונים יצא לי להוציא אותה מוקדם מהמשפחתון לא כי היא לא הרגישה טוב אלא כי היא פשוט צרחה מ8:00 בבוקר עד הצהריים, פשוט צרחות עד כדי הקאות. הלב שלי נקרע. הילדה מגיעה לשם והדפוס הקבוע הוא שמשך שעות הבוקר היא פשוט בוכה בלי הפסקה! בלי הפסקה! בימים "טובים" היא נרגעת לקראת הצהריים/שינה ובימים פחות טובים היא פשוט בוכה בלי סוף... הדפוס הוא לא עקבי לפעמים זה בצורה חמורה יותר ולפעמים פחות. המטפלת כבר אומרת שמאוד קשה לה אבל היא רוצה שנמשיך איתה גם שנה הבאה בתקווה שזה יסתדר(היא תגדל קצת, תהיה איתי 3 שבועות בחופש ואולי היא תתחזק קצת מבחינת בטחון) אך אם המצב לא ישתנה נצטרך לחשוב אם מתאים לה להישאר במסגרת. המטפלת אומרת שהיא צריכה אולי מטפלת פרטית אבל אני נגד זה בגיל שנה- שנתיים אני לא מוכנה. אציין שבמשפחתון יש חמישה ילדים (כולל בתי) ומטפלת אחת.מטפלת שבעירנו שמה הולך לפניה והיא נחשבת לאחת הטובות ביותר אציין גם שאני מאוד סומכת עליה. ניסיתי גם לבדוק משפחתונים אחרים ולא אהבתי בכלל ואפילו הלכתי לראות מעון אך אני נרתעת מזה שאולי זה יהיה לה גדול ויותר מפחיד (הילדה גם מאוד חרדתית בזמן האחרון, מפחדת ונבהלת מהר מאוד, רעש של אופנוע ברחוב יכול להטיס אותה כמה מטרים ב-2 שניות בצרחות היסטריות.. אני כבר לא יודעת מה היה לה טוב, אני רוצה שיהיה לה טוב ואני הכי מפחדת שאני יעשה טעות שתזיק לה. מצד אחד אני סומכת על המטפלת, מצד שני אומרים שילד הוא הברומטר הטוב ביותר, מצד שלישי אולי זה יחלוף וחבל לי לפספס את המטפלת הזו, מצד רביעי אולי דווקא המרחב והחברה הגדולה במעון ישחרר אותה יותר, מצד חמישי אולי הגודל דווקא ירתיע אותה יותר. אני לא יודעת מה עובר עליה ולמה היא ככה ולכן אני לא יודעת מה להחליט. פשוט אובדת עצות! אשמח לשמוע את דעתך, וגם שאר המשתתפות - אשתה בצמא את דבריכן.. תודה מראש...
עינת שלום, (מצטערת מראש על האריכות) הילדה שלי (ילדה ראשונה) בגיל שנה בדיוק, כבר מס' חודשים הילדה נהייתה מאוד תלותית ופיתחה חרדת נטישה כמו הרבה תינוקות בסביבות גיל זה. כשהיא איתנו בבית היא דואגת לכך שנהיה בטווח הראייה שלה אך היא עדיין ממשיכה לשחק עם עצמה ולהתעסק ומדי פעם אולי בוכה קצת אבל לא בצורה היסטרית. הבעיה היא שבמשפחתון המצב מחמיר, במהלך החודש-חודשיים האחרונים יצא לי להוציא אותה מוקדם מהמשפחתון לא כי היא לא הרגישה טוב אלא כי היא פשוט צרחה מ8:00 בבוקר עד הצהריים, פשוט צרחות עד כדי הקאות. הלב שלי נקרע. הילדה מגיעה לשם והדפוס הקבוע הוא שמשך שעות הבוקר היא פשוט בוכה בלי הפסקה! בלי הפסקה! בימים "טובים" היא נרגעת לקראת הצהריים/שינה ובימים פחות טובים היא פשוט בוכה בלי סוף... הדפוס הוא לא עקבי לפעמים זה בצורה חמורה יותר ולפעמים פחות. המטפלת כבר אומרת שמאוד קשה לה אבל היא רוצה שנמשיך איתה גם שנה הבאה בתקווה שזה יסתדר(היא תגדל קצת, תהיה איתי 3 שבועות בחופש ואולי היא תתחזק קצת מבחינת בטחון) אך אם המצב לא ישתנה נצטרך לחשוב אם מתאים לה להישאר במסגרת. המטפלת אומרת שהיא צריכה אולי מטפלת פרטית אבל אני נגד זה בגיל שנה- שנתיים אני לא מוכנה. אציין שבמשפחתון יש חמישה ילדים (כולל בתי) ומטפלת אחת.מטפלת שבעירנו שמה הולך לפניה והיא נחשבת לאחת הטובות ביותר אציין גם שאני מאוד סומכת עליה. ניסיתי גם לבדוק משפחתונים אחרים ולא אהבתי בכלל ואפילו הלכתי לראות מעון אך אני נרתעת מזה שאולי זה יהיה לה גדול ויותר מפחיד (הילדה גם מאוד חרדתית בזמן האחרון, מפחדת ונבהלת מהר מאוד, רעש של אופנוע ברחוב יכול להטיס אותה כמה מטרים ב-2 שניות בצרחות היסטריות.. אני כבר לא יודעת מה היה לה טוב, אני רוצה שיהיה לה טוב ואני הכי מפחדת שאני יעשה טעות שתזיק לה. מצד אחד אני סומכת על המטפלת, מצד שני אומרים שילד הוא הברומטר הטוב ביותר, מצד שלישי אולי זה יחלוף וחבל לי לפספס את המטפלת הזו, מצד רביעי אולי דווקא המרחב והחברה הגדולה במעון ישחרר אותה יותר, מצד חמישי אולי הגודל דווקא ירתיע אותה יותר. אני לא יודעת מה עובר עליה ולמה היא ככה ולכן אני לא יודעת מה להחליט. פשוט אובדת עצות! אשמח לשמוע את דעתך, וגם שאר המשתתפות - אשתה בצמא את דבריכן.. תודה מראש...